אור ברסלב

התעוררות תשובה חלק א· רבי שמעון סופר

סימן כו

סימן כה

שאלה ריאה דאוושא ולא ידעינן מהיכא אוושא שבדקינן לה כולה במים פושרים והובא בב"י בשם רי"ו וכן הוא בש"ך בשמו שהכלי יהיה מחופה באבר ודוקא בימות הקיץ אבל בימות החורף צריך להיות דוקא אינו מחופה באבר, אם בדקוהו בסתם כלי ולא בצבץ אם כשר בדיעבד.

תשובה דבר זה הובא בש"ך סימן ל"ו ס"ק וכן העלו האחרונים ז"ל דצריך להיות הבדיקה דוקא בכלי כזאת והנה בב"י איתא שרי"ו למד דין זה מבדיקת חרותה שצריכה להיות בכלי כזאת והגמרא שלא ביארה בריאה דאוושא האיך צריכה להיות הכלי סמיך על הא דדין חרותה, ויש להסביר הדבר בביאור יותר שגמרא מביאה בריאה דאוושא דמותבינן לה במשיכלי דמיא פשורי והוא דבר יתר כיון שכל הריאה צריכה בדיקה פשיטא שיניחנה בכלי מים כי הוא טירחא מרובה לבדוך כל הריאה כולה בגילא או בגדפא או ברוקא הוה לי' לומר רק בדקינן במיא פשורי אלא ודאי דכונת הגמרא במשיכלי המבוארין לקמן גבי חרותא וכמ"ש הב"י לדעת הרי"ו דגמרא סמיך אהא דלקמן והנה המעיו"ט הרגיש בזה מה שלא הביא הרי"ף דמייתי מתיכולתא דמיא פשורי, ונראה הנה הרי"ף מביא וז"ל בדקינן לה במיא פשורי בחמימי דחמימי לא וכו' בקרירי דקרירי לא וכו' מוכח דסבר הרי"ף דיכולין המים להיות חמימי או קרירי רק בחמימי דחמימי שחמין יותר מדאי או קרירי דקרירי שקרין יותר מדאי לא לפי"ז אין קפידא באיזה כלי מניחין אותה דתכלית הכלי אינה רק שישארו המים פושרים ולא יתחממו ע"י שאינה מחופה באבר בקיץ ולא יתקררו ע"י החיפוי בחורף. כי צריכין להיות פושרין גמורין וכיון דהרי"ף סבר דגם חמימי או קרירי מותר רק חמים ביותר או קרים ביותר לא יהי' לכן לא הביא בהלכותיו לפי גירסתו באיזה כלי יניחו אותה דאין קפידא בזה, אך עדיין יש מקום לחוש שמא יתן מים קרים בחורף בכלי מחופה אבר והי' עי"ז קרירי דקרירי או שיתן בקיץ מיא חמימי בכלי שאינה מחופה אבר ויהי' חמימי ביותר לכן מסיים הרי"ף בלשונו וכופל ואומר אלא בדקונן לה במים פושרין שצריכין להיות פושרין גמורין כיון שאינו כותב באיזה כלי יניחו אותה, דוקא אבל שוב ראיתי כי הרי"ף מביא עוד הפעם הא דר"י ומביא הא דמשיכלי וגם קרירי וקרירי והנה רוב הפוסקים לא הביאו האי דינא דרבינו ירוחם, גם יש סיוע מהרי"ף שאין בזה קפידא כ"כ גם הוא נגד החוש והסברא שבשעה קלה שמניח הריאה במים יתחממו או יתקררו המים ולא יהיו פושרים לכן לאותם הסוברים דאנן בקיאין בבדיקה בריאה דאוושא יש לסמוך בדיעבד על בדיקה זו גם בשאר כלים והיינו הכא דחשש שנתחממו הפושרין אבל היכא דחשש הוא שמא נתקררו הפושרין ודאי יש תקנה עוד הפעם לבודקה במים פשורי ממש בכלי כזה לפרש"י בהא דמטרשי, והנה הש"ך מביא בשם בה"ג דבקיץ יניח במים קרירי, י"ל הבה"ג לשיטתו דבמה דבעי בדיקה כגון שבורה דריסה אנן לא בקיאין בבדיקה אבל בודאי סבר היכא דלא בעי בקיאות ג"כ גם אנן בקיאין דהוא קאמר דאיגליד בעי בדיקה ולא קאמר עלה דאנן לא בקיאין וצריכין לחלק כך ואולי סבר דאנן לא בקיאין כ"כ מה פושרין לכן קאמר לחומרא דיבדקנו במים קרירי וקסבר כפירש"י דמטרשי שמנקבין ויבוא מזה לכל היותר להחמיר ולא שהקל ולא כר"ן.

תוכן העניינים

התעוררות תשובה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה