התעוררות תשובה חלק א· רבי שמעון סופר
סימן מה
שאלה לפי הנהוג לעשות יין אדום ושחור שאחר שכלה הדריכה בגת שוהין הגרעינים והחרצנים ערך תשעה או עשרה ימים בתוך המשקה הנדרך מהם כדי שיהא תוסס היין עם הזגי' והחרצנים שהמה שחורים ומהם מקבל היין שחרותו היטב ודרך שאחר גמר החסיסה לגמרי נשאר היין למעלה זך ונקי וצלול מאוד ולמטה בשולי הגת הזגין והחרצנים, אם מגע גוי ביין זה אוסר או לאו.
נלע"ד לפי המהרלנ"ח המובא בש"ך ובטו"ז (סימן קכ"ג) וכן מפרש המג"א סימן ר"ב שהב"י איננו חולק עליו ושסבר שביין צמוקים נאסר היין במגע גוי הגם שלא המשיכו ממנו וכן נקטו האחרונים להלכה יש לאסור גם כן כאן, הגם שהש"ך מביא טעמו של מהרנל"ח כיון שדרך ליתן היין צמוקים כן בחביות עם הצמוקים שיקבלו תמיד טעם מן הצמוקים ובהנ"ל בהיין שסובב עליו שאלתינו אין דרכו בכך שלאחר כן ממלאים החביות עם היין לבד בלי חרצנים וזגים, מ"מ ראיתי מגאון אחד זצ"ל (עיין בספר ברכי יוסף על יו"ד סימן קכ"ג) שחולק מהיפך להיפוך על מהרנל"ח דביין צמוקים כיון שגם בחביות מניחים היין עם הצמוקים שיוסיפו הצמוקים בו טעם וקיוהא א"כ לא נגמר היין עד שמושכים אותו ואינו נאסר במגע גוי כמו שאר יין שעד שממשיכים אותו מחרצנים וזגין לא נקרא יין יעי"ש, משא"כ כאן שנגמר היין ממש בתסיסתו ומראיהו והוא עומד לעצמו למעלה שנאסר במגע גוי לפי מה שהביא ונקט הש"ך להלכה דבגת אפילו לא כיון להמשיך רק שנמשך מעצמו נאסר במגע גוי ואין לחלק ממה שאיתא בהרא"ש ושו"ע דאם פנה אילך ואילך החרצנים ונשאר יין לבדו כיון שאין מגיע היין לבדו עד תחתית הגת לא מקרי המשכה מ"מ כאן שנראה וניכר להדיא שהיין נגמר לגמרי וכבר תסוס והוא נקי וצליל שמקרי נמשך, משא"כ שם שהיין עוד יין מגתו ואין נגמר מעצמותו ואינו נגמר למעשרות רק ההמשכה עושהו יין לכן צריך שיהא נמשך לגמרי עד השוליים והנה בדידן שנגמר היין והוא יותר חשוב ונגמר לשתי' יותר משאר יין מתחלת המשכה מהחרצנים ואם תחלת המשכה עושה יין נסך יען כי בעת הפרד מחרצנים מתחיל התירוש להיעשות ונקרא יין מכש"כ אם נגמר היין באמת בכל עניניו שנעשה יין נסך כנלע"ד.