אור ברסלב

התעוררות תשובה חלק א· רבי שמעון סופר

סימן ריב

סימן ריא

בסוגי' דכבתה

נלע"ד לתרץ קושי' חמורה של שבו"י לפי מה דפסקינן כבתה אין זקוק לה וחצר שיש לו שני פתחים שצריכה שתי נרות משום חשדא א"כ בכבתה יהא זקוק לחזור להדליקנה משום חשדא ורב הונא גופא מרא דשמעתא דחצר וכו' הוא סבר באמת כבתה זקוק לה, מזה העלה השבו"י דצריך שישאר להיות מונח המנורה במקומה להיכר שהדליק ונכבה, ואין להקשות אם כן יתקנו חז"ל שיניח מנורה בחצר השני זה אינו כיון דתקנו להסיר מידי חשדא תקנו מתחלה כראוי שידליק נר ולא להניח מנורה ולסמוך שהעוברים ידינוהו לכף זכות שכבה ולא תקנו חז"ל להטעות הבריות, אבל על עיקר קושיתו נראה לענ"ד הלא ידוע שאינו בודאי שיכבה הני שמנים ופתילות אלא שכיח ורגיל קצת, בשלמא בשבת החשש שמא יטה הוא לא שיכבה הנר אלא לא יהא דולק יפה שלא נמשך השמן אל הפתילה והפתילה מסכסכת ויטה אותה לטוב וזה גזירה קרובה ודאית כדאיתא בתוספות דגזרינן חלב מבושל אטו אינו מבושל ואינו מבושל אטו שמא יטה ולא הוי גזירה לגזירה דשמא יטה גזירה קרובה היא, והנה יוכל להיות שיכבה לפעמים ומפני חשש זה שמא יכבה ושמא יעבור אז אדם לא גזרו חז"ל לחזור ולהדליקה (כיון שהלכה כבתה אין זקוק) והרואה יחשוב שנכבה כיון שמותר להדליק באותן שמנים ושכיח שמדליקים בהם ושכיח שנכבים ואין צריך לחזור ולהדליק אבל גבי חצר אם לא ידליק כל שמונת ימי הלילות העובר ושב יראה בכל שמונת הלילות שאיננו דולק שם (כי בקל שאותן בני אדם בעצמם יעברו אותו דרך בכל לילה) וזה לא שכיח שיכבה בכל לילה, ואז יאמרו שלא הדליק ומדלא אדליק בהא בהא נמי לא אדליק כדאיתא בגמרא חוץ לילה ראשונה שיש לדונו שנכבה וכיון שתקנו להדליק כל שבעה תקנו להדליק כראוי כל שמונה.

תוכן העניינים

התעוררות תשובה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה