אור ברסלב

התעוררות תשובה חלק ב· רבי שמעון סופר

סימן טז

סימן טו

טעם וסמך נכון למנהג ישראל כי תורה היא על מה שנהגו לעשות סעודת פורים אחר מנחה, כי הובא בשו"ע סי' תרצ"ה ס"ב בהג"ה וז"ל נוהגין לעשות פורים אחר מנחה וערבית מתפלל בלילה, ומתפלל מנחה תחלה בעוד היום גדול, ורוב הסעודה צריך להיות ביום וכו' ומי שרוצה לעשותה תמיד בשחרית הרשות בידו, עכ"ל משמע שהעיקר לעשותה אחר מנחה רק שיש לו רשות לעשותה גם בשחרית, ויש לתמוה קצת למה לא נהגו לעשות הסעודה בעצמו של יום בצהרים, וממתינים עד עת ערב, יעויין במג"א שם סק"ה טעם לזה בשם תרומת הדשן. ויש להוסיף עוד טעם כי העולם טרודים במשא ומתן וזה השמחה שלהם לישא ולתן ולהרויח, ואם יתעסקו בסעודה אין לבם פנוי לשמוח כי מחשבותם על המסחר, רק לעת ערב. כמעט כלה רוב המסחר ומשא מתן של אותו יום אז פונים לשמחה, ועיקר טעם נ"ל עפ"מ דאי' במס' שבת דף קי"ט ע"א אמר לי' בני רב פפא לבר אבא לרב פפא כגון אנן דשכיח לן בשרא וחמרא כל יומא במה נשנה, אמר להו אי ארגליתו לאקדומוי אחרוהי, אי ארגכותו לאחרוהו, אקדומוה, נראה בעליל שע"י שמאחר הסעודה ואינו אוכל אותו בזמן הרגיל בכל יום ניכר בזה שהוא סעודה פרטית היא לתכלית מכוון שאוכל אותה, ולא מטעם להשביע רעבונו או לאכול לתענוג, והנה ידוע שסעודת פורים צריכה היכר שהיא לשם פורים ומטעם זה שאם חל בשבת מאחרין סעודת פורים עד יום א' בשבת, ובשבת אם אוכל הסעודה שרגיל בכל שבת לאכול סעודה חשובה איננו ניכרת שהיא לשם שמחת פורים, כדאי' בשו"ע סי' תרפ"ח ס"ו ובטו"ז שם סק"ח טעם זה בשם הירושלמי וכיון שרגילין רוב העולם שבעיירות לאכול בכל יום בשר ולשתות יין א"כ אם אוכל הסעודה בעצומה של יום בצהרים בזמן שאוכלים כל השנה סעודתם הקבועה איננו נכרת שהיא לשם פורים ואם גם יוסיף קצת מיני מאכלים אין ניכר כ"כ שהוא לשם סעודת פורים, כי בלא"ה רגילין בכל השנה להוסיף מאכלים לכן עושין הסעודה אחר המנחה ומתפללין מנחה בעוד היום גדול כדאי' ברמ"א שם ועושין מיד אחר מנחה הסעודה וזה בזמן שאין אוכלין שום סעודה בכל השנה איזה שעות אחר חצות וניכר שהוא לשם סעודת פורים

ב) ליישב דקדוק עצום ממתני' פ"א מ"א ממגילה שהתנא נקט בכל ימי הקדימה, מקדימין ליום הכניסה, ובבבא חל פורים בשבת כפרים. ועירות גדולות מקדימין וקורין ליום הכניסה. נ"ל דרמז לן בזה מה דאי' בירושלמי עושין סעודת פורים לאחר השבת משום שאין היכר לסעודת פורים ע"י סעודת שבת, והוה אמינא כיון שעיירות מקדימין בקריאת המגילה, אשר רמזו לנו אנשי כנה"ג שיכולין להקדים בפסוק להיות עושים את ימי הפורים האלה בזמניהם שיוקדם גם העשיי' ביום הקריאה שמקדימין אם חל בשבת לכן אשמעינן התנא דדווקא מקדימין "וקוריו" ולא העשיי'.

ג) קשה לי מאוד מה הקשה הגמ' שם הלא אין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו אא"כ גדול ממנו בחכמה ובמנין א"כ האיך הקילו חכמים על הכפרים, הלא לא יהא חמור תקנת חכמים מדברי תורה גופה ויש בהם כח לעקור דבר מה"ת בשב ואל תעשה, ותקנו רבנן דבתרייהו, כיון שמצאו בזה צורך שלא יקראו הכפרים בי"ד ויהי' בשב ואל תעשה ותקנו עליהם מחדש לקרות ביום הכניסה, וניחא לי דכח ב"ד לעקור דבר מה"ת בשב ואל תעשה הוא רק לפעמים אבל לא לעקור לגמרי מצוה זו לעולם וכיון שקדשו ע"פ הראייה יכול להיות שלא יעארע י"ד בשום פעם ביום הכניסה א"כ בטלו מן הכפרים לעולם קריאת המגלה, וזה אין יכולים לעשות

תוכן העניינים

התעוררות תשובה חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה