אור ברסלב

התעוררות תשובה חלק א· רבי שמעון סופר

סימן כה

סימן כד

שאלה אם מותר לצור בצבע צורת אדם ודמותו (פאטורעט) או לא, (ב) על איזה אופן אסור לעשות דמות ד' חיות הקודש שבכסא כבוד (ג) אם להעמיד צורה ע"י פרקים ולפרקו מיד אי שרי.

תשובה הנה עפ"י פסק שו"ע יו"ד סימן קמ"א ס"ד מבואר להדיא דמותר, אך בט"ז שם ס"ק י"ב מבואר דאין להקל כלל נגד שיטת הרמב"ן שהסכים עמו הר"ן שכל מה שאסור מה"ת לעשות אסור בין בולט בין שוקע ופשיטא דבדאורייתא נקטינן להחמיר כדברי הטו"ז שהביא כן אמנם הטו"ז ס"ק י"ג מחלק בין ציור לשוקע וז"ל תראה דציור הוא עדיף אפי' ממשוקעים דאין בציור שום ממשות ובאמת כן הוא בדרכי משה ס"ק ה' בשם הר"ן וכן הוא להדיא מפורש בהגמי"י שם דשוקעת אסור וציור מותר, לפי"ז היה מותר לצור צורת ותבנית אדם בסממנים (פאטרעט) גם לשיטת הרמב"ן אמנם בנקודת הכסף שם חולק בזה על הטו"ז דציור אינו עדיף ממשוקעת כדמשמע מכל הפוסקים וכן הוא בתשובת לחם רב סימן ט"ו בפשיטות שאין לחלק בין ציור לשוקע וכן מובא ברמב"ם ה' עכו"ם פ"ג ה"י וז"ל על מהות הצורה משוקעת או צורה של סממנים כגון הצורה שעל גבי הלוחות והטבליות או צורה שרוקמין בחריג הרי אלו מותרות וכן בהלכה י"א נקט וז"ל וכן אסור לצור דמות חמה ולבנה כוכבים ומזלות ומלאכים שנאמר לא תעשון אתי לא תעשון כמין שמשי המשמשין לפני במרום אפי' על הלוח מוכח דכל מה שאסור בשוקעת אסור גם לצייר על הלוח וכן סובר הראב"ד בדעת הרמב"ם וז"ל דומה שמחלק בין צורת אדם לצורת המשמשין במרום צורת משמשין אפי' הם שווים לא שוקעים ולא בולטים אסורים וכו' עכ"ל מוכח מהראב"ד בדעת הרמב"ם דכל מה שאסור שקוע אסור בשווה אפי' בסם, והנה לפי מה שפסק המחבר כהרא"ש שם ס"ז דצורת אדם אינו אסור אלא דוקא בצורה שלימה בכל איברים היה מקום להקל לצור דמות תבנית אדם הפרצוף עם חצי הגוף וזה מותר אפי' בצורה בולטת, וגם שבשאילת יעב"ץ ח"א סימן ק"ע מפרש ברא"ש פי' אחר שכוונתו על ראש שלם אטום שאין ניכר הפרצוף ודוקא בכה"ג לא סגי בלא גוף אבל אם ניכר הפרצוף אסור אפי' ראש בלא גוף וכן העלה הש"ך להחמיר וכן הוא בסמ"ג שחוכך לאסור בפרצוף לבד מ"מ בכל זת בצורה בולטת אבל בדמות תבנית מצוייר בסממנים יש לסמוך על פסק השו"ע שאין אסור גם בניכר פרצופו רק בגוף שלם דבלא"ה רוב פוסקים מתירין בצורת אדם שאינה בולטת רק הטו"ז הוא תופס להחמיר כדעת הרמב"ן ודי לנו אם נחמיר כדבריו בגוף שלם שכן משמעות דברי הרא"ש דאין אסור רק בגוף שלם וכדפסק השו"ע כמשמעות זה ולא להחמיר דאף בלא בולט יהיה אסור אף בגוף שאינו שלם, עוד יש דרך אחר יותר טוב לצור דמות תבנית שלם שיעשוהו ע"י גוי ואז מותר אפי' להרוצים להחמיר על עצמן כדעת הרמב"ן וא"כ אין יכולים לעשות ע"י ישראל משום לפני עור לא תתן מכשול מ"מ ע"י נכרי מותר ואף שגם ע"י נכרי יש איסור שבות מ"מ אינו אלא איסור דרבנן ובדרבנן סמכינן אהני דשרי מצוייר בסממנים, ואף שיש לחוש ג"כ משום חשדא בכל זה כיון שאינו אלא מדרבנן סמכינן אהמתירין שהם הרוב (ויש לעיין בזה מהא דספרי דדרש אפילו ע"י אחרים אסור).

והנה לדעת המתירין באדם בצורה שוקעת או מצויירת בששר וסממנים או בריקום אם גם צורת ד' פנים ומלאכים שרפים וכו' ג"כ צריכים להיות בולט אבל באינו בולט מותר או לא הוא פלוגתת רבותינו התוס' והרמב"ם, דמדברי התוס', ע"ז מ"ג ע"ב ד"ה והא ר"ג משמע דמלאכים וד' חיות אינו אסור רק בבולט שהקשו שם על מה דהקשה בגמרא על דמות צורות לבנות של ר"ג היכי עשה אותם והקשו התוס' למה לא משני דלבנות דר"ג לא היו בולטות ולכך עשה אותם ומתרצים שם התוס' דבחמה ולבנה ומזלות אין חילוק בין שוקעין לבולטין דברקיע שוקעין הם, משמע אבל מלאכים וד' פנים דלאו שקועין הם ברקיע אינו אסור כי אם בבולטין, ולפ"ז האי דטבעת מיירי בין באדם בין שמשים שבמדור העליון, אבל דעת הרמב"ם נראה דאף בשוקעין ומציייר"ן אסור במלאכים דכ"כ הרמב"ם פ"ג מהלכות עכו"ם וחוקותיהם ה"י וז"ל אסור לעשות צורה לנוי וכו' ואין אסור כי אם צורת האדם וכו' והוא שתהיה הצורה בולטת וכו' אבל אם היתה הצורה משוקעת או צורה סל סממנים וכו' הרי אלו מותרות, ובהלכה י"א כתב וז"ל וכן אסור לצור צורת חמה ולבנה כוכבים ומזלות ומלאכים וכו' ואפי' על הלוח, נראה בהדיא מדבריו דגם במלאכים אוסר הרמב"ם שקוע ומצויר, ומה שלא הזכיר הרמב"ם ד' פנים ושרפים ואופני הקודש משום דכללם בלשון מלאכים שהם כולם מלאכיו עושי רצונו ולפ"ז האי דטבעת מיירי דוקא בצורת אדם, והמחבר תפס כשיטת התוס' דמלאכים וכל שמשים שבמדור העליון אינו אסור אלא בבולט אבל בשוקע או מציור מותר, ושיטת רמב"ן דמה דאסור מן התורה אסור גם שוקעת והאי דטבעת מיירי בשאר צורות ומדרבנן אסורים לעשות במקום שיש חשש ע"ז בהם ולענין צורת הבהמות וחיות ועופות אי מותר לציירן ולעשותן, הנה הרמב"ם כתב וז"ל צורות הבהמות ושאר נפש חי' חוץ מן האדם וכו' מותר לצור אותם, וכן כתב גם המחבר בהמות וחיות ודגים, והטו"ז הקשה על זה דהאיך יהי' מותר לצור צורת שור צורת ארי צורת גדי הא הם בכלל המזלות (הגם שהמחבר לא נקט לאיסור מזלות מ"מ פשיטא ליה דאיננו חולק על הטור בזה ומקשה שהב"י מביא שצורת ארי מותר, ויש לדקדק קצת בדברי ט"ז הא המחבר בשו"ע נקטו בלשונו צורת שאר בהמות וכו' ודגים נקט דגים להדיא למה מקשה ממה דנקט בב"י שצורת ארי מותר ליקשי מדגים גופא) ומקשה שהמזלות אפי' שוקעין אסור אליבא דכ"ע, ותמוה שהטו"ז מקשה רק לדעת הרמב"ן הא זה קשה גם לתוספות ורמב"ם ומביא מהב"ח דהוא אוסר באמת צורת שור ארי וגדי ושאר צורות שבמזלות מפני שכל אחד עומד בחדשו לבדו ומקשה גם ע"ז מהא דרב צייר כוורא אלמא דמותר וגם הש"ך מביא סברת הב"ח לאסור ומקשה עליו עי"ש ולכן סובר הש"ך דהא דאסור במזלות אינו אלא כל הי"ב מזלות ביחד, ולכאורה נראה להוכיח כדעת הש"ך דלא אסור ציור המזלות כ"א כל הי"ב ביחד דאי ס"ד דכל מזל ומזל בפני עצמו ג"כ אסור לצייר א"כ קשה לשיטת הסוברים תוספות והרמב"ם דאדם אינו אסור כ"א בבולט תיפוק לי' דאסור אף בשוקע משום שהוא בין המזלות דהאיכא מזל בתולה והמזלות לכו"ע אסור אף בשוקע, אלא ש"מ דאיסור מזלות אינו כ"א כל הי"ב ביחד, ואין לומר דהא דמתירין שקוע באדם כוונתם היינו באדם חוץ מבתולה אבל בתולה אין הכי נמי דאסור אף בשקוע משום מזלות, חדא דלא הי' להם לסתום ולכתוב סתם דצורת אדם מותר בשקוע והי' להם לפרש דצורת זכר דוקא מותר ועוד דהאיכא מזל תאומים א"כ היכי שרי צורת אדם בשקוע בין זכר בין נקיבה אלא מוכח דדוקא כל הי"ב ביחד אסור, אך יש לומר דלא קשה מידי מצורת תאומים דאה"נ אי עביד תאומים דהיינו שני בני אדם ביחד שזה הוא צורת מזל תאומים אסור אפילו בשקוע, והא דמתירין באדם צורה שקוע היינו באדם יחידי ובזה מיושב ג"כ מה שמקשה הט"ז על הב"ח מהא דרב צייר כוורא ולא אסור משום מזל דגים די"ל דמזל דגים לשון רבים ומיעוט רבים שנים ורב לא צייר כ"א דג אחד.

ב הטו"ז שם סעק"ח מביא ראייה ממאי דמקשה הגמרא אלא מעתה צורת אדם תשתרי דילמא הכא נמי אם אינו אדם שלם בכל איבריו שרי וכדפסק המחבר סעיף ז' אלא מוכח דהא דמתרץ אלא ד' פנים אסרה היינו עם כל דמותם בגופם שלם ויש להביא ראייה אפכא מכח קושי' זו דצורת אדם פרצוף בלא גוף שלם כמי אסור וד' פנים אסורים לבד בלא גופם שלמים וכן משמע הלשון דמות ד' "פנים" ולא אמרה לא אסרה התורה דמות ד' "חיות" להדדי ויש לעיין לפי התרגום יונתן בפרשה ראשונה ביחזקאל שמפרש שכל פנים של חיה עשוי מד' פנים מד' עבריהם אם כן היה דמות ד' חיות לבד שרי ואולי משום זה שתק ממנו הרמב"ם וכלל סתם מלאכים שהוא כולל הכל כי לצור על הלוח הצורות כפשט התרגום יונתן אי אפשר והרמב"ם סובר גם לצור על הלוח אסור חוץ אם יקח חתיכת עץ מרובעת ויצור על כל הארבע צדדים ואולי גם בד' חיות לבד אם צר אותם אינו אסור לצור רק על חתיחת עץ מרובעת שיהא כל אחד עומד מצד אחר כמו שהוא במרכבה שא"א נצייר על קלף פשוט.

ג והנה אי מותר לעשות צורה מפרקים להעמידה ולפרקה מתירוץ הש"ס שאני ר"ג דפרקים הוה וברש"י מוכח להדיא דשרי אף לפי דברי הכ"מ פ"ג מהלכות עכו"ם דהרי"ף נקט עיקר תירוץ להתלמד שאני, ואם כן בתירוץ זה הדר מתירוצא קמאי ממילא אינו מוכח דשל פרקים יהא מותר, והרמב"ם לא מביא שום תירוץ מהגמרא ותמוה דהרמב"ם נקט טעם שלא יבואו למשוך אחריו ולעבוד להצורה ההיא מוכח דחם היא מפרקים שמעמידה ומפרק וסותר אותו מיד מותר, אך קשה מנ"ל להרמב"ם טעם זה כדי שלא יבוא למשוך אחריה לעבדה אפשר דלמד כן מתירוץ הש"ס שאני ר"ג דפרקים הוה ומותר וע"כ מטעמא דהרמב"ם דאי גזה"כ היא למה יהא מותר להעמידה לפי שעה ומפרקים.

תוכן העניינים

התעוררות תשובה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה