התעוררות תשובה חלק א· רבי שמעון סופר
סימן קצד
הרמב"ם כתב למה אין תוקעין בשבת של ר"ה יבוא עשה של שופר וידחה שבות של דבריהם אלא שמא יעבירנו הקשה הלח"מ הא רמב"ם גופא פסק הא דאין עולין באילן ביו"ט להוריד שופר ומסיק טעמא בגמרא משום דיו"ט עשה ול"ת ולא נדחה מפני שופר חזינן דשבות לא נדחה מפני תקיעת שופר ותירצו דשבות דאית בי' עול"ת לא נדחה כהא דאין עולין באילן אבל שבות דתקיעת שופר הוה רק שבות משום דחכמה היא ואינה מלאכה ואיננו בעשה ול"ת כמו הנהו דאיכא בהו גזירה אטו דאורייתא (כן הוא בשו"ת כ"ס או"ח) וזה דלא כר"מ פדוואה דסבר דאיסור השבות הוא משום שמא יתקן כלי שיר הוא גם כן גזירה אטו מלאכה דאורייתא ויש לומר טעמא דרבינו הרמב"ם דאם תוקע בו לשיר יש לחוש שיגרר קצת או ירחב או יעשה איזה תקון כדי להנעים הקול ובזה שייך משום מתקן כלי ולכן גזרו אבל בתוקע בו לשם מצוה כיון שכל הקולות כשרים בשופר למה לו לתקנו לכן בתקיעת שופר לא שייך בתוקע בו לשם מצוה שמא יתקן כלי שיר רק שבות משום שהוא חכמה.