התעוררות תשובה חלק ב· רבי שמעון סופר
מפתחות · יו"ד
סימן כ"ה: על דברי הרמב"ם שכ' כל היכא דניקב טריפה ה"ה ניטל וחסר טריפה יעויין בפנים. ב') ביאור ופלפול על דברי הרמב"ם שכ' דכבד נפוחה פסולה.
סימן כ"ו: לבאר מה דאיתא בש"ך סי' ט"ו סק"ב מהג"א בשם או"ז דאין לאכול עוף עד שיגדלו לה כנפים לבאר דעתם מה נקרא אצלם כנפים.
סימן ל': לפי"מ דפסקינן ביו"ד סי' ל"ו ריאה דאגליד כאהינא סומקא כשירה וצריכה בדיקה אם נאבדה בלא בדיקה מה דינה. ב') לפרש דברי הד"מ בסי' ל"ה סק"ב שכ' שמשמע מדברי המהרי"ו שאם ראשו של היתרת נוטה לצד קמא דיש להכשיר. ג') פירש בדברי רש"י י"א שאם חסרו אונות הימין מצרפין וורדא בהדי' הואיל ויתרת הוא.
סימן ל"ב: גוי משרתת ישראל שבישלה בש"ק לחולה אם צריכים הכלים הכשר כדי להשתמש בו ישראל.
סימן ל"ו: מה דאי' בשו"ע יו"ד הל' מזוזה סי' רפ"ח סי"ג אם יש לרבע בחדר ד' על ד' שחייב במזוזה הגם שאורכו יתר על רחבו כמה צריך לכה"פ לרחבו.
סימן ל"ז: כי יקרא קו צפור לאחד בדרך והאם רובצת על הבצים או על האפרוחים והוא אינו יודע אם עוף טהור הוא או לא אם חייב לשלוח או לא. ב') אם מפקיר תרנגולתו בפני ג' ומניח פתחו פתוח כדי שכל א' יוכל לזכות בו אם הוה הפקר גמור ואם הטילו בצים חייב בשילוח שם דף ל"ט ע"ב בד"ה "והנה אם מפקיר".
סימן מ': כמה נוהגים המדקדקים שלא לאכול בשר שהי' בריאה סירכא שלא כסדרן הגם שהלכה עי"ד מעוך ומשמוש כפסק המחבר ולמה לא מחמירין שלא לאכול מבשר שהי' בהריאה בועה ובה מוגלא כפסק המחבר לאיסור
סימן מ"ג: נסתפקתי בבית המטבחיים שהקרקע מרוצף בטיט שקורין בלשון אשכנז צעמענט ולאחר הריצוף חלוק וקשה הקרקע אם יוכל לסמוך לענין ריסוק אברים משום שנועץ צפרניו בקרקע קשה וחלק כזה.
סימן מ"ו: בענין אנשים שרצו לידחות המילה מיום ח' ליום הפנוי להם לעשות סעודה ולשמוח עם חביריהם. ב') או לכה"פ לקיים מילה בזמנה אבל לידחות הסעודה ליום הפנוי להם.
סימן מ"ז: באחד שהבטיח לנכרית לישא אותה לאחר שתתגייר ובאותו יום שהבטיחה טבלה ונתגיירה אם צריכה להמתין שבעה נקיים משום דם חימוד.
סימן מ"ח: אם מותר לישא אשה בשושן פורים.
סימן נ"ג: ביאור בענין מה שנסתפק בהתעוררות ח"א סימן ע"א אם מותר ללמוד תורה בתוך ד' אמות של מת תינוק או אשה.
סימן פ': על דברי התעוררות תשובה חלק א' סימן ר"י שכתב שם אם הרבה קונים מהאופה עיסות קטנות שנתחלקו מעיסה גדולה אם נאמר כיון שהי' כבר מחוייבים בחלה ע"י עיסה הגדולה אשר נשאר ממנו שיעור חלה כיון שמפרישין מאותו עיסה הנשאר שיש בו שיעור חלה ממילא נפטרין העיסות הקטנות כיון שחלת חו"ל ניטל שלא מן המוקף וכו' יעויין בפנים. ב') אם יש במשקה משום בישול גוי. ג') בענין שלא ישא אדם אשה במדינה זו וילך וישא אשה במדינה אחרת. ד') אם שולח דברים קטנים כגון אגוזים בכלי גדול אם הכלי מצרפן לאחת שיהא נחשבין למנה חשובה לענין משלוח מנות שתהא המנה חשובה, ה') בענין מה שכתב הריטב"א אם גניבות דעת מה"ת אסור. ו') בענין אם אבנטו של כהן הדיוט הי' בא ג"כ צמר.
סימן ט"ו: בענין מה דתלינן מותר עני לאותו עני לפרש הענין להלכה. ב') בדברי הרמב"ם שכתב סוף ה' מילה ז"ל גוי שצריך לחתוך ערלתו מפני מכה או שחין שנולד בו אסור לישראל לחתוך אותו וגו', כיון שלא נעשה מצוה בזו שלא מל לשם מצוה.
סימן נ"ח: הכלים שעושים ממה שנמצא על הדגים בים כמו עצם שקורין בלשון אשכנז (מושל) המצויים ברוב במדינתינו ועושים לכלים אלו כיסו מעצמותם אבל הכיסוי מחובר עי"ד מתכות בגוף הכלי אם קונים כלי אכילה כזה מגוי אם צריכים טבילה אם הוא כלי מאכל.
סימן נ"ט: אם יש להקל במי שיש לו מיחושים שלא להתענות בג' צומות חוץ מט' באב.
סימן ס': כדת מה לעשות בפת של ישראל שאופה הגוי אחר שגרף כל הגחלים ולא הי' יכול עוד הישראל להשליך בו קיסם להכשירו.
סימן ס"א: ליישב קושיות התוספות על מה דאיתא בקידושין דף ל' ע"א ת"ר ה' אלפים וח' מאות וכ"ח פסוקים יש בתורה יתר בתהילים שמונה הלא אפי' אם עושה מג' תיבות פסוק אחד אין עולה על חשבון זה.
סימן ס"ב: ליישב תמיהת המחבר למה עמון ומואב אסור לבא בקהל ה' לעולם ועמלק שצותה עליו התורה תמחה את זכר עמלק אם מתגייר מותר לבא בקהל ה' מיד.
סימן ס"ד: פירוש בדברי הגמרא בהא דהורה רבי בטרפחת לאיסורא בפ' א"ט.
סימן ס"ה: ליישב פסקי שו"ע שבסימן נ"ז סי"ח נקט המחבר שסימן לספק טריפה בעוף שתמתין כ"א יום ותטיל בצים מותר שדוקא צריכה להטיל בצים אז הוא סימן שכשירה ובסימן פ"ז ס"ט פסק אם תטעון פעם אחרת כשירה משמע שבטעינה לבד בלי הולדה כשר.
סימן ס"ו: הא דפסקינן דספי' לי' בידים אסור בכל איסורין מה"ת אם דוקא באיסור ל"ת או אפי' בעשה כגון חלב טמאה וח"ש ובביצה שנולד ביו"ט שחל אחר ש"ק.
סימן ס"ז: בענין דברים המתולעים בין במחובר בין בתלוש. ב') ביאורים ופלפולים בהא דבית הרחם אין בו משום ריסוק אברים.
סימן פ"ט: אם מותר להביא כהן קטן תחת האוהל אשר יביאו שמה טומאה אח"כ.
סימן ע"ג: ביאור בדברי הרמב"ם שכתב בהלכות סנהדרין וזיל נראין לי הדברים שאם הסכימו כל החכמים שבא"י שאיש זה ראוי' לדון ולהורות ומסמיכים אותו בזה מועיל הסמיכה כמו שהי' סמוך ממשה רע"ה.
סימן ע"ד: אם שומנו של גיד חי' אוסר בששים כמו של בהמה.
סימן ע"ה: באחד שרצה לקנות בעירו כל האווזות שנטרפו כדי למוכרם לאחרים אם יש למצוא אופן להתיר לעשות דבר זה.
סימן ע"ט: אם מומר לחלל ש"ק בפרהסיא אם הוא בכלל אין מורידין ואין מעלין.
סימן פ"ג: ליישב דברי הש"ך שכתב בנשבע על מצוה דרבנן כגון שלא להדליק נר חנוכה שבועה חל אבל נשבע לעשות עבירה מדרבנן אינו חלה השבועה מה טעם לחלוק ביניהם כיון ששניהם רק מדרבנן.
סימן פ"ה: אם מותר לרחוץ ולחוף קודם הטבילה במים שעולה בשעת הקור ההבל מהם לכה"פ אם דינם כחמין בשעת הדחק. ב') ליישב התמיהא אמאי דתנן במתניתין במקוואות פ"ו מ"ח וז"ל הי' בעליון מ' סאה ובתחתון אין כלום ממלא בכתף ונותן לעליון עד שירדו לתחתון מ' סאה הא מתכשרין ע"י העליון בזחילה ובשעת הזחילה המקוה בעצמותה אינה מטהר.
סימן פ"ו: ליישב תמיהת הגאון זצ"ל איך קאמר הש"ס בבכורות דף ז' ע"ב שחלב שהתירה התורה חידוש הוא משום דדם נעכר ונעשה חלב הלא החלב לא יהא יותר גרוע מדם שבישל שמותר מה"ת ומאי חידוש שייך בי'.
סימן פ"ז: איזה חידושים בסוגיא דריחא מילתא
סימן צ"ז: ליישב קושיות הש"ך על סתירת המחבר
סימן צ"ז: ס"ד ס"ק י"א ביו"ד שחתיכה שנתערבה בחלב וכא הי' בו ששים ונתערבות בחתיכות האחרות ונתבטל האיסור בששים גם אותה חתיכה מותרת ולקמן בסימן ק"ו פסק דאותן חתיכה נשארה באיסורא.
סימן ק"ד: מי שיש לו שדה של אילנות ותבואה וכדומה בחו"ל והוא משומר שאין רשות לאדם ליכנס בו אלא ברשות הבעלים אם חייב בלקט שכחה ופאה ואם יוצא בכ"ש.
סימן קי"ג: אם נפל משקה אסור על מאכל היתר ושהה איזה זמן אם אסור לאוכלו אם חיישינן שנבלע בו המשקה האסור.
סימן קי"ד: אם מותר לכסות דם חי' ועוף באפר חם.
סימן קט"ז: ליישב קושיות גאון אחד במתניתין במסכת ערלה ולמה אמרו כל המחמץ ומתבל והמדמה וכו' יעויין בפנים.
סימן קי"ח: מיישב מה שהקשו הראשונים על הירושלמי דמוקי הא דתנן במסכת תרומות דאסורה לזרים בכ"ש דמיירי בח"ש הא תינח לר' יוחנן אבל לר' לקיש מאי איכא למימר שם בענין לצור צורת אדם בציור על גבי לוח.
סימן קי"ט: עוד בענין אם מצה הנאכלת בפסח שני צריכה להיות לחם עוני או יוצא גם במצה עשירה יעויין באו"ח סימן צ"ב.
סימן קל"ג: ביאור בענין ווידוי מעשר בשנת רביעי ובשנת שביעי לשמיטה.
סימן קל"ד: בשרשים הנקלים באור הטיב עד שנשחרו ובשעת קלייתם שופכים עליהם שמן אשר לא נזהרו בשעת עשיית השמן שלא יטבילו עושי המלאכה פתו בו ואולי נשארו בו בשמן פירורי פת אשר מטעם זה אוסרים רבותינו האחרונים זיל מין צוקקער לפסח.
סימן קל"ה: ביאור בענין הקמח אשר נטחן בבית המלאכה פאבריק אשר נתהווה בהם (מילבין) כנימה אם מותר קמח זה לאפות ולבשל ולאוכלה.
סימן קל"ז: האם רובצת על הבצים ושלח האם וזכה בביצים ואח"כ החזיר הביצים והאם שבה עליהם ויצאו מהביצים אפרוחים אם חייב עוד הפעם בשילוח הקן בישבה על האפרוחים יעויין השאלה בפנים.
סימן קמ"ב: אם מותר להשחית איזה דבר שהוא פחות משוה פרוטה ואם יש לו במה שנזהר מלהשחיתו טירחא ואיבוד זמן אם מותר כי הזמן יקר לו יותר מאותו הדבר עצמו.
סימן קמ"ג: בגיורת שנתגיירה מפני חימוד או ממון אם נוכל להאמין לה על עניני נדה ואיסור והיתר כי לא מלבה עשתה זאת ואם נאמר שתבדוק עצמה ע"י שומרת אולי ראתה שלא בשעת ווסתה).
סימן קמ"ה: לפ"מ שאיתא בשו"ע יו"ד סי' רפ"ב שאסור להניח נביאים על תורה אם מצאם כך מונחים אם צריך לסליק הנביאים ואם אינו צריך אם מותר להוסיף להניח עוד נביאים על המונחים כבר.
סימן קמ"ח: השר נתן רשות לאנשי הצבא הישראלים שיבשלו לעצמן מאכלות כשרות ובתוך פתבגם קצב להם כרוב (קרויט) היאך ינהגו אודות הבדיקה של התולעים הנמצאים בו.
סימן קנ"א: בענין אם שייך בהוראת איסור והיתר עינוי הדין כמו בדיני ממונות ובסוף התשובה ישוב על דברי התרגום יונתן פ' במדבר שמחנה ישראל היה י"ב מילין על י"ב מילין וכתב שכל דגל הי' מתפשט ארבע מילין א"כ לפי"ז הי' המחנה ט"ז מילין יעויין שם בסוף סי' קנ"ב.
סימן קע"א: לפום מה שנוהגין שלא לישא אשה אלא במלא הלבנה כדהובא בהג"ה ש"ע יו"ד אם חמשה עשר יום בחודש עפ"י מולד הלבנה כבר עבר מלא הלבנה אם יש להתיר לישא בט"ו באב יען כי טעם הדבר רק משום סימני מילתא וט"ו באב עצמו הוא יו"ט אודות כמה ענינים טובים בעניני הנשואין.
סימן קנ"ה: אב שצוה לבנו שיעשה לו בשבת דבר שעושה בזה שבות דשבות לפי הפוסקים דשבות דשבות מותר במקום מצוה אי שרי משום מצות כיבוד אב או נאמר כיון שמצוה לו לעבור אפילו על איסור דרבנן אין שומעין לו ה"ה בזה
סימן קנ"ו: באחד שנשא גויה ונולד לו בן ממנה והאב רוצה למולו אם יעשו בזה רצונו. ב') מי שגבה מעות לצורך עני וקודם שנתן לו העשיר אם צריך ליתן לו אחר שהעשיר. סימן קס"ד: מבער כמה מקומות והלכות שאמרו בהן מקצת היום ככולו וגם שני פעמים מקצת היום ככולו ביום אחד לכאן ולכאן גם בדברי תורה מצינו כך.