התעוררות תשובה חלק א· רבי שמעון סופר
סימן מד
ראיתי לאחד מהגאונים זצ"ל שנסתפק אם דוחה עשה אכילה בסוכה לילה ראשונ' ל"ת כגון אם אין לו רק פת של איסור של חדש כיון דיליף מחג המצות והתם הכתוב קבעה חובה מבערב תאכלו מצות א"כ לא יהא חמור ממצה גופא ועשה דקוד' הדיבור אינו דוחה ל"ת לאחר הדיבור כדאיתא בתוספות קידושין (דף ל"ח ע"א) בשם הירושלמי, ונ"ל אי משום הא דסבר' פשוטה דהא דלאח' הדיבור חמור מ"מ יש לעיין גם כן באם יש לו חצי שיעור איסור להצטרף להיתר שיש לעיין בזה אם דוחה העשה דקודם הדיבור איסור קל דחצי שיעור ונ"ל הא דחייב משום דלמדין מחג המצות ואיתא בגמרא (סוכה כ"ז ע"א) והתם מנ"ל הכתוב קבעו חובה דכתיב בערב תאכלו מצות משמע דעיקר ילפותא משם והיא עשה קודם הדיבור אבל בפסחים (ק"כ ע"א) איתא מ"ד דיליף לי' מפ' ראה, והיא נאמרת לאחר הדיבור והנה בסוכות כתיב תשבו ודרשו כעין תדורו ולאותן הפוסקים דס"ל דגם בלילה הראשונה מצטער פטור והגז"ש בא לחייב בליל ראשון שאף בכזית חייב בסוכה משא"כ בשאר ימים דוקא ביותר מכביצה חייב, והנה נחזי אנן מי שהביאו לו בבית מאכל איסור לא היה אוכל כלל והיה מתענה ותשבו כעין תדורו כתיב וממילא פטור, ואסו' גם בסוכו' לאכול, אבל לאותן הפוסקים דסוברים דעיקר הגז"ש בא לחייב מצטער וירדו גשמים גם בלילה ראשונה בזה אין אנו אומרים תשבו כעין תדורו מסתבר שעשה הנ"ל דוחה איסור קל דח"ש וכיון שעיקר בשו"ע או"ח (סימן תרל"ט) להלכה שבלילה ראשונה יוצא בכזית רק אנו מחמירים גם כאלו פוסקים לאכול כזית בירידת הגשם ממילא אסור לאכול מאכל איסור ולא יהא אלא ספק כמאן הלכה גם כן אין לאכול.