התעוררות תשובה חלק א· רבי שמעון סופר
סימן קצג
שאלה מי שנדר הנאה מכרי של פירות אם מותר להפריש ממנו תרומה ומעשרות.
תשובה הנה לרש"י להמעיין בדבריו בר"ה (דף כ"ח ע"א) בסוגי' דמצות לאו להנות ניתנו יראה דסברת רש"י דהנאת המצוה היינו שהוא נהנה במה שקיים המצוה המוטלת עליו שעשה חיובו זה ההנאה לא מקרי הנאה ולא ליהנות נתנו בשביל זו הנאה רק לעול מעל צואריהם אבל אם יש לו שאר הנאת הגוף בהדי' דמצוה אפילו כל דהוא אסורה וכן נראה מלשונו דכתב דמצות לאו הנאה נינהו וכן לקמן בדבור מזה עליו בימות הגשמים וז"ל שאין כאן אלא הנאת קיום המצוה ומצוה לל"נ עכ"ל אבל לא בימות החמה כתב רש"י דאיכא הנאת הגוף ולכן איסור להזות ולטבול במעיין בימות החמה ולפ"ז מותר להפריש תו"מ דמצות לאו להנות ניתנו ובהפרשה זו ליכא הנאת הגוף כלל והנאה דבתר אח"כ שבאת ממילא היינו שמותר לאכול מפירות אלו לא מקרי הנאה כמו טובל במעיין דטהור הוא ומותר אח"כ לאכול תרומה וקדשים וליכנס למקדש וכסברת רש"י ביבמות והובא גם ברשב"א שם דכל מה שלא נהנה עד עתה הוא משום דאיסורא רמי' עלה והוה הכל רק משום מצות השי"ת הא דלא נישאה קודם חליצה רק הכל משום איסורא דתורה לכן לא נהנית מהחליצה רק דבר שהוא משום דבר מצוה הי' העיכוב וכן כאן ולפ"ז אם יש לו הנאה בהדי מצוה אפילו כל דהו אסורה דהיינו אם הוא נהנה בשמיעת הקול שופר או במה שתוקע בעצמו וכמו שאיתא בכל בו וכן נפסק בשו"ע או"ח סימן תקפ"ו יעוין שם.
אבל מרמב"ם בהלכות שופר פרק א' שכתב שמותר לתקוע בשופר של עולה שאין מעילה בקול וא"ת הרי נהנה בשמיעת הקול מצוה לא ליהנות ניתנה מוכח להדיא דסבר דיש לו הנאה בשמיעת הקול ומשום מצות לל"נ מותר והנאה שהיא בהדי' המצוה מותר וצ"ב למה יהא מותר הנאה זו משום דמצוה הוא הלא אעפ"כ נהנה ממנו והוא אסר הנאת דבר זה עליו, וצריך לומר כיון דכל עיקר כוונתו שתוקע בו רק לשה מצוה הנאה בהדי מצוה לא חשיב דטפל לגבי מצוה ואיננו אסורה כיון דמשום מצוה גופא מותר א"כ הנאה דיטפילה בטילה הוא וכעין ראיי' לזה מפסחים (דף וי"ו ע"ב) אי מחפש אחר מחט בשעת בדיקת חמץ מ"מ מקרי עוסק במצוה ואינו נזוק דהמצוה מגין עליו דשלוחי מצוה אינו נזקין כיון שכל עיקר כוונתו לשם מצוה ולפ"ז הי' מיושב מה שלא ראיתי הובא ברמב"ם הא דנודר ממעיין אסור לטבול בו בימות החמה כיון דעיקרו לשם מצוה מותר כיון דמלל"נ וכמו שכתבנו אבל זה אינו הא כל המימרות אלו אמר רבא וע"כ צריך לחלק למה פסק רמב"ם בזה כרבא ולא באידך דמעיין ומי חטאת.
אבל יש להסביר בענין אחר דדווקא הנאה קטנה שיש לו כמו בתקיעת שופר וכמו שמוזג לו חמין בבית המרחץ (יוד"ע סימן רכ"א סעיף ב') דלא חשיבא הנאה מועטת וכדאיתא בטו"ז שם אבל בהנאה גמורה באמת אסור ועיין לקמן.