אור ברסלב

התעוררות תשובה חלק א· רבי שמעון סופר

סימן קסט

סימן קסח

בכתובות דף פ"ד ע"א איתא שטעמא דר' טרפון שאשה קודמת ליטול כתובתה מבעל חוב ומיורש משום חן ובתוס' שם בד"ה לכתובת אשה משום חינא מביא פירוש בשם ר"ח ז"ל דחינא הוא לאשה שירבו עליה קופצים ע"י ממונה שקיבלה בכתובתה ובסוף מקשה למה לענין גיבוי החוב הורע כחה לגבות כתובתה מזיבורית ולא מבינונית כבעל חוב והכי תקנו חכמים שהיא עדיפה מבעל חוב יש להסביר שייכות קושיא זו לפירוש ר"ח ז"ל שהביאו התוס' שניהם בדבור אחד דלכאורה יש ליישב תמיהת התוס' וכיון דאשה רוצה להנשא יותר מאיש רק אם תראה שאחר גרושין או מיתת הבעל תשאר בידים ריקניות לא תנשא אבל אם תדע שתקבל לכל הפחות מזיבורית כתובתה אז תרצה להנשא ולספק במיעוט וכדרך שאמרו חז"ל רוצק אשה בקב ותפלות מתשעה קבין ופרישות והנה הכא שלא נותר אלא או לבעל חוב או לכתובת אשה הקדימו הכושל זאת האשה דאם יגבה הבעל חוב תחילה אז לא תשאר בעדה מאומה ולא תרצה להנשא ולא תמצא חן בעיני האנשים אבל היכא שנשאר בעד בעל חוב ובעד כתובת אשה אז הבעל חוב קודם מבינונית שלו משפט הקדומה באמת והאשה מזיבורית ולא שייך בה משום חינא כיון שגבתה כתובתה באמת אם גם מן הגרוע מ"מ כיון שהאשה בלא הכי רוצה להנשא תנשא לאיש מיושב קושית התוס' אבל זה תינח לפי' רש"י ז"ל שחינא מיירי שיהיה לה חן בעיני האיש שתנשא לו אבל לפי ר"ח ז"ל שיהיה לה חן בעיני הנושאה אם כן כל כמה שיש לה יותר ומצאו לה קופצים יותר אם כן היה לחכמים לתקן שאפילו במקום בעל חוב תגבה מבינונית לכן אחר שמביא תוס' פי' ר"ח ז"ל ממילא לפירושו קשה זאת לכן הקשה התוס' והביאו סמוך לפירושו באותו דיבור (וגם שגם לפי', ר"ח ז"ל יש לחלק כמו לרש"י ז"ל שאם לא יהיה לה כלל לא ירצה איש לקחת אותה אבל אם תהיה לה כתובתה אפילו מן הזיבורת ימצא לה אנשים מ"מ כיון דתקנו רבנן משום חינא דידה עשו תקנה זאת בתכלית השלימות להיות בכתובתה תמיד ידה על העליונה משא"כ לפי' רש"י ז"ל שבדידה תליא להנשא והיא רוצה להנשא מ"מ כדאמרו חז"ל יותר וכו' פשיטא שתנשא ולא עקרו חכמים כח הבעל חוב שלו בחנם בלא הכרח כי אם לא יהיה לה כלום אז נמשול על עצמה בהכרח שלא תנשא לכן די בתקנה זו שתגבה במקום בעל חוב וק"ל.)

תוכן העניינים

התעוררות תשובה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה