אור ברסלב

התעוררות תשובה חלק ב· רבי שמעון סופר

סימן נו

סימן נה

שאלה אם יש להזהר שלא להתפלל ערבית בכניסת ליל יו"ט של שבועות עד צאת הכוכבים והנה דבר זה הובא בטו"ז או"ח סי' תצ"ד בפתיחה וכן הובא בחו"י שם אבל במג"א שם בפתיחה מביא רק שאין מקדשין עד צאת הכוכבים יעויין במחה"ש שם ואני תמוה מאוד על הטו"ז שהוא בסי' תרס"ח חלק על המהרש"ל שמביא בשם הג"ה שאין לאכול בסוכה בליל שמיני עצרת אם עדיין יום כיון שמצד עיקר הלכה צריך לברך לישב בסוכה אך כיון שקבל עליו קדושת יום שמיני אין יכול לברך לכן לא יאכל אז בסוכה והטו"ז שם חולק עליו ברב כחו הגדול וז"ל דודאי מי שמוסיף מחול על הקדש הוא עשה ע"פ ציווי תרתינו וכבר הלך וחלף ממנו חובת היום מה שהי' עליו קודם זה והוה כמו לילה ממש ובסוף דבריו שם דהפה הקדוש יתעלה ב"ה שצוה עליו מצות סוכה ביום ההוא הוא הפה הקדוש שהתיר לו אחר שקבל עליו שמ"ע עכ"ל א"כ ה"ה בשבועות נמי כיון שתוספת יו"ט דאורייתא כדילפינן מפסוק תשבתו שבתכם או משאר דח"זל יעויין סי' תרס"ח ובטו"ז שם א"כ אין חילוק בין שבועות לשאר ימים טובים לפי"מ דפסקינן בסי' רס"א דתוס' שבת דאורייתא וה"ה יו"ט ועיי"ש במג"א סק"ח א"כ הפה הקדוש שאמר תמימות תהיינה הוא עצמו צוה להוסיף מחול על הקודש א"כ קיים בזה מצות תמימות עד קבלת יו"ט ומיד שקבל עליו יו"ט חלף ועבר אותו היום וכבר התחיל יום אחר ונתקיים בזה תמימות כי אותו יום האחרון איננו כמו שאר ימי הספירה אלא יומו מגיע עד קבלת יו"ט ואין לומר מדגלי קרא תמימות תהיינה א"פ ממעטה התורה יו"ט של שבועות מתוספות חול על הקודש כי דבר כזה הוה לי' להביא בש"ס ופוסקים מדשתקו כולה ולא חלקו ולא הביאו זה הדרשה שמע מינה דליתא ולא מצינו דרשות ורבויים ומעוטים בקרא בספרי הפוסקים רק מה שאי' בגמ' מקובל מפי חכמז"ל.

והנה המג"א סי' תצ"ד פלפל לאותן הנעורים בליל שבועות אם צריכין לברך בבוקר ברכת התורה דאולי דוקא שינת קבע מפסקת וכיון דניעור אין צריך לברך אבל לפ"מ דקיי"ל שינה ביום לא הוי הפסק אפילו שינת קבע א"כ י"ל דגם בלילה השינה לא הוה הפסק עיי"ש רק צריך בכל בקר לברך מחדש בה"ת וחזינן לגאון (הוא הגאון רעק"א בהגהותיו על שו"ע) שכתב אם ישן בערב שבועות ביום שינת קבע א"כ ממ"נ יכול לברך ביום שבועות בבוקר ברכת התורה אם הלילה הוה הפסק פשיטא שיכול לברך ואם נאמר שדוקא שינת קבע מפסקת א"כ הרי הי' ישן ביום ערב שבועות שינת קבע אבל לענ"ד יש לפקפק על זה לפ"מ שאי' בסי' מ"ו ס"ז וז"ל ברכת אהבת עולם פוטרת ברכת התורה א"כ כיון שבירך במעריב ברכת אהבת כולם נפטרים מברכת התורה, הגם שאי' שם היינו אם לומד מיד בלי הפסק, ומסופק שם בשו"ע סי' מ"ב סעיף ח' אי סגי בקורא ק"ש סמוך לה מיד בלי הפסק כיון שאנו מתפללין מעריב מבעוד יום ואיננו יוצאין בק"ש זה, רק הוא בא כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה כמבואר ברש"י ריש מס' ברכות ואנן פסקינן כרש"י שזמן ק"ש בלילה דוקא משעת יציאת כוכבים כדאי' שם בסי' רל"ה ס"א א"כ ק"ש זו ע"כ בא רק לצאת בזה לומר דברי תורה קודם התפלה ופשיטא שמקרי לימוד מיד כיון שכל עצמו לא בא אלא ללמוד תורה קודם המפלה. ואפילו לפ"מ שמביא המג"א ס"ב שהעולם נהגו כר"ת שיוצאין בק"ש שקורין בבהכ"נ אע"פ שהוא מבעוד יום קצת יעויי"ש מ"מ עיקר הלכה בשו"ע ובנושא כליו שאין יוצאין עד צאת הכוכבים ועכ"פ ידי ספיקא לא נפקא ולרש"י יוצא באהבת עולם בברכת התורה א"כ עדיין הוא נשאר בספק אם לברך בבוקר א' של שבועות ברכת התורה.

לענ"ד מטעם זה יש ליזהר להמתין בתפלת ערבית עד צה"כ כי עכשיו נהגו גם רבים מבעלי בתים הפשוטים לנער כל הלילה וכבר התעורר המג"א שם בסי' תצ"ד שיזהרו לקרות ק"ש תחלת הלילה כיון שאין קורין ק"ש על המטה ובק"ש של בהכ"נ לא יצאו כדאי' בסי' רל"ה, וכיון שהמוני עם אינם יודעים מדברי המג"א אלו לכן ימתינו בתפלה עד צה"כ כדי שיצאו בק"ש הגם שבתיקון שאומרים בלילה אומרים פרשת ק"ש ומזכירין יציאת מצרים, מ"מ הם אינן מתכוונין לשם מצוה לצאת בזה ואנן פסקינן שמצות צריכות כוונה כדאי' בסי' ס' ס"ד.

וצ"ע על המג"א סי' רס"א ס"ב שכתב בהלכות שבת בהג"ה ובסי' רס"ז ס"ב במחבר וז"ל ומפלג המנחה יכול להדליק ויקבל שבת בתפלת ערבית ולאכול מיד שהובא שם במג"א סק"א בשם של"ה והב"ח שיש להחמיר ולאכול כזית בלילה משום ג' סעודות, א"כ אם אפילו מתחיל לאכול קודם חצי שעה ללילה כיון דממשיך סעודתו עד תוך הלילה כדי לאכול כזית בלילה א"כ ידע שתמשך סעודתו בתוך הלילה והוה כמו התחיל באסור (כדאי' להדיא במג"א סי' תע"א סק"א) וקשה קושית הב"י האיך מותר לאכול קודם ק"ש ותירץ המג"א דמיירי שמתחיל לאכול קודם הלילה חצי שעה, אבל לפ"ז מה הועיל בזה כיון שדעתו בכך מעיקרא לאכול גם בלילה וצ"ל כיון שעיקר סעודתו נשלמת לגמרי קודם הלילה רק שממתין כדי לאכול רק "כזית" בלילה א"כ נחשב גמר סעודתו ביום והוא כאלו התחיל בהיתר.

תוכן העניינים

התעוררות תשובה חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה