התעוררות תשובה חלק א· רבי שמעון סופר
סימן קסא
שאלה מגילה שאיננה ניכר השירטוט בה אם כשירה היא לקרות בה ואם יש לשורטטה אח"כ.
תשובה הנה הגהת המרדכי (הובא בב"י יו"ד רמ"א מסופק אם צריך שהשירטוט יהא קיים לעד או די אם הוא קיים משך זמן הכתיבה, ואם צריך שיהא השירטוט קיים אם די אם משרטט בדיו ומסיק שם ששירטוט פירושו חריץ וגומא וכן מביא הלבוש שישרטטו כך וכן מנהג הסופרים, והנה בהגהת מרדכי מביא ראיי' מדכתיב קווצותיו תלתלים ודרשו חז"ל על השירטוט מוכח דיהא קיים השירטוט כמו התלתלים ועוד מביא מבה"ג דהמשרטט בדיו אינו מועיל ע"כ יעיון שם בהג"ה המתחלת באז"ק והנה מבה"ג אינו רק ראיי' דשירנווט הוא ענין גומא וחריץ אבל לא שיהא צריך קיים לעד דלענין זה הי' מועיל גם דיו שפשיטא שהשירטוט אינו צריך להיות קיים יותר מהכתב עצמו דאם נמחק הכתב ממילא הוא פסול, והנה כיון דשירטוט במזוזה ובס"ת לפי הלכתא הוי הלכה למשה מסיני ופסול בדיעבד בלא שירטוט אם כן ספיקא דדינא ודאורייתא הוא ולהחמיר שיהא השירטוט צריך להיות קיים לעד והנה ברדב"ז ח"ר סימן קנ"ו נקט בפשיטות דרק אחר הכתיבה די אם השירטוט קיים אבל לא יותר אבל אולי אם הי' רואה דברי המרדכי הי' מחמיר כדכייל לן הש"ך אם מביאים רבותינו האחרונים ז"ל דברי קדמונים ז"ל וחולקים עליהם יש לומר הלכה כבתראי משא"כ אם אינם מביאים אותם כלל י"ל דאישתמטתי' מינייהו ואילו אלו ידעו הוה סבירא להו כוותייהו א"כ אין ראי' מרדב"ז הגם שהרדב"ז שם מיירי מגט מ"מ גט דבעי שירטוט יליף לה משום דנקרא ספר כמו ס"ת ואם כן מאי דצריך בס"ת ה"ה בגט וכיון דבגט כשר בסתי"ו ג"כ כשר לדברי רדב"ז ומאוד תימה שבשו"ע שם (סימן רפ"א) לא נזכר כלל מספיקת המרדכי רק סתם אם כתבה בלא שירטוט פסולה ולא נקט השירטוט צריך להיות קיים וגם בהג"ה ונושאי כלים לא עוררהו על זה להחמיר.
והנה בתוספות סוטה (דף י"ז ע"ב) מספקא להו במגילת סוטה אם כתבה בלא שירטוט ושרטוט אח"כ אם כשרה היא ובתר כן מביא תוספות הגמרא דמקשה על הא דתניא תפלין שבלו אין עושין מהם מזוזה משום דאין מורידין מקדושה חמורה לקלה ומקשה הגמרא הא מורידין עושין הא בעי שירטוט ומשני תנאי הוא ומקשה התוס' דילמא מיירי שהיו התפילין משורטטים הגם שאינם צריכין שירטוט יעי"ש ומוכח מקושית הגמרא דאיננו מועיל לשרטט אח"כ דהם כן לשני דמשרטט להוא אח"כ אבל קשה התוספות בעצמו באותו דיבור מסופקים אם מועיל שירטוט אח"כ ולמה לא מביאים תוספות ראיי' מהגמרא הנ"ל דלא יועיל שירטוט אח"כ, וצ"ל דסברי התוספות דלכתחילה צריכה מזוזה להיות כתיבה היינו הכתובה בשירטוט ושירטונה יהא קיים ואם משרטט אח"כ אם גם כשר הוא מ"מ לכתחלה אסור ובברייתא איתא אין עושים מהם דהיינו לכתחלה ממילא לא נפשט ספיקת התוספות מהגמרא אם כשירה אם משרטט אח"כ, ודוחק לחלק דוקא במגילת סוטה יש סברא שכשר אם משרטט אח"כ משא"כ במזוזה דרש"י כתב שם דיליף מגילת סוטה מס"ת ויעוין בתוספות שם או משום דמקרי ספר כדכתיב וכתב האלות בספר וכדומה משמע דיליף מס"ת ודומה לו.
והנה לכאורה בעי טעם למה תהא צריכה השירטוט נשאר אח"כ, מה סברת ספיקת המרדכי, ויש לומר לפי דברי ר"ת בכמה מקומות בתוספות דס"ת אינו צריך שירטוט אלא מארבע צדדים ולא בכל השיטות רק משום זה קלי ואנוהו, ובהגהת מרדכי שם בתוך הדיבור מבואר יותר דאם אינו יכול לאמן ידיו על ידי שיטה הראשונה צריך לשרטט כל השורות או משום זה קלי ואנוהו ומשמע ומוכח מדבריו אפילו יכול לאמן לכתוב ביושר מ"מ משום זה קלי ואנוהו צריך לשרטט כל השיטות משא"כ בתפילין דנסגרות הפרשיות ואין קורין אותו לא שייך בו זה קלי ואנוהו, כן איתא שם נראה בעליל דהשירטוט עצמו הוא הוא סידור נאה לספר ולכן צריך שירטוט קיים וניכר שיהא תמיד מהודר ולפ"ז אם כתבה בשירטוט ונמחק יכול לשרטטה אח"כ שיהא הדורם קיים, אבל קשה ליתן טעם להלמ"מ ולחדש קולא עי"ז, והנה מגילה לכו"ע צריכה שירטוט לכל הדיעות ואפילו לר"ת דסבר ס"ת אין צריך שירטוט מ"מ מגילה צריכה שירטוט כמזוזה ולספקת המרדכי צריך שיהא שירטוטה קיים.
ובלבוש הובא במג"א והוא סברת האו"ח הבא בב"י (סימן תרפ"א) דאם שירטוט שורה ראשונה כשר ותמה הד"מ שהוה נגד כל הפוסקים שבין לר"ת ובין לרש"י צריכה שירטוט בכל השיטות ומדברי ח"צ בתשובה צ"ז למדתי ישוב לדברי האו"ח כי הוא סבר כאמיתה של תורה כרש"י היינו ספר תורה וסבר כר"ת דספר תורה גופא אין צריך שירטוט רק בשטה ראשונה, ואין להקשות הא מגילה וכל כתבי הקודש בעי שירטוט בשיטה ראשונה בלאו"ה דאסור לכתוב בלא שירטוט (ולהגהת מרדכי שם הלמ"מ הוא) מ"מ בדיעבד אם עשה איסור וכתב בלא שירטוט הוה אמינא דכשירה המגילה אתא דרשא דואמת דאפילו בדיעבד פסול אבל כל זה בשיטה ראשונה אבל שאר שירות כשרים בלא שירטוט ואינם צריכים שירטוט אפילו לכתחלה אם יכול לאמן ידיו ועלה שיטת האו"ח כהוגן, ועלה בדעתי ליישב דסבר כיון דנקראת המגילה גם כן אגרת לכן גם כן די בשיטה ראשונה אם יכול לאמן ידיו בשאר שורות כמו באגרת וכמו שדרשו חז"ל נקראת מגילה ספר שאם תפרה בחוטי פשתן פסולה ונקראת אגרת להקל שדי בג' חוטי גידין ה"ה מגילה צריכה שירטוט כמו מזוזה ובא אגרת להקל שדי בשורה ראשונה אבל אם כן הוא הי' להגמרא לומר דרש זו שמקולי אגרת היא כמו שדרשו שמקולי אגרת היא אם תפרה בחוטי פשתים.