התעוררות תשובה חלק ב· רבי שמעון סופר
מפתחות
או"ח
סימן י"ט עוד בענין מה שמביא בהתעוררות מהדו"ק סי' נ"א סמך על שנוהגין ליקח למצות ד' מינים הדסים שאינן תלת נרא' עוד ראיי' ליישב מנהג זה של אשכנזים. ב') ראיי' מהרשב"א שלאכול קודם תקיעת שופר דינו כמו בלולב, ג') ראי' למה שכ' בהתעוררות חלק א' דף נ"ד שהגם שאינו חייב באכילת מצה אלא בכזית אם אוכל יותר מכזית אינו מבטל מצה דרשות למצה דמצוה. ד') בענין מה שכ' בהתעוררות ח"א בסימן קפ"ז מי ששגג ותקע בר"ה שחל להיות בשבת אם עשה בזה מצוה. ה') עוד שם בהתעוררות ח"א סימן נ"ד בענין שאם לא בירך כל שמונת לילות חנוכה שהחיינו בשעת הדלקה אם מברך עוד ביום ח' כשיזכיר הוספות דברים בזה. ו') עוד במה שכ' התעוררות דף פ"ה ע"ב חילוק בין הספרדים לאשכנזים בקיום מצות מהדרין מן המהדרין בנרות דחנוכה הוספות דברים. ז') עוד הוספות דברים בענין אכילה שלא כדרך הנאתן על מה שכ' בהתעוררות בסימן רט"ז.
סימן כ' אם יש לבטל לגמרי דקדוקי ופרטי המצוה ששייך למצוה כדי לקיים עי"ז הרבה פעמים מצוה מה"ת ובסופו קושיא חמורה למה גזרו בשאר ימות החג אם חל בש"ק שלא ליטול לולב שמא ילך אצל בקי לילמוד הלא כבר למד ובקי מימים ראשונים.
סימן כ"א: ליישב התמיה על דברי תוספ' בסוכה דף ג' ע"א בד"ה "דאמר לך" שכתבו שאם לא קיים מצות סוכה מד"ס אפי' מה"ת לא יצא.
סימן פ"ח מי שיש לו סמוך על שולחנו בליל א' של פסח בנו ובן בנו מיקודם לשאול מה נשתנה שם דף צ"ז ע"א בד"ה נסתפקתי בהתעוררות ח"א.
סימן כ"ה: על ענין שינה בליל שמיני בסוכה בחו"ל שכ' בהתעוררות ח"א סי' י"ח עוד הוספות דברים. ב') בענין מה שאיתא בהתעוררות ח"א סי' רי"ד כיון דאיתקש מצה לפסח אם צריפין לאכול אותו ג"כ דרך גדולה כמו פסח שהוא קדשים וממילא לא יצא בזה אם אכל שלא כדרך הנאתן יעיין פלפול נאה בזה. ג') על קושיא לרבי דיוכ"פ מכפר בלי תשובה האיך מתרץ הגמרא ריש פ' יוהכ"פ הא דתנן יוכ"פ אסור באכילה מיירי בח"ש שאסור מה"ת ואיננו ענוש כרת הלא בגמרא כריתות דף י"ח מוקי מתניתין כרבי והאיך שייך לרבי טעמא דחזי לאצטרופי כיון שאכל ח"ש מיד נתכפר לו.
סימן כ"ח: האיך יש לנהוג להניח ערבה והדס באגודת לולב וביאור בענין סתם מראה ירוק של אתרוג על איזה צבע כוונו יעויין שם.
סימן כ"ט: שאלה במקום שבעלי מקובלים חולקים על מה שנמצא בפוסקים אם רשאי לנהוג כבעלי מקובלים.
סימן ל"א: אם חל יו"ט של גליות ביום ה' וביום ו' ולא הניח ערובי חצירות מעיו"ט שיוכל להתנות בשני ימים אם מברך ג"כ כיון שמניח על תנאי. ב) אם מותר להניח ע"ת בירק הנקרא אוגרקעת גורקען שנכבשים בחומץ.
סימן ל"ג על דברי הפר"ח סוף הל' פסח שכתב דבשבת ור"ח אט חתם רק במקדש השבת לבד בדיעבד יצא. ב') מה דאי' בהתעוררות סימן רכ"ו וז"ל אבל קשה הלא בתפלת ש"ק לא נזכר כלל מקרא קודש טעות הוא וצ"ל לא נזכר זכר ליציאת מצרים אבל בכ"ב הנוסחא גם בתפילת ש"ק זכר ליציאת מצרים אולי גם זה הי' נוסחת הרשב"ם.
סימן ל"ד: בשבת שחל אחר יו"ט ואין לו כר מיוחד להדליק לנר שבת רק נר הדלוק עוד מעיו"ט האיך לנהוג לקיים מצות הדלקת נר שבת יעויין בפנים.
סימן ל"ה הא דעוסק במצוה פטור מן המצוה אם גם אם עוסק במצוה מדרבנן פטור ממצוה דאורייתא.
סימן ל"ט מי שיעצו לו הרופאים לאכול סעודת ערב בקיץ איזה שעות קודם הלילה וביו"ט של שבועות ביום א' שרוצה לאכול סעודת יו"ט של ליל שני איזה שעות קודם הלילה דהיינו אחר פלג המנחה להתפלל ערבית ולקבל עליו קדושת יו"ט שני ולאכול מיד אי שרי והאיך יתנהג בבישול המאכלים לצורך סעודה זו.
סימן מ"ד באור בדברי הרמב"ם הל' קידוש החודש בפ"ה הל' ה' וז"ל תקנת חכמים שיזהרו במנהג אבותיהם בידיהם שפעם קרא אותו תקנה ופעם מנהג. ב') על דברי התעוררות ח"א סימן קפ"ד אם מחוייבין ליטול לולב כל שבעה בירושלים מה"ת. ג') על דברי התעוררות ח"א שם שיותר טוב שלא לקיים לפעמים מצוה דאורייתא מי כדי לקיים בכל שאר פעמים מצוה זו בכל דקדוקיה ופרטיה ד') בענין ברי' הפגומה אם נפלה לתבשיל יש סניף להקל שמותר הוא לשיטתו של רא"ה ה') בענין מקום המערכה של המזבח עפ"י מה שכתב ח"א התעוררות בס"ד. ו') בענין מה שכ' אם מותר לחלל ש"ק מפני פיקוח נפש של העובר עבירה להכעיס מפני שמצוה להורגו.
סימן מ"ט: מי שטעה ושתה הארבע כוסות בהסיבת ימין אם יצא בדיעבד. ב') שם דף נ"ו ע"ב הא דאין יוצאין במרור העלים יבשים שלהם אם נדון שיעור יבישת מנפרך בצפורן כמו בלולב או דוקא אם כלתה מראה ירקות שלהם לגמרי כשיטת הראב"ד גבי הדסים.
סימן נ"א: איזה הערות בסוגיא דהבודק צריך שיבטל פסחים דף ו' ע"ב.
סימן נ"ב שאלה לפי מנהג שלוקחין תפוח לחרוסת אם אין לו תפוח מה יעשה לקיים מצוה זו.
סימן נ"ג: שאלה מי שביום טוב ראשון תאב לאכול מן המנחה ולמעלה אם מותר לאכול סעודה לשבוע מפני שאסור לקבוע סעודה בעיו"ט מן המנחה ולמעלה כדאי' באו"ח סי' תקנ"ט ס"א בהג"ה.
סימן נ"ה: מי שקיבל עליו יו"ט אחר פלג המנחה בעוד היום הגדול ובא אחר וליקט בעדו פירות ממחובר לאכלם ביו"ט אם מותרים לאכלם או לא.
סימן נ"ו: בענין אם יש להזהר שלא להתפלל ערבית בכניסת ליל יו"ט של שבועות עד צאת הכוכבים.
סימן ב': על קושיות בן המחבר נ"י לר' יוחנן דסבר ח"ש אסור מה"ת משום דחזי לאיצטרופי לרבי דיוכ"פ מכפר בלא תשובה האיך שייך חזי לאיצטרופי כיון דמיד שאכל ח"ש נתכפר עיי"ש.
סימן ג': אם חתם בבהמ"ז תחת בונה ירושלים ואמר משמח ציון בבני' או מנחם ציון אם יצא בזה.
סימן ה': למה החמירו חכמז"ל הרבה בשבת מיו"ט בדבר שנראה כעובדא דחול כדמצינו הרבה בגמרא ופוסקים.
סימן ו': בסוגיא דמצות צריכות כוונה.
סימן ז': מי שתוקע לשיר דפסקינן בשו"ע סימן תקפ"ו סעיף ו' דלא יצא אם חוזר ותוקע אם צריך לברך עליו או לא.
סימן ה': להבין דברי חכמים וחידותם הא דתנן במס' ר"ה כ"ב ע"ב שופר של ר"ה חין מפקחין עליו את הגל ואין מעבירין עליו את התחום ואין עולין באילן וכו' ויהיב טעמא בש"ס משום דיו"ט עשה ול"ת הוא ואין עשה ול"ת דוחה ל"ת ועשה וחכמים השוו דבריהם כשל תורה והעמידו דבריהם במקום עשה ולמה משום עשה דתקיעת שופר אפי' כדי להוציא רבים אסור טלטול משום שבות כגון אם נפל עליו גל של אבנים שאסור לפנותו ואם נפל אבנים על פירות מותר לפנותם כדי לאכול הפירות כדאי' במג"א סימן תק"ט סעיף ז' בהג"ה שטילטול מוקצה מותר משום אוכל נפש.
סימן י': ליישב התמיהא מה הועילו בזה שכתבו הפוסקים כדי להוציא מספק ברכת שהחיינו וקידוש בליל ב' ר"ה ליקח פרי חדשה אם גם הועיל בזה שיצא מידי ספק בלב"ט מכ"מ אם אין צריך לברך ברכת שהחיינו בקידוש הלא הוא הפסק בין ברכת בפה"ג לשתיית הכוס. ב') ליישב תמיהת מג"א על הר"מ שעשה קידוש בביתו בר"ה ביום הגם שהתענה משום שהקידוש מה"ת. ג') על מה דאיתא שאין מסבבין מיתה לנכרי הלא פשיטא הוא כיון שאסור ליתן מכשול לפניו כדכתי' לפני עור לא תתן מכשול שקאי גם על נכרי כדמצינן ה"פ בש"ס שאסור להכשיל בדבר איסור שלו שבשבע מצות וכדומה יעויין בפנים. ד') היכן מצינו לשער בששים גם בדבר שאין שייך בו משום איסור והיתר.
סימן י"א: על הא דאי' בשו"ע או"ח סימן תקנ"ט שהמנהג למנוע בשר יין ביום עשירי באב רק עד אחר חצות כיון שהטעם מפני שההיכל נשרף בעשירי הלא שריפתו הי' עד שקיעת החמה. ב') תמי' על מה שמסמן על פסוק בפ' ואתחנן שסימן מרע"ה בגיא מול בית פעור הלא שנינו בסנהדרין לא יאמר אדם לחבירו שמור לי אצל ע"ז פלונית' ג') ותמי' על מה שאיתא בסנהדרין דף ק' ע"ב שאסור ליקרות בספר בן סירא רק מילי מעליותא דאית בי' דרשינן הלא חכמז"ל חלקו לו כבוד גדול לקרא אותו כתובים וכתבו עליו כמה פעמים שנאמר כמו על כל הכתובים שבתנ"ך. ד') תמי' על מה שכתב רש"י ז"ל בסוכה דף מ"ז ע"ב שאין לך כל שבט ושבט שהעמיד נביא לישראל ומשבט יהודא ובנימין העמידו מלכים ע"פ נביאים כדאי' במגילה דף י"ב ע"ב דקאי על מרדכי שהי' משבט בנימין ומרדכי נביא הי' והתנבא בימי דריוש וגם ישעיהו בן אמוץ הי' משבט יהודה ואמיץ ואמציהו מלך יהודה אחים היו כדאי' במגילה דף י' ע"ב.
סימן י"ב: מי שהתפלל בביהכנ"ס ובשעת חזרת תפלת מוסף יצא לחוץ ולא שמע על אחת מסדר הברכות התקיעות מהתוקע אם צריך אחר התפילה לשמוע תקיעות אלו כדי לצאת ידי חובתו.
סימן י"ג: האיך עולה החשבון מה שאיתא בספרים שישראל ר"ת יש ששים רבוא אותיות לתורה. ב') לפרש דברי שאילתות שכתב וז"ל ת"ק סבר לתלתין בדברי ר' יודא סבר בתלתא בדד"א ור' יוסי סבר לשתי שבתות בדד"א.
סימן י"ד: ליישב תמיהת הטור על דברי הרב רבינו שמואל שהתיר לשכור אחד לתקוע בר"ה משום שהוא מצוה מהא השוכר את הפועל לשמור את הפרה שאסור ליטול שכר שבת לבד דהא שמירת פרה אדומה ג"כ מצוה. ב') ליישב התמי' על הב"י שכתב על הא דאמרו חכמז"ל המוכר ס"ת אין רואה בו סימן ברכה וכיון דאין בו סימן ברכה אסור למוכרו ובאו"ח סימן תקפ"ה כתב להיפך. ג') על קושיית הטו"ז על בה"ג שאמר מה דאמרו חכמז"ל כל שנה שאין תוקעין בתחלתה מריעין בסופה ולא דמיקלע בשבתא אלא דאיתיליד אונסא הא אונס רחמנא פטרי'.
סימן ט"ז: טעם הגון ונכון על מה שנהגו לעשות סעודות פורים אחר מנחה כדהובא בשו"ע סימן תרצ"ה סעיף ב' בהג"ה שם. ב') ליישב מה שתנא דמתניתין נקט בכל פעם כפרים מקדימים ליום הכניסה וכשחל בשבת אמר מקדימין ליום הכניסה. ג') תמי' שם על קושיות הגמרא האיך הקילו חכמים על הכפרים להקדים הלא אין ב"ד יכול לבטל דברי חבירו וגו' וקשה לא יהא חמור קריאת המגילה כשאר מצות התורה ממש שיש כח לב"ד לבטלם בשב ואל תעשה לפעמים.
סימן י"ז: ליישב מה שכתב המחבר סימן תר"י יש מי שאמר לברך על הדלקת נר יוכ"פ הלא הוא רק מנהג כדאיתא במתני' והמחבר נקט עיקר להלכה שאין מברכין על הלל ר"ח מפני שאינו אלא מנהג.
סימן נ"ז: בטלית שאולה שהטיל בו ציצית לאחר ל' יום ונפסקו ונשתיירו כדי עניבה אם כשירים הם משום שיורא מצוה אם לובשים אותה אח"כ בעליו שמחוייבים בו מה"ת בציצית והמה רק שיורא מצוה מדרבנן שטלית שאולה אינו חייב בציצית אלא מדרבנן.
סימן ס"ג: חידושים בסוגי' קטן אוכל נבילות.
סימן ס"ח: ליישב קושיות הלח"מ על הרמב"ם ה' שבת דלא הביא מה שאיתא בגמרא דאדם חשוב מותר ליקרות בשבת לאור הנר.
סימן ע': בימי החורף ובפרט אם הרוח נושבת ונשרו הרבה עלים מן האילן בש"ק ומגינים לההולך עליהם מלחות הקרקע אם מותר בש"ק לילך אליהם משום שהמה מוקצים. ב') עלים הנדפסים בכל יום ובהם ח"ת הבאים בש"ק ויו"ט מחוץ לתחום אם מותר לקרות בהם גם למי שנשלח לו.
סימן ע"א: אם מותר ליתן לחבירו לאכול איסור מדרבנן אם חבירו אינו יודע שהוא אסור.
סימן ע"ב: אם יוכל לקדש על כוס גדול ואיננו מלא רק שיש בו השיעור לקידוש רביעית יין.
סימן ע"ו: לפרש ולבאר תשובת הרשב"א במי שרצה לתקן נר חנוכה וכבה אותה בשוגג אם צריך לחזור ולהדליקה. ב') אם הא דאסור ליהנות בדבר שהוקצה למצוותו משום ביזוי מצוה אם נהנה ממנו דרך כבוד אי שרי.
סימן ע"ז: מי שאכל בש"ק אחר המנחה ונמשך סעודתו תוך הלילה לפי מה שפסקינן שמותר לגמור סעודתו אם הסיח מלאכול עוד ונמלך ורוצה לאכול יותר וממילא צריך ליטול ידיו לברך עוד הפעם אם זה נחשב כמתחיל בסעודה זו ואסור או נדונו לגמר סעודה שהתחיל מבעוד יום. ב') מי שקרא בחלומו כל ג' פרשיות ק"ש בכוונתו אם יוצא בזה מצות ק"ש ובקיץ השכם בבוקר אם קרא אם יוצא ידי ק"ש של שחרית (אם כבר הנץ החמה).
סימן ע"ח: לפי דברי המג"א סימן תרע"ח סק"ב שבזמן הזה שמדליקין בפנים אם אין לו אלא נר אחד ויוצא ידי נר ש"ק וחנוכה יעויין שם אם יברך שתי ברכות בהדלקה או יכלול שניהם בברכה אחד.
סימן פ': מי שהחליף פ' של רש"י ושל ר"ת וסידרן בבית כשיטת רש"י אם יוצא בהם ידי מצות תפילין יעויין בפנים.
סימן פ"ב: אם לא התפלל שחרית וצריך להתפלל במנחה שתים שניי' לתשלומין אם יוצא בזה אם יכוין לשמוע תפילת צבור כמו מי ששכח יעלה ויבא וצריך לחזור שיוצא בתפלת ש"צ אם מכוין לו. ב') מי שאנס ושכח לברך ברכת המפיל והעיר אחר עמוד השחר ועדיין רוצה לישן אם יכול לברך עוד ברכה זו. ג') לפי מה דפסקינן מי שנאנס ולא קרא ק"ש של לילה קודם עמוד השחר שיכול לקרא קודם הנץ החמה אם הברכות חוץ השכבנו אם יכול להתפלל ערבית ג"כ ואם צריך להתפלל ולא יסמוך על תשלומין בתפילת שחרית.
סימן פ"ה: מי שקיבל מאחד מעות שילמוד לעיל, נשמת אביו ביום קבוע (יאהרצייט) שחל בשבת אם מותר ליהנות ממנו משום שכר שבת
סימן פ"ה: אם מותר למכור חמץ השוה הרבה ערב פסח לנכרי בדבר מועט.
סימן צ': ליישב מנהג שמקדשין בביהכ"נ בש"ק ויו"ט
סימן צ"א: איזה הערות להלכה בהא דמובא בשו"ע או"ח סימן רס"ז ס"ב דמפלג המנחה ולמעלה בש"ק וביו"ט יכול לקדש ולאכול מיד.
סימן צ"ב: אם מצה הנאכלת לפסח שני צריכה להי' לחם עוני וגם משומרת לשם מצה.
סימן צ"ג: מי שלא סיפר בלילה וסיפר ביום רק הימים לבד ולא שבועות אם מותר לספור מכאן ואילך בברכה.
סימן צ"ד: מי שמתענה בימים שנוהגים שלא להתענות בהם תענית חלום אם צריך למיתב תענית לתעניתו.
סימן צ"ה: אם מותר לאשה לצאת בשבת לר"ה בתכשיט נזמי אוזן ובטבעות הקבועים בו אבנים טובות הנראים כאבנים טובות אמיתיות.
סימן צ"ו: הא דאיתא באו"ח סימן תקנ"א וז"ל צריך ליזהר מי"ז בתמוז עד ט' באב שלא לילך יחידי מד' שעות עד ט' שעות עכ"ל אם זה דוקא נאמר ליוצא בדרך או גם בעיר.
סימן צ"ח: נשאלתי מאשה כשירה וחסידה אם מותר לצאת בשבת להר"ה בד' כנפות ומצוייצת שתחת בגדיה.
סימן ק': חידושים בסוגי' דמי פירות פסחים דף ל"ה ע"ב.
סימן ק"א: אם מותר לתקוע עוד בר"ה לאחר שיצא ידי חובתו.
סימן ק"ב: על איזה אופן יש היתר להביא התינוק בשבת לביהכנ"ס.
סימן ק"ה: מי שאוכל פת טפל לשאר מאכל באופן שאינו חייב לברך עליו המוציא אם צריך נטילת ידים ואם חייב עליו בהמ"ז:
סימן ק"ז: לבאר מילתא דתמיהא בסוגי' דוהי' אך שמח במסכת סוכה.
סימן ק"ח: ליישב התמיהה על הרמב"ם שכתב בה' ב"ח פ"א ה' י"ג וז"ל המזבח אין עושין אותו אלא בנין אבנים גזית הלא הוא נגד מקרא מפורש לא תבנה אתהן גזית.
סימן ק"ט: ביאור בהלכה בשיטת הפוסקים אם צריך לתקוע שברים תרועה בנשימה אחת או בב' נשימת והאיך לעשות לצאת ידי כל השיטות.
סימן ק"י: מי שהדליק נר חנוכה במנורה בפנים ואח"כ הוציאו לחוץ על פתח ביתו או לחלון הסמוך לר"ה אם צריך לחזור להדליק ולברך עוד הפעם משום דהדלקה הי' שלא במקומו אבל לדידן שמדליקין בפנים הי' במקומו מכ"מ הרואה יאמר לצורכו הוא דאדליקה. ב') מעורר על הא דנוהגין ליקח למצות מרור תמכא (קרען) ומגררין אותו ונותנין אותו בכלי ומה שבשטח העליון מפיג טעמו האיך לנהוג בזה. ג') בענין מה שמביא המג"א סימן תע"ז ס"ק ו' שלא לעקור המרור משום חשש גזל. ד') ביאור בשו"ע או"ח בענין דנותנין עליו חומרי מקום שיצא משם וחומרי מקום שהלך לשם.
סימן קי"ב: מי שאיש רך בשנים שצבע שערותיו שחורות בצבע לבן אם מותר לרחוץ את זקינו להחזירו למראה הטבעית שחור אם יש בו משום לא ילבש גבר שמלת אשה כמו מי שמלקט לבנים מתוך השחורים.
סימן קט"ו: ליישב התמיהה מה שקשה על הרמב"ם שכתב בה' מגילה וחנוכה שאין מברכין על הלל של ר"ח מפני שהוא רק מנהג והוא בעצמו כתב בה' ממרים שהגזירות ותקנות והמנהגות כל אחד ואחד מ"ע לשמוע מהם ועובר על סל אחד מהם בל"ת א"כ יברך על המנהגים כמו שמברך על מצוה דרבנן משום לאו דלא תסור כדאי' בפי' פ' ב' דשבת דף י':
סימן קכ"א: עוד בענין מה שהתעורר בח"א סי' קע"א הלש עיסה בפסח סתם (בפרט לא הי' בדעתו לאפותה מיד) ולא אפה ונתחמץ אם נחשב ללאו שאין בו מעשה ואין לוקין עליו.
סימן קכ"ב: בענין אם הי' רצועה רחבה רק כשיעור ונקרע באמצע מחובר אבל עדיין מחוברים שני חתיכות עוד היטב אם כשירה הוא.
סימן קכ"ג: מי שטובל צוקקער באחד משבעה משקין המכשירין לקבל טומאה כיון שנמחה הצוקקער אח"כ אם נדונו כמשקה ואין צריך נט"י.
סימן קכ"ד: לבאר תוכן הענין של השטר של מכירת חמץ הנדפסים באגדות ישינה אשר המה מגאוני קדמאי זצוק"ל.
סימן קכ"ה: איזה חידושים בסוגי' דלא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה שבת דף י' ע"ב.
סימן קכ"ו: חידושים בסוגי' מצה בזמן הזה פסחים דף ק"כ ע"ב ודף כ"ט ע"ב. ב') אם נשים חייבות בסיפור יציאת מצרים מה"ת נ"מ להוציא אנשים ידי חובתן שם דף קכ"ה ע"א בד"ה נסתפקתי. ג') ביאור בדברי הרשב"ם דכתב דמותר לשתות אחר שאכל מצת חובה שבאחרונה דשתיי' אין מבטל טעם אכילת מצה שם קל"ה בד"ה ברשב"ם. ד') ליישב מה שתמה המחבר על דברי הרשב"א ר"ה דף י"ח שאם עושין מלאכה ביו"ט שני עובר על מצות כל אשר יאמרו לך תעשה א"כ יהו נשים פטורות משביתת יו"ט שני דהוה מ"ע שהזמן גרמא שם קל"ה ע"ב ד"ה בתחילת.
סימן קכ"ז: מי שמעלה עשן ביו"ט טיטין הנקרא (טאבאק) בכלי פפייפע או עלין המכורחין בל"א (ציגארע) אם נתקרר האפר שם ממילא האיך יתנהג שלא יכשל בטילטול מוקצה עיד"ז.
סימן קכ"ח: ביאור בסוגיא התמוה מאוד מגילה דף ד' ע"ב שהתנאים שם חלקו בסברות הפוכות טעם של כל תנא ותנא. ב') ביאור דברי ר' ירמי' בר אבא מנצפ"ך צופים אמרם השקלי וטריא הגמרא דשם.
סימן קכ"ט: כאשר נזכה אי"ה בקרוב לביאת משיח צדקינו יקדשו הב"ד עוד ר"ח ע"פ הראיי' ואז יוכל לחול יוהכ"פ בעש"ק מה נעשה במצות הדלקת נר שבת שהוא חובה.
סימן ק"ל: ספיקת המחבר אם יוכל לבטל קודם הפסח על העתיד שנתחמץ לו עיסה בפסח. ב') אם אוכל שבעצמותו ראוי לאכילה רק שאסור לאוכלו משום שאסור באכילה אם חשוב כפסולת לענין מלאכת בורר. ג') בענין מי פירות שנתייבשו בקמח אם נלוש הקמח אח"כ במים אם יש לו דין מי פירות שנילוש עם מים. ד') ליישב תמי' על תרגום יונתן פ' בא שהבצק שהוציאו ממצרים אפו עוגות מצות בחמה כיון שמצה שאנו אוכלין הוא לזכר זה ואדרבה לפי הלכה אין יוצאין במצה שנאפה בחמה. ה') מאין לבעל הגדה הטעם שמצה זו שאנו אוכלים משום שלא הספיק בציקם של אבותינו להחמיץ כי גורשו ממצרים הלא גם במצרים גופא אכלו מצות עם הפסח שלא שייך בו טעם זה. ו') בענין במג"א סימן תע"ה ס"ק ד' אם פרוסת המוציא צריכה כזית.
סימן קל"א: אם המדליק נר חנוכה צריך שידליק רוב היוצא כמו המדליק נר שבת.
סימן קל"ב: למה לא מביא הרמב"ם בפ"ט הי"ז מהל' תפילה שאומרים גם סדר קדושה דבא לציון.
סימן קל"ג: מי שבירך ברכה אחרונה עי"ד הירהור כיון שלא הי' המקום נקי לגמרי ואח"כ נקו אותו לגמרי אם צריך לברך עוד הפעם בפה.
סימן נ': ע"ב ד"ה נסתפקתי מי שעלה בגורלו (לאז) על רווח הרבה (הויפטרעפפער) וכאשר נתבשר בירך הטוב והמטיב ואח"כ הודיע אחד שהי' טעות שלא הרויח אם הברכה הי' לבטלה ואחר זמן נודע לו שלא טעה ובאמת הרויח אם צריך לחזור ולברך עוד הפעם ברכת הטוב והמטיב.
סימן קל"ז: אם מותר לאחר הפסח ליקח מהחנוני מין שקורין בל"א גערבן ויתן בתוך העיסה כדי שיעלה ויתפח יען שנעשה בבית מלאכת הפאבריק של יהודים או של יהודים וגוים בשותפת.
סימן קל"ח: על מה שכתב בהתעוררות חלק ראשון סי' י"ג לישב מנהגן של ישראל שיוצאין בהדס שוטה עוד להביא ראיה וסמך לזה. ב') בענין המבואר בתשובת רבותינו האחרונים זצ"ל שהביצים בזמנינו נתקטנו עם חצים מאותן שהיו בימי חכמי הגמ' זצ"ל.
סימן קל"ט: על דבר החוק מהמלוכה בעת המלחמה שאינו רשאי שום אדם לקנות קמח רק לצורך בני ביתו כל כך עד בוא תבואה חדשה וחשש השואל שמכירת חמץ קודם הפסח לא יועיל כי איננו גומר בלבו להקנות כי לא יהי' לו אחר הפסח מה לאכול יעוין בפנים.
סימן ק"מ: על הא דאיתא בשו"ע שאם אומר קדושת יוצר אור ביחיד שיש לאומרו בנגינה כקורא בתורה וכן אם אומר י"ג מדות ביחיד כיון שמכוון כקורא בתורה א"כ האיך מפסיק באמצע הפסוק הלא כל פסוקא דלא פסקא משה אנן לא פסקינן ליה.
סימן קמ"א: על דברי הטו"ז או"ח סי' תרי"א במה שכתב שאבל יכול ללבוש קיטל ביום הכפורים עיין שם.
סימן קמ"ד: מי שהי' צריך לבגדים מכובסים על ש"ק והי' יכול לכבס אותם קודם ר"ח אב והמתין לכבסם עד אחר ר"ח אם מותר לכבסם אח"כ יען שכיון מלאכתו עד אז יעויין בפנים.
סימן קמ"ו: על מה ששמעתי מפקפקים היאך יוצאין סדר קדושה בשמ"ע בימים טובי' שאומרים הסילוק קדושה דרך סיפור דברים יעיין בפנים ישוב הגון לזה.
סימן קמ"ו: ביאור ופלפול נאה ונחמד בדברי המג"א סי' ת"ץ סעי' ק' א' אם לברך ברכת התורה בשבועות בבוקר כיון שנעורים כל הלילה ביאור ופלפל נאה בסוגי' דחם לתוך חם פסחים דף ע"ה ע"ב.
סימן קמ"ט: בענין שופר שנסדק למעלה סמוך לפה מעבר לעבר בארכו יעויין בפנים גוף השאלה.
סימן ק"נ: פלפול נאה בהא אם נשים חייבות בברכת המזון מדאורייתא או מדרבנן ברכות דף כ' ע"ב.
סימן קנ"ב: מי שהניח עירוב תבשילין ונאבד עירובו אם יוכל לסמוך על גדול העיר.
סימן קנ"ג: שיאור בסוגי' דנכרי שהביא דורן לישראל ביצה דף כ"ד מ"ב.
סימן קנ"ד: חידושי' בסוגי' דהואיל פסחים דף מ"ו ע"ב.
סימן קס"ו: מי שאין לו תפילין של רש"י ויש לו תפילין של ר"ת שהניחם כבר אם מותר ליקח מהם הפרשיות ולסדרם בבתים עפ"י שיטת רש"י ז"ל.
סימן קס"ח: מי שהכניס כמה בנים לבריתו של אברהם אבינו ובכל פעם עשה הסעודה רק ממאכלי חלב ועכשיו נולד לו בן ויום השמיני הוא בד' באב ורוצה לעשות הסעודה ממאכלי בשר ונראה בעליל שכוונתו יען שהוא מי"ח עד התענית אסור באכילת בשר והוא רוצה לאכול על צד היתר זה אי שרי.
סימן קס"ט: לפום מנהגינו שאסור לאכול בשר מי"ח עד התענית אבל בסעודות מצוה שרי אם מותר לטעום התבשילין בעש"ק חזון כיון שמצוה הוא לטעום התבשילין אשר המה לצורך ש"ק יעוין בפנים.
סימן ק"ע: במקום שנהגו לאכול בשר מי"ח עד התעניות אדל בסעודה המפסקת לכולי עלמא אסור מעיקר ההלכה וגם לדידן דנהגו לאסור לאכול דגים בסעודה המפסקת אם כבר אכל סעודה המפסקת אחר צהרים ורוצה אח"כ לאכול דרך ארעי בשר או דגים אי שרי.
סימן קע"ב: הא דאביו חייב לחנוך בנו גם במצוה דרבנן או במנהג אם קטן שאוכל בשר מעצמו מי"ח עד התעניות במקום שנהגו לאסור אם חייב אביו למנוע ממנו יעויין בפנים.
סימן קע"ג: מי"ח עד התענית שאין לו בשר לכבוד שבת ובני ביתו מועטים אם לא נתיר לו לאכול המותר אחר השבת יש לחוש שלא ישחט משום הפסד אי שרי כדי שלא לית' למנוע ממצוה
סימן קע"ד: בפורים שחל בערב שבת ורוצה להתפלל לקבל שבת מפלג המנחה ולמעלה ולקדש ולאכול מיד בעוד היום גדול דשרי כדאיתא להדיא באו"ח סי' רפ"ג ורוצה לצאת בזה סעודת פורים כיון דעוד היום גדול וגם סעודת שבת אי שרי יעוין בפנים הטעמים להתיר ולאסור. ב') פלפול נאה למה אין עושין ערב תבשילין בפורים שחל בע"ש כמו ביו"ט שחל בערב שבת.
סימן קע"ה: ערב פסח שחל בשבת ושכח ליבדק החמץ בליל י"ג אם מותר ליבדק בשבת ע"י משרת גוי שיאיר לו בנר של שעוה.
סימן קע"ו: בסוגי' ריש פרק אלו דברים בפסחים פלפל בסוגיא דערב פסח שחל בשבת.
סימן קע"ז: ותמיה רבה האיך היו יכולין למלוח ולהקריב כל חלבי הפסחים על המזבח בזמן קצר כזה משמונה ומחצה עד הלילה שהוא זמן קצר כי בליל יו"ט לא היו רשאין להקטיר החלבים מעיו"ט שהוא חול. ב') שם בד"ה נסתפקתי על מה שהנסיון למדנו שאם מטיפים לאט לאט יין על המים שנשאר היין למעלה אם אין לו אלא רביעית יין לקידוש או לברהמ"ז והכוס גדול אם יותר טוב להטיף היין על המים כדי שיברך על כוס מלא. ג') פשט נאה בדברי חכמז"ל שהמברך על כוס מלא נותנין לו נחלה בלי מצרים.
סימן קע"ח: על תמיהת הטו"ז שתמה על המהרש"ל שכתב שאם חל יוהכ"פ בשבת שיכול לברך בהבדלה על הבשמים הלא כיון שאינו צריך לברך על הבשמים הוי הפסק בין ברכת בורא פרי הגפן לשתייה. ב') תמיהת המחבר על מה שכתב הרשב"א מסכת' ראש השנה דף י"ח אם עושה מלאכה ביו"ט שני עובר על מצות עשה אשר יאמרו לך תעשו אם כן כיון דהוה מצות עשה שהזמן גרמא יהיו נשים פטורות עיין בפנים דף קל"ה ע"ב בד"ה תחלת הרעיון.
סימן קע"ט: אם מותר לבן ארץ ישראל ליהנות מחמץ שקנה בן חוץ לארץ ביום אחרון של פסח עיין בפנים שדעתו נוטה לאסור.
סימן קפ"א: מי שחושש שלא יבא בשבת לעשות מלאכה דאורייתא אפילו בשוגג ומשום זה מרגיל עצמו לעשות הכל כלאחר יד וכיון דדרכו בכך ורגיל בו אם יעשה ככה תמיד כלאחר יד אם מקרי אצלו מלאכה כדרכה כמו מי ששולט בשתי ידיו שחייב אם עושה מלאכה באחד משניהם.
סימן קפ"ב: המברך על העיקר שפוטר את הטפילה שאוכל אח"כ אם מסיח דעתו קודם שאוכל את הטפל אם צריך לברך עוד הפעם על הטפל.
סימן קנ"ז: מי שהתחיל לאכול סעודה המפסקת בערב תשעה באב קודם חצות ונמשכה לו סעודתו עד אחר חצות אם מותר לו לאכול עוד תבשיל אחד שעל ידי תבשיל ראשון שאכל אוכל עתה שני תבשילין שאסור לאכול בסעודה מפסקת אם השני מצטרף לראשון:
סימן קנ"ח: בסוגי' דאין צולין שני פסחים כאחד במסכת' פסחים סוף פרק כיצד צולין קס"א אם רשאי לבשל ביו"ט ראשון של פסח על יו"ט שביעי של פסח כיון דשניהם קדושה אחת הנה או אסור כיון שחוה"מ מפסיק ביניהם.
סימן קס"ב: פלפול נאה בדברי הירושלמי מסכת' עירובין פרק כיצד משתתפין דאמר ר' לקיש אין רשות הרבים בעולם הזה אלא לעתיד לבא שנאמר כל גיא ינשא.
סימן קס"ג: תמה על שלא גזרו חכז"ל שלא לשלוח מנות בפורים שחל בשבת משום שמא ישכח ויוציאנו ויעבירנו ד' אמות ברשות הרבים.
סימן קס"ה: אם מותר לעיין בכתבי יד שנותנים להדפסה אם צריכין תיקון להוסיף ולהמעיט בשבת כדי שידע ויזכור להגיהם אח"כ בחול.
יו"ד
סימן כ"ה: על דברי הרמב"ם שכ' כל היכא דניקב טריפה ה"ה ניטל וחסר טריפה יעויין בפנים. ב') ביאור ופלפול על דברי הרמב"ם שכ' דכבד נפוחה פסולה.
סימן כ"ו: לבאר מה דאיתא בש"ך סי' ט"ו סק"ב מהג"א בשם או"ז דאין לאכול עוף עד שיגדלו לה כנפים לבאר דעתם מה נקרא אצלם כנפים.
סימן ל': לפי"מ דפסקינן ביו"ד סי' ל"ו ריאה דאגליד כאהינא סומקא כשירה וצריכה בדיקה אם נאבדה בלא בדיקה מה דינה. ב') לפרש דברי הד"מ בסי' ל"ה סק"ב שכ' שמשמע מדברי המהרי"ו שאם ראשו של היתרת נוטה לצד קמא דיש להכשיר. ג') פירש בדברי רש"י י"א שאם חסרו אונות הימין מצרפין וורדא בהדי' הואיל ויתרת הוא.
סימן ל"ב: גוי משרתת ישראל שבישלה בש"ק לחולה אם צריכים הכלים הכשר כדי להשתמש בו ישראל.
סימן ל"ו: מה דאי' בשו"ע יו"ד הל' מזוזה סי' רפ"ח סי"ג אם יש לרבע בחדר ד' על ד' שחייב במזוזה הגם שאורכו יתר על רחבו כמה צריך לכה"פ לרחבו.
סימן ל"ז: כי יקרא קו צפור לאחד בדרך והאם רובצת על הבצים או על האפרוחים והוא אינו יודע אם עוף טהור הוא או לא אם חייב לשלוח או לא. ב') אם מפקיר תרנגולתו בפני ג' ומניח פתחו פתוח כדי שכל א' יוכל לזכות בו אם הוה הפקר גמור ואם הטילו בצים חייב בשילוח שם דף ל"ט ע"ב בד"ה "והנה אם מפקיר".
סימן מ': כמה נוהגים המדקדקים שלא לאכול בשר שהי' בריאה סירכא שלא כסדרן הגם שהלכה עי"ד מעוך ומשמוש כפסק המחבר ולמה לא מחמירין שלא לאכול מבשר שהי' בהריאה בועה ובה מוגלא כפסק המחבר לאיסור
סימן מ"ג: נסתפקתי בבית המטבחיים שהקרקע מרוצף בטיט שקורין בלשון אשכנז צעמענט ולאחר הריצוף חלוק וקשה הקרקע אם יוכל לסמוך לענין ריסוק אברים משום שנועץ צפרניו בקרקע קשה וחלק כזה.
סימן מ"ו: בענין אנשים שרצו לידחות המילה מיום ח' ליום הפנוי להם לעשות סעודה ולשמוח עם חביריהם. ב') או לכה"פ לקיים מילה בזמנה אבל לידחות הסעודה ליום הפנוי להם.
סימן מ"ז: באחד שהבטיח לנכרית לישא אותה לאחר שתתגייר ובאותו יום שהבטיחה טבלה ונתגיירה אם צריכה להמתין שבעה נקיים משום דם חימוד.
סימן מ"ח: אם מותר לישא אשה בשושן פורים.
סימן נ"ג: ביאור בענין מה שנסתפק בהתעוררות ח"א סימן ע"א אם מותר ללמוד תורה בתוך ד' אמות של מת תינוק או אשה.
סימן פ': על דברי התעוררות תשובה חלק א' סימן ר"י שכתב שם אם הרבה קונים מהאופה עיסות קטנות שנתחלקו מעיסה גדולה אם נאמר כיון שהי' כבר מחוייבים בחלה ע"י עיסה הגדולה אשר נשאר ממנו שיעור חלה כיון שמפרישין מאותו עיסה הנשאר שיש בו שיעור חלה ממילא נפטרין העיסות הקטנות כיון שחלת חו"ל ניטל שלא מן המוקף וכו' יעויין בפנים. ב') אם יש במשקה משום בישול גוי. ג') בענין שלא ישא אדם אשה במדינה זו וילך וישא אשה במדינה אחרת. ד') אם שולח דברים קטנים כגון אגוזים בכלי גדול אם הכלי מצרפן לאחת שיהא נחשבין למנה חשובה לענין משלוח מנות שתהא המנה חשובה, ה') בענין מה שכתב הריטב"א אם גניבות דעת מה"ת אסור. ו') בענין אם אבנטו של כהן הדיוט הי' בא ג"כ צמר.
סימן ט"ו: בענין מה דתלינן מותר עני לאותו עני לפרש הענין להלכה. ב') בדברי הרמב"ם שכתב סוף ה' מילה ז"ל גוי שצריך לחתוך ערלתו מפני מכה או שחין שנולד בו אסור לישראל לחתוך אותו וגו', כיון שלא נעשה מצוה בזו שלא מל לשם מצוה.
סימן נ"ח: הכלים שעושים ממה שנמצא על הדגים בים כמו עצם שקורין בלשון אשכנז (מושל) המצויים ברוב במדינתינו ועושים לכלים אלו כיסו מעצמותם אבל הכיסוי מחובר עי"ד מתכות בגוף הכלי אם קונים כלי אכילה כזה מגוי אם צריכים טבילה אם הוא כלי מאכל.
סימן נ"ט: אם יש להקל במי שיש לו מיחושים שלא להתענות בג' צומות חוץ מט' באב.
סימן ס': כדת מה לעשות בפת של ישראל שאופה הגוי אחר שגרף כל הגחלים ולא הי' יכול עוד הישראל להשליך בו קיסם להכשירו.
סימן ס"א: ליישב קושיות התוספות על מה דאיתא בקידושין דף ל' ע"א ת"ר ה' אלפים וח' מאות וכ"ח פסוקים יש בתורה יתר בתהילים שמונה הלא אפי' אם עושה מג' תיבות פסוק אחד אין עולה על חשבון זה.
סימן ס"ב: ליישב תמיהת המחבר למה עמון ומואב אסור לבא בקהל ה' לעולם ועמלק שצותה עליו התורה תמחה את זכר עמלק אם מתגייר מותר לבא בקהל ה' מיד.
סימן ס"ד: פירוש בדברי הגמרא בהא דהורה רבי בטרפחת לאיסורא בפ' א"ט.
סימן ס"ה: ליישב פסקי שו"ע שבסימן נ"ז סי"ח נקט המחבר שסימן לספק טריפה בעוף שתמתין כ"א יום ותטיל בצים מותר שדוקא צריכה להטיל בצים אז הוא סימן שכשירה ובסימן פ"ז ס"ט פסק אם תטעון פעם אחרת כשירה משמע שבטעינה לבד בלי הולדה כשר.
סימן ס"ו: הא דפסקינן דספי' לי' בידים אסור בכל איסורין מה"ת אם דוקא באיסור ל"ת או אפי' בעשה כגון חלב טמאה וח"ש ובביצה שנולד ביו"ט שחל אחר ש"ק.
סימן ס"ז: בענין דברים המתולעים בין במחובר בין בתלוש. ב') ביאורים ופלפולים בהא דבית הרחם אין בו משום ריסוק אברים.
סימן פ"ט: אם מותר להביא כהן קטן תחת האוהל אשר יביאו שמה טומאה אח"כ.
סימן ע"ג: ביאור בדברי הרמב"ם שכתב בהלכות סנהדרין וזיל נראין לי הדברים שאם הסכימו כל החכמים שבא"י שאיש זה ראוי' לדון ולהורות ומסמיכים אותו בזה מועיל הסמיכה כמו שהי' סמוך ממשה רע"ה.
סימן ע"ד: אם שומנו של גיד חי' אוסר בששים כמו של בהמה.
סימן ע"ה: באחד שרצה לקנות בעירו כל האווזות שנטרפו כדי למוכרם לאחרים אם יש למצוא אופן להתיר לעשות דבר זה.
סימן ע"ט: אם מומר לחלל ש"ק בפרהסיא אם הוא בכלל אין מורידין ואין מעלין.
סימן פ"ג: ליישב דברי הש"ך שכתב בנשבע על מצוה דרבנן כגון שלא להדליק נר חנוכה שבועה חל אבל נשבע לעשות עבירה מדרבנן אינו חלה השבועה מה טעם לחלוק ביניהם כיון ששניהם רק מדרבנן.
סימן פ"ה: אם מותר לרחוץ ולחוף קודם הטבילה במים שעולה בשעת הקור ההבל מהם לכה"פ אם דינם כחמין בשעת הדחק. ב') ליישב התמיהא אמאי דתנן במתניתין במקוואות פ"ו מ"ח וז"ל הי' בעליון מ' סאה ובתחתון אין כלום ממלא בכתף ונותן לעליון עד שירדו לתחתון מ' סאה הא מתכשרין ע"י העליון בזחילה ובשעת הזחילה המקוה בעצמותה אינה מטהר.
סימן פ"ו: ליישב תמיהת הגאון זצ"ל איך קאמר הש"ס בבכורות דף ז' ע"ב שחלב שהתירה התורה חידוש הוא משום דדם נעכר ונעשה חלב הלא החלב לא יהא יותר גרוע מדם שבישל שמותר מה"ת ומאי חידוש שייך בי'.
סימן פ"ז: איזה חידושים בסוגיא דריחא מילתא
סימן צ"ז: ליישב קושיות הש"ך על סתירת המחבר
סימן צ"ז: ס"ד ס"ק י"א ביו"ד שחתיכה שנתערבה בחלב וכא הי' בו ששים ונתערבות בחתיכות האחרות ונתבטל האיסור בששים גם אותה חתיכה מותרת ולקמן בסימן ק"ו פסק דאותן חתיכה נשארה באיסורא.
סימן ק"ד: מי שיש לו שדה של אילנות ותבואה וכדומה בחו"ל והוא משומר שאין רשות לאדם ליכנס בו אלא ברשות הבעלים אם חייב בלקט שכחה ופאה ואם יוצא בכ"ש.
סימן קי"ג: אם נפל משקה אסור על מאכל היתר ושהה איזה זמן אם אסור לאוכלו אם חיישינן שנבלע בו המשקה האסור.
סימן קי"ד: אם מותר לכסות דם חי' ועוף באפר חם.
סימן קט"ז: ליישב קושיות גאון אחד במתניתין במסכת ערלה ולמה אמרו כל המחמץ ומתבל והמדמה וכו' יעויין בפנים.
סימן קי"ח: מיישב מה שהקשו הראשונים על הירושלמי דמוקי הא דתנן במסכת תרומות דאסורה לזרים בכ"ש דמיירי בח"ש הא תינח לר' יוחנן אבל לר' לקיש מאי איכא למימר שם בענין לצור צורת אדם בציור על גבי לוח.
סימן קי"ט: עוד בענין אם מצה הנאכלת בפסח שני צריכה להיות לחם עוני או יוצא גם במצה עשירה יעויין באו"ח סימן צ"ב.
סימן קל"ג: ביאור בענין ווידוי מעשר בשנת רביעי ובשנת שביעי לשמיטה.
סימן קל"ד: בשרשים הנקלים באור הטיב עד שנשחרו ובשעת קלייתם שופכים עליהם שמן אשר לא נזהרו בשעת עשיית השמן שלא יטבילו עושי המלאכה פתו בו ואולי נשארו בו בשמן פירורי פת אשר מטעם זה אוסרים רבותינו האחרונים זיל מין צוקקער לפסח.
סימן קל"ה: ביאור בענין הקמח אשר נטחן בבית המלאכה פאבריק אשר נתהווה בהם (מילבין) כנימה אם מותר קמח זה לאפות ולבשל ולאוכלה.
סימן קל"ז: האם רובצת על הבצים ושלח האם וזכה בביצים ואח"כ החזיר הביצים והאם שבה עליהם ויצאו מהביצים אפרוחים אם חייב עוד הפעם בשילוח הקן בישבה על האפרוחים יעויין השאלה בפנים.
סימן קמ"ב: אם מותר להשחית איזה דבר שהוא פחות משוה פרוטה ואם יש לו במה שנזהר מלהשחיתו טירחא ואיבוד זמן אם מותר כי הזמן יקר לו יותר מאותו הדבר עצמו.
סימן קמ"ג: בגיורת שנתגיירה מפני חימוד או ממון אם נוכל להאמין לה על עניני נדה ואיסור והיתר כי לא מלבה עשתה זאת ואם נאמר שתבדוק עצמה ע"י שומרת אולי ראתה שלא בשעת ווסתה).
סימן קמ"ה: לפ"מ שאיתא בשו"ע יו"ד סי' רפ"ב שאסור להניח נביאים על תורה אם מצאם כך מונחים אם צריך לסליק הנביאים ואם אינו צריך אם מותר להוסיף להניח עוד נביאים על המונחים כבר.
סימן קמ"ח: השר נתן רשות לאנשי הצבא הישראלים שיבשלו לעצמן מאכלות כשרות ובתוך פתבגם קצב להם כרוב (קרויט) היאך ינהגו אודות הבדיקה של התולעים הנמצאים בו.