התעוררות תשובה חלק א· רבי שמעון סופר
סימן קיא
מי שהניח עירוב תבשילין על כבד צלוי' של עוף ואח"כ חתך ביו"ט הכבד ופירר אותו לחתיכות קטנות ועשה מהם רוטב של כבד כדרך שעושים רוטב כזה במדינה הלזו אם מותר אח"כ עוד לבשל מיו"ט לשבת, כיון דתנן אכלו או שאבד אם נשתייר ממנו כזית סומך עליו לשבת וכיון שנתפרר אין כזית במקום אחד לא מיקרי נשתייר ממנו כזית או נאמר הרוטב מצרפה הכל יחד והוה כאילו הוא כזית, וגם יש סברא לומר אפילו אם כל פירור עומד בפני עצמו מיקרי נשתייר כזית כיון דאילו אכלו בכדי אכילת פרס מצטרף מיקרי אכילה וחשובים הפירורים יחד למאכל אכילת כזית לסמוך עליו לשבת.
ועי"ל אפילו אילו עירוב פירורים של כבד בתבשיל ונאמר שאין עושים עמו עירוב משום שלא הוה בכדי אכילת פרס כזית מהפירורים מ"מ י"ל התבשיל מצרפם וכדאיתא במג"א ריש סימן תמ"ב לענין בל יראה כיון דיש בכולו כזית המאכל מצטרף לחייב בבל יראה אעפ"י שאינו מחייב באכילתו, ואם עשה ממנו רוטב מערב יו"ט כיון דרוטב זה עשוי ללפת הפת יש לומר ששפיר סומך עליו משום ע"ת אם הרוטב עבה כ"כ שבכלל תבשיל הוא ולא משקה.