אור ברסלב

התעוררות תשובה חלק א· רבי שמעון סופר

סימן יח

סימן יז

שאלה האיך יש לנהוג לענין שינה בסוכה בליל שמיני עצרת.

תשובה הנה מסתמא דגמרא ומסתימת הפוסקים וכן מפורש ברשב"א במס' ר"ה להדיא דצריך לישן בסוכה בליל שמיני עצרת חוץ שיטת הראבי"ה דסובר דאסור לישן משום שנראה כמוסיף, ומב"י משמע שנוטה לדעת רוב הפוסקים שצריך לישן בסוכה רק בשו"ע נקט וז"ל בחו"ל אוכלין בסוכה בלילה וביום ודקדק המג"א דאין ישנים בסוכה דמשמע דוקא אכילה ולא שינה ולפ"ז חזר מדעתו שבב"י והנה הדבר תמוה למה וגם מנהג גדולי ישראל שלא לישן בסוכה שהוא נגד רוב הפוסקים ראשונים ואחרונים ולנקט כדעת יחיד שהוא דעת ראבי"ה דאסור לישן שנראה כמוסיף ונראה לע"ד ליישב בטוב טעם, הנה האיסור גופא שנראה כמוסיף הראבי"ה לאו יחידאה הוא לא מבעיא לשיטת רש"י סוכה דף מ"ח ע"א דאפילו לדידן בשמיני צריך לעשות היכר שלא יהא נראה כמוסיף ואפי' לשאר הפוסקים דאין צריך לדידן היכר בשמיני אבל בליל תשיעי צריך לעשות היכר שלא יהא נראה כמוסיף מוכח מזה דכל הפוסקים סוברים עפ"י שיטת הגמרא דהא דנראה כמוסיף איסור גמור הוא רק שסברו שבשמיני כיון שמתקנתא דרבנן צריך לישב בסוכה לא צריך לעשות הכירא שלא יהא נראה כמוסיף, והנה מיחזי אנן מי שדר בבית ומתרמי ליה דבר שאם יוסיף עוד לשבת בבית ההוא עושה בזה איסור דרבנן דבר פשוט שמחויב ויוצא מהבית ההיא לבית אחר למשל שראה בשבת שהמזוזה נפסלת צריך לילך לחדר אחר שיש בו מזוזה כשירה והנה התורה אמרה תשבו כעין תדורו שישיבת מצות סוכה היא חיובית רק כמו שדר בבית לכן ביורד גשמים ובמצטער פטור מן הסוכה רק באופן שאילו היה מצטער בענין כזה בבית היה יוצא ג"כ מהבית כדאיתא להדיא ברמ"א סימן תרל"ט ס"ה ולהדיא ב סימן תר"מ ס"ד בהג"ה, והנה בשמיני ספק שביעי אם גם משום בל תוסיף מדאורייתא אינו עובר משום דשלא בזמנו בעי כוונה והוא יושב בה רק משום ספק מ"מ לאידך גיסא דילמא היה יום שמיני אז עובר איסור דרבנן שנראה כמוסיף הגם שספק שביעי הוא לכה"פ יש בו ספק דרבנן דילמא שמיני הוא ונראה כמוסיף וכיון היה יוצא מפני חשש איסור זה מביתו ממילא פטור גם מסוכה ובפרט לדידן דבקיאינן בקביעא דירחא ועובר ודאי איסור דרבנן דנראה כמוסיף שהוא איסור כולל בכל המצות (יעוין במג"א סימן תצ"ז סעק"ד שבדבר שאינו נוגע למלאכת ולקדושת יום עצמו אין שני ממש כמו ראשון רק דנין בו כשאר איסור דרבנן ומפני איסור דרבנן זה אילו הי' בביתו כזה הי' מוכרח לצאת מביתו ממילא פטור מסוכה אבל אכילה מותר לדידן דמברכין על אכילה ואין מברך ביום שמיני על אכילה ממילא אינו נראה כמוסיף אבל לשינה אין נוהגים לברך ואם יישן בלילה יהא נראה כמוסיף כסברת הראב"י מ"מ בכל זה אינו נוח לי, לכן נראה לי טעם אחר על גדולי הדור שאינם נוהגים לישן בסוכה ליל שמיני עפ"י מה דהובא ברמ"א סימן תרל"ט ס"ב שנוהגים להקל עכשיו שאינם

**(ויש לפקפק על זה דאינו מיקרי לצורך דבר המותר כיון דאין היום שום מצוה בלולב דדוקא לצורך דבר המותר היום שרי.)**

ישנים בסוכה רק המדקדקים יעי"ש טעם למה נהגו להקל, לפי"ז המדקדקים מחמירים על עצמם רק בשבעה ימים שהוא דאורייתא אבל בשמיני שהוא דרבנן אינם מחמירים על עצמם ובפרט שיש בו חשש איסור לשיטת הראבי"ה משום שנראה כמוסיף למה להם לדקדק ולהחמיר ע"ע במקום שיש חשש איסור דרבנן, וא"ל דהוי זלזול שמחמירין בדאוריתא ומקילין בדרבנן, דדוקא במה ששייך לענין איסור קדושת יו"ט כגון למלאכה וכדומה בזה תקנו חז"ל יום השני כראשון אבל בדבר מצוה שאינו שייך כלל לקדושת יו"ט אין בזה משום זלזול קדושת יום כמבואר לעיל ובפרט שהוא דבר שנוגע רק ליחידים אנן דנין בו ככל שאר איסורי ומצות דרבנן יעוין במג"א סימן תצ"ז ס"ק ד' בשם תרומת הדשן שמקיל עוד יותר לענין נכרי שמביא בצים ביו"ט במסיח לפי תומו יעויין במג"א סימן תצ"א ס"ק א' שבמוצאי יו"ט אחרון של פסח מותר לאכול חמץ עוד קודם הבדלה הגם שאסור עדיין במלאכה ועיין במג"א הל' ר"ה שמי שמסופק בשני של ר"ה אם כבר תקע שופר שפטור משום שהוא ס' דרבנן ובדבר שאינו שייך לקדושת יו"ט אנו דנין בו ככל שאר איסורי ומצות דרבנן בעלמא וכן מצות סוכה אינו שייך כלל לקדושת יו"ט כי היא נוהגת כל שבעה גם בחוה"מ ובזה ניחא לי ליישב קושית המרדכי בגמרא דמנחות רבנן דבי ר"א הוי אכלו חדש באורתא דשתסר ומסיק בגמרא דסברי חדש בזמן הזה דרבנן והוי הספיקא דיומא רק ספק דרבנן וספיקא דרבנן לקולא, שהקשה מאי שנא מביצה ספק נולדה ביו"ט ספק נולדה בחול שהיא אסורה והיא ג"כ רק ספק דרבנן דביצה שנולדה ביו"ט רק מדרבנן אסורה, ולפ"ז ניחא דבשלמא בביצה שנולדה ביו"ט דהיא איסור מוקצה ששייך לענין איסור י"ט עצמו באותו יום עצמו בזה החמירו בספיקא משא"כ בחדש להחמיר ביום ג' של פסח הוא דבר שאינו שייך לקדושת יו"ט ואינו ביו"ט עצמו, דנין בו רק כשאר ספק דרבנן, והנה המרדכי תירץ דטעם איסור הביצה אינו משום דבר שיש לו מתירין לבדו רק משום שיש לו עוד צירוף סברא דמעמידין התרנגולת על חזקתה שלא ילדה בעיו"ט רק ביו"ט עצמו ובצירוף זה אנו מחמירין, ולפי"ז יש לומר דטעם איסור הביצה אינו משום סניף דבר זה רק משום ששייך לקדושת יו"ט עצמו כמו שביארנו משא"כ בחדש ואתי טפי שפיר לפי מה שביארנו במקום אחר דהא אמרינן בגמרא ביצה דף ד' ע"ב ספק יו"ט ספק חול היינו ספק אם היום יו"ט או חול וכן ביום השני ופירוש הפשוט ספק אם ילדה ביו"ט או בחול.

תוכן העניינים

התעוררות תשובה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה