התעוררות תשובה חלק ב· רבי שמעון סופר
סימן עג
נ"ל לדקדק בדברי הרמב"ם הל' סנהדרין פ"ד הל' י"א ובפי' המשניות פ"א מ"א דסנהדרין וז"ל ביד חזקה נראין לי הדברים שאם הסכימו "כל" החכמים שבארץ ישראל נראה שדי בחכמי ארץ ישראל בלבד, ובפירוש המשניות על משנה ראשונה בסנהדרין כי כשיהי' הסכמה מכל החכמים והתלמידים (הוסיף בזה לא לבד החכמים אלא התלמידים) וכו' ובלבד שיהי' זה בא"י עכ"ל, אין הכרע בדברי רבינו בפ' המשניות אם צריכין הסכמה מכל חכמי ישראל גם בחוץ לארץ רק עיקר הסמיכה היא בא"י היינו שחכמי ישראל הסומכין והנסמך יהי' בא"י רק צריכין להוסיף גם הסכמת חכמי חו"ל או די בחכמי א"י לבדם אבל מחבורו יד החזקה נראה להדיא שדי בהסכמת חכמי א"י לבדם ולדעתי כיון שיכולין לסמוך רק לאיזה דברים ולא לכולם לא יסמכו אותם לעבר שנים ולקדש חדשים וכדומה לבטל דברים הקדומין רק לברר ספקות הלכות המתחדשות בכל יום ולדון דיני קנסות וכל שאר דברים אבל לא לבטל גדר שגדרו חכמז"ל כגון לקדש ע"פ הראיי' שישתנו סדרי חדשים ומועדות עי"ז ובפרט כי מהר"ל חביב חולק על מהר"י בירב יעויי"ש עד שיבא אליהו ויסמוך סנהדרי גדולה ולהם יהי' דין סנהדרין מה"ת.
נסתפקתי אם סמך מוסמך עד משה רבינו לאחד והוא אינו רוצה להיות סמוך, אם אח"כ רוצה לדון בדיני קנסות ובכל הדברים אם יש לו דין סמוך כי אין זוכין לאדם בעל כרחו, או נאמר כיון שהסמוך הסמיך אותו (פי סמיכה יוכל להיות אפילו שלא בפניו כדאי' ברמב"ם פ"ג מהל' סנהדרין) נסמך הוא ממילא בין רוצה בין אינו רוצה ולו דין סמוך והדבר צריך הכרע.