התעוררות תשובה חלק א· רבי שמעון סופר
סימן קי
חטים שמורים שהיו מונחים בשק והיה השק קר וחששו אולי לחות יש בו בשק ונרגש עי"ז הקרירות וחששו אולי עבר הלחלוחית מעבר לעבר ונתלחלחו החטים ונתחמצו אותן שהיו מונחים סביבות השק ולא היה ששים בטוח לנגדם, והנה י"ל אולי לא הי' השק קר מחמת לחות וגם אולי לא עבר מעבר לעבר וחטה קשה אולי לא נתלחלחה ממנה ואם גם נתלחלחה ספק הוא אם נתחמצה ככל חטה שנתרככה שרק ספק הוא אם נתחמצה, והנה יבש ביבש מן התורה ברוב בטל ולרא"ש מותר אפילו לבשלם אח"כ יחד ולרשב"א אם לא היה ששים נגד האיסור אסור לבשל, אבל אם נאכל מהם קודם פסח תלינן שהאיסור נאכל ומותר בפסח וכאן הי' המעשה שהוריקו השק מלא חטים לרחים ממילא נפלו להרחיים זה אחר זה ותקמח יצא זה אחר זה ואח"כ נטלו מהקמח ואכלו ממנו קודם פסח יש לתלות שבזה שאכלו נאכל האיסור כי עדיין לא נתערב לגמרי שנאמר כי קמח בקמח לח בלח הוא ואם כן בכולו נתערב ובמה שנשאר גם כן כן נתערב בו איסור ואין יכולים לתלות בתערובת לח בלח במה שנאכל, שוב נודע כי הקמח שנטלו תחלה ממנו קודם שנתערב הקמח התערבו עם שק קמח אחר שמורה ורקדו אותי ביחד לפ"ז ברקידה נתערב היטב והוה קמח לח בלח ובטל קודם הפסח ולא אמרינן בו חוזר וניעור להלכתא דידן כרמ"א אם כן הוה כאילו אינו בעולם ונאכל ועיין דג"מ סימן ת"ל שלחומרא אם קמח דינו יבש ביבש יאכל ממנו קצת קודם הפסח.
ואם גם לרש"י מין במינו מן התירה לא בטל מ"מ יבש ביבש מודה רש"י דבטל הגם שנטחן ונתערב אחר כך מ"מ נשאר בביטולו מן התורה דוקא באין מינו שנתערב יבש ביבש ואחר כך בשלו אם נותן טעם יש לומר חוזר וניעור ונאסר עתה מתחלתו כיון שנרגש טעם איסור, משא"כ כאן במינו שכבר נתבטל ואינו נולד עתה טעם איסור חדש מאין לנו לומר שחוזר וניעור איסור מתחלתו עתה לכן כשר גם לשיטת רש"י ומותר בפסח לאכלו ובפרט שכל עיקר רק חשש בעלמא הוא.