אור ברסלב

התעוררות תשובה חלק א· רבי שמעון סופר

סימן צז

סימן צו

הנה בטו"ז (סימן תרס"ח) חולק אמהרש"ל שמסכים אם קבל שמיני עצרת מבעוד יום שלא יאכל בסוכה עד הלילה משום שלא יבטל בידים ברכה המחויב לברך לישב בסיכה וחולק עליו מטעם שהפה קדוש שצוה על הסיכה הוא אמר להוסיף מחול על הקודש וממילא שמיני הוא ודין שמיני נוהג בו שאין מברכים רק יתובי יתבינן עיי"ש ולענ"ד הנה הלא לא מוסכם הוא שתוספות יו"ט דאורייתא הרמב"ם והטור לא סבירא להו כלל תוי"ט אם כן לדידהו אפילו מדרבנן לא מחויבים בתוספות וממילא חייב בסוכה מן התורה ואעפ"כ אם יאכל לא יברך כיון דפלוגתת הפוסקים אם מחויבים להוסיף ואם מהני להוסיף הוה הברכה ספק ומדרבנן להקל מ"מ לא אריך להכניס לכתחלה בספק ברכה הגם שיש לפקפק אם רוצה להיות בסוכה והוה ספק עשה דאורייתא למה יבטל עצמו מספק עשה דאורייתא בשביל שלא להכניס לספק ברכה דרבנן לכתחלה, ועוד הא תינח לדידן בחו"ל אבל בא"י דשמיני פטור לגמרי ואסור לישב בסוכה משום בל תוסיף לטו"ז פטור ואסור עוד לאכול בסוכה לאחר תוספות אבל כיון דפלוגתת הפוסקים הוא אי תוספות יו"ט דאורייתא חייב מספק לאכול בסיכה ולא יברך ובעיקר הלכה זו יש לו ראייה מן תוספות כתובות דף מ"ז ע"א ד"ה דמסר לה בשבתות וי"ט והקשה בתוס' הא אין נושאים נשים במועד ודאורייתא הוא ומתרצים דמיירי בתוספות יו"ט דלא מבטל אותה ממלאכה ואעפ"כ אין חייבות בשמחה מוכח להדיא דאם גם תוספות דאורייתא כדסבירא לתוספות מ"מ אינו אלא לענין מלאכה ולא לענין שער מצות הנוהגות כגון שמחה (ומוכח מזה דסברי תוספות דגם לילה ראשונה חייב בשמחה מן התורה) וממילא תוספות יו"ט של ש"ע אינו אלא לענין מלאכה ולא לפטור מסוכה (כמו שאינו חייב בתוספות במצות הנוהגות באותו יום ולפ"ז כמו שאם מוסיף בערב סוכות מחול על הקוד' מ"מ עדיין פטור מסוכה עד הלילה ה"ה שהתוספות אינו מבטל ממנו מצות הנוהגות ביום הקודם) וכן הוא במג"א (סימן תצ"א) במוצאי פסח קודם שהבדיל אעפ"י שאסור במלאכה מ"מ מותר לאכול חמץ לכן לענ"ד חייב בסוכה מן התורה אז אפילו אי תוספות יו"ט דאורייתא הוא מ"מ לא יברך דהיאך יכול לברך כיון שקבל עליו י"ט וכן הוא בהלכות תפילין אם התפלל ערבית ולא הניח תפלין באותו יום מניחם בלא ברכה והא רק לענין ברכה דרבנן מהני קבלתו ללילה אבל לא לענין מצוה דאורייתא יש ליישב דהתם רבנן גזרו שלח יניח תפילין בלילה וכיון שלא הי' לו תפילין כל היום והתפלל ערבית אחר פלג המנחה ועשאו לילה נכנס בתקנת חכמים שלא להניחם בלילה והנה מדברי תוספות אלו מבואר דסברי תוספות יו"ט דאורייתא ואין לדחוק דקאי איוכ"פ דאם כן לא מקשה תוס' מידי דיוכ"פ אינו חייב בשמחה ואולי סברו תוספות כהני גאונים הובא ברא"ש פרק ד' ממס' ר"ה אות י"ד דאמרינן בר"ה ויוהכ"פ מועדים לשמחה והגם שאין בו אכילה כלל, ובאמת הוא תמוה קצת מגמרא פסחים דף ע"א ע"א דמתרץ בשבת שחל ביום א' של יו"ט למ"ד דבעי זביחה בשעת שמחה דמשמח ביין ישן ובכסות נקיי' משמע בלא אכילה כלל לא שייך שמחה ויש לדחוק דלאו דוקא בכסות נקיי' ויין ישן ה"ה בכסות נקיי' לבד ועוד דנקט הגמרא לשון רבים דמסר לה בשבתות וימים טובים א"כ מוכח דקאי על כל שבתות ויו"ט ולא על יוהכ"פ לבד אבל קשה לי הלא אין נשים מחויבות בתוספות יו"ט דהוה עשה שהזמן גרמא ורק בתוספות עינוי של יוהכ"פ מחויבות דריבוי לן קרא בהדיא כמבואר להדיא במס' סוכה דף כ"ח ע"ב ודוחק לומר כיון דגילה קרא גבי יוה"כ ילפינן מינה לכל תוספות יו"ט ושבת דנשים חייבות למאן דיליף לכל שבת ויו"ט תוספות מקרא דמדאורייתא הוא דאולי העינוי דיוהכ"פ חמיר לענין זה מתוספו' מלאכה ומשאר תוספ' דשבתות ויו"ט, והא ראיי' דרמב"ם פוסק תוספות עינוי יוהכ"פ הוה דאורייתא ותוספות מלאכה ביוהכ"פ לאו דאורייתא אבל מתוס' קידושין דף מ"ד ע"א ד"ה מעקה מוכח דסבירא להו דגם באיסור עשה כגון שביתת יו"ט ביו"ט עצמו נשים פטורות מכש"כ דפטורות לפי"ז בתוספות יום טוב וצ"ל דאין להקשות מתוס' לתוספות דמי שאמר זה לא אמר זה דכמה מרבותינו העתיקו וכתבו התוספות.

תוכן העניינים

התעוררות תשובה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה