התעוררות תשובה חלק א· רבי שמעון סופר
סימן צח
שאלה אם מותר לעשו' מלאכ' בחוה"מ לצורך יו"ט שני.
תשובה בטור אי"ח סימן תרל"ט מביא שאם אופה או מבשל בחוה"מ לצורך יו"ט שני יאכל קצת ממנו על ידי הערמה דאסור לצורך יו"ט שני בלאו"ה משום דבקיאין בקביעא דירחא (וצ"ע אפילו אי לא בקיאין הוה ספק חול ואסור לעשות מלאכה בחוה"מ וודאי לספק חול) ומעיד הטור לפי גירסת הב"י שהרא"ש לא חש לזה משום דלא אתי לזלזולי ביום שני והנה יש להסביר דבאמת אפיה ובישול לדידן דפסקינן דאמרינן הואיל אם כן ליכא כאן מלאכה דאורייתא רק סמוך לחשיכה כדאיתא בתוספות ביצה פרק שני דבסמוך חשיכה לא שייך הואיל מקלעי אורחים וחייב מלקות מ"מ לצורך יו"ט ראשון של ימים אחרונים מותר לבשל בחו"ה כבערב יו"ט אפילו סמוך לחשיכה דשייך הואיל דהא על למחר שהוא יו"ט מותר לבשל לכתחלה וממילא דלמחר כל היום יוכלו לבוא אורחים ועל למחר מותר להכין) מ"מ על ידי הואיל עוד איסור דרבנן ומותר על ידי הערמה והרא"ש לא חייש לזה האיסור דרבנן דהתירו חכמים איסור דרבנן זה כדי שלא לבוא לזלזל ביו"ט שני, הלא יותר מזה בטלו מצות תפילין מכל ישראל ביום שני, כדי שלא יבואו לזלזל ולפי מבואר בגמרא סוכה דהא דלא נטלו לולב ושופר ביום ראשון שחל בשבת משום גזירה שמא יעבירנו זה גזרו חז"ל רק משום שהוא ספקא דיומא והאידנא תקנו חז"ל שישאר הדבר כמו שהי' מאז ושיהא כמו ספק ובטלו מכל ישראל שופר ולולב כי היכי דלא לבוא לזלזולי ביו"ט שני, והנה שאר מלאכות דלא שייך בו הואיל דאינם ראוי' לאורחים ומותר רק הצריך לו אי מלאכה בחוה"מ דרבנן יש לומר שהתירו משום זלזול, אבל לפוסקים מלאכה בחוה"מ דאורייתא היאך יוכל להתיר איסור תורה בקום ועשה חוץ, אם נדחוק כבתוספות יבמות (פרק האשה רבה) במקום צורך גדול גם בקום ועשה יכולים להתיר ודנו וחשבו חז"ל זה לצורך גדול או יש לדחוק כיון דתקנת יו"ט שני הוא אולי יגזרו המלכות גזירה וישתכח סוד העיבור כמבואר ביצה דף ד' ע"ב והוה זה צורך מצוה דלא לזלזולו כדי שיתקיים יו"ט הראשון, ומלאכה לצורך מצוה שרי כמבואר סימן תקמ"ה דכותב תפילין לעמצו אפילו אינו צריך במועד כיון דצורך מצוה הוא מכש"כ לצורך מצות יו"ט עצמו וכל זה דוחק והנה ממנהג עולם אין ראי' שאין בקיאים במלאכת המותרות לצורך המועד ודבר האבוד וכרוב העולם ולחלק מה ששרי ואסור ובטור גופא לא הביא היתר רק על אפי' או בישול שאמרנו שאין בו לתא דאורייתא רק איסור דרבנן אבל שאר מלאכות לא הוזכר ששרי ובזמן שהיו ספק באמת לא הי' רק ספק דרבנן ומותר ליו"ט שני ועתה דבקיאין שרי משום זלזולי ואין ראייה לשאר מלאכות דלא שייך בהו הואיל וברמ"א מביא ומותר לקנות והנה מקח וממכר רק מדרבנן הוא לכולי עלמא זה מותר לכן גם מרמ"א אין ראיי' אבל מלאכה גמורה מאן לימא לן דמותר לכן לענ"ד יש להחמיר בזה כיון דהרבה סוברים דמלאכה בחוה"מ דאורייתא הוא ואולי יש לומר דמפני זה שינוי רמ"א מטור וכתב דוקא לקנות כיון דרמ"א סבר דמלאכה בחוה"מ דאורייתא הוא כדדיוק מיני המג"א סימן תק"ל,