התעוררות תשובה חלק ב· רבי שמעון סופר
סימן ט
מה דתמי' לי' מאז טובא, התורה הקדושה כפלה כמה פעמים ככתוב בפ' שלח שחוקה אחד ומשפט אחד ותורה אחת יהי' לגר ולאזרח הארץ הלא מצינו חילוק בין גר לישראל שאסור לכהן לישא גיורת ומה בינה לבת ישראל וגם ישראל אסור בממזרת וגם מותר בממזרת ומה בינו לבן ישראל, וכעת נלענ"ד דלא קשה כלל הא דגר מותר בממזרת גלתה תורה להדיא, דכ' לא יבא ממזר בקהל ד' וקהל גרים לא אקרי קהל כסברת ר' יוסי דהלכתא כוותי', ויליף מדכ' הקהל חוקה אחת יהי' לכם ולגר הגר חוקת עולם לדורותיכם ככם כגר וגו' מדהפסיק הקרא בתיבת חוקה בין תיבת הקהל ולגר הגר וגו' אין הגרים בכלל הקהל זה. עיין קידושין דף ע"ג ע"א, ופירושו של דבר אילו הי' כתיב הקהל לכם ולגר הגר הוה משמע פירושו הקהל, מי הוא הקהל לכם ולגר וגו' ככם כגר וגו' תורה אחת ומשפט אחד יהי' לכם ולגר אבל השתא דמפסיק בתיבת חוקה אחת, א"כ פירושו הקהל היינו אתם ישראל שקריים קהל עליכם אני אומר שיהא חוקה אחת לכם ולגר ואילו הי' הגר בכלל הקהל הי' לכתוב ולומר הקהל חוקה אחת לכם, היינו שיהא לכולכם חוקה אחת וממילא נכלל הגר בתוכם מדקאמר לכם ולגר ע"כ מוכח שהגר איננו בכלל הקהל ואילו לא הפסיק בתיבת חוקה אחת היינו מפרשים הקהל היינו מי הוא הקהל אתם והגר, וכיון שגלתה התורה בעצמה דבר זה שלא יהא קהל גרים נקרי קהל ממילא מותר בממזרת דכתיב בי' לא יבא בקהל והא דאסור לכהן לישא גיורת מן התורה, עיין בשו"ע אע"ז סי' ט"ז ס"א ובבית שמואל סק"א שבגיורת כולי עלמא מודה שאם גם אם לא נבעלה בגיותה אסורה לכהן משום זונה משא"כ בכותית יש פלוגתא, גם זה אינו קשה דהרי ממזרת גם לישראל אסור מפני שנזרעה באיסור ובכהן שריבה להם הכתוב מצות יתירות שאסור בגרושה, זונה וחללה, ה"ה שהחמירה עליו התורה ואסור לו הגיורת משום זונה כדאי' להדיא בתוס' יבמות הובא בב"ש שם.