התעוררות תשובה חלק ב· רבי שמעון סופר
סימן נה
שאלה מי שקיבל עליו יו"ט אחר פלג המנחה בעוד היום גדול ובא אחר וליקט בעדו פירות ממחובר לאכלם ביו"ט אם מותרים לאכלם או לא.
תשובה דבר פשוט דאסור לאכלו ביו"ט משום מוקצה ומשום שמא יעלה ויתלוש, אבל נ"ל דבליל שני אחר בכדי שיעשה מותר לו ולכל אדם ולכל הדיעות הגם שאנן פסקינן בסי' תקט"ו בהג"ה שם כר"ת דאסור עד למוצאי יו"ט שני בכדי שיעשה, מ"מ זיל בתר טעמא דסבר ר"ת שהא דנכרי לקט פירות בעד ישראל והביא לו דורון אסורים משום שמא יצוה לו לכן אסורין עד מוצאי יו"ט שני בכדי שיעשה דאל"כ יצוה בראשון כדי לאכול בשני ולגבי ישראל לא שייך לאסור משום שמא יצוה דלא ישמעו ולרשיעי לא חיישינן דמלתא דלא שכיח הוא כדאי' במג"א סי' שי"ח סק"ב אבל על זה יש להשיב כיון שישראל הלוקט, עדיין לא קבל יו"ט ומותר לו לעשות אז מלאכה שייך שמא יצוה לו כיון שישמע לו, אבל לפ"מ שהביא המג"א בסי' רס"א ס"ב בהג"ה במג"א סק"ז שם וז"ל אם קבל עליו שבת שעה או ב' קודם חשיכה יכול לומר להדליק הנר ושאר דבר שצריך עכ"ל א"כ בין שליקט ישראל או עכו"ם בעדו כיון שמותר לכתחלה לצוות ללקטו א"כ פשיטא שלא שייך טעמא לאסור משום שמא יצוה א"כ מותר מיד במוצאי יו"ט ראשון לו ולכ"ע רק עפ"י טעם רש"י ז"ל שאסור משום שלא יהנה ממלאכת יו"ט צריך הוא להמתין בליל שני בכדי שיעשה כמו שפסק המחבר בסי' תקט"ו ס"א כרש"י ופשיטא שלאותן שלא קבלו עדיין יו"ט שמותרין לאכלן ולאותן שכבר קבלו אז יו"ט אסורין פירות הללו עד מוצא יו"ט ראשון (בכדי שיעשו) והא דאסר למי שנלקט בשבילו בו ביום הטעם משום מוקצה כדאי' ברש"י דף כ"ד ע"ב בד"ה אם יש מאותו המין, ובני הבחור המופלג כה"ר זלמן נ"י השיב לי כיון שיכול לצוות עדיין בעוד היום גדול בין לנכרי בין לישראל ללקוט לו א"כ דעתי' עלוי' ולא הוי מוקצה ונ"ל להביא ראיי' לדבריו מלשון רש"י עצמו שכתב וז"ל והוי כגרוגרות וצמוקים מדלא לקטן מאתמול אקצינהו מדעתו עכ"ל כיון דעדיין יכול לצוות ללקטן אין לומר מדלא לקטן אסורין ומטעם שמא יעלה ויתלוש כדאי' בגמ' דף ג' ע"א יעויין שם בתוס' בד"ה גזירה שמא יעלה ויתלוש בארוכה, וממילא כיון דאסורין באכילה אסורין בטלטול כדאי' שם דף כ"ד ע"ב ברי"ף והרא"ש האי טעמא באסור טלטול ולפ"ז דלא שייך רק האי טעמא בזה א"כ לדברי יש"ש הובא במג"א שם סק"ב הי' מותר בטלטול קודם בכדי שיעשה אבל בלא"ה המג"א חולק עליו שם, אך יש להתיר בטלטול מטעם זה כמו דאמרינן גבי הדבר הבא מחוץ לתחום הגם שאסור לו לאכול מותר בטלטול כיון שלאחרים מותר לאכלו, מותר גם לו בטלטול ה"ה גם בזה כיון שלאחרים מותר לאכול כיון שעדיין לא קבלו עליהם יו"ט ממילא אז שרי גם לו לטלטלם, ויש לחלק כיון שתחומין רק מדרבנן אבל מחובר וצידה אסור דאורייתא וכמו שכ' רש"י גופיה ביצה דף כ"ב ע"א בד"ה חוץ לתחום. האי טעמא לחלק בין במינו במחובר שאסור גם לאחר למי שלא נלקט בעדו ובתחומין מותר הבא בשביל ישראל זה לישראל אחר כיון שהוא רק מדרבנן, אבל לפ"ז הרווחנו אם נחלב החלב אחר קבלת שבת ובעוד היום גדול הגם שאין מוקצה שייך בהחלב הלזו מ"מ אסורין לו משום משקין שזבו וזה הוא רק אסור דרבנן משום גזירה א"כ מותרת לו בטלטול כיון שלאחרים מותר לשתותו לאותן שלא קבלו עליהם עדיין שבת, אבל אם כבר הוא חצי שעה קודם לילה אסור לצוות משום שרוב ישראל קבלו אז שבת.