אור ברסלב

התעוררות תשובה חלק א· רבי שמעון סופר

סימן יז

סימן טז

עפ"י מה שהובא בב"י סימן תרמ"ה בשם ארחות חיים שמביא בשם הרמב"ן וז"ל בד"ה כתוב באו"ח וכו' וביאר הרמב"ן שיש להוציא מן הכלל הזה הכבוש והשלוק שבהדס וערבה שכבשן או שלקן לרפואה פסולין עכ"ל מוכח מזה שערבה והדס כבושין פסולין למצוה האיך יש לנהוג בשבת שבתוך החג שהלולב עם הדס וערבה מונח במים מע"ש עד אחר שבת מעת לעת והוי כבוש אי מותר להוציאו בשבת ע"י ישראל ולהחזירו למוצאי שבת כדי שלא יעמוד כ"ד שעות רצופים ויהא כבוש.

תשובה דבר פשוט שמותר לצוות לגוי להוציאו מן המים עד זמן מה וגם לצוות לו אח"כ להחזירו למים בשבת כיון שאינו אלא מלטול בעלמא מותר אמירה לנכרי כדאיתא בהג"ה סימן רע"ו ס"ו, ועוד דבר שמותר בישראל בטלטול מן הצד שרי לכתחלה לומר לנכרי לטלטלו כדאיתא שם במג"א ס"ק י"ד בשם ר"ת וכמה פוסקים הגם שמשיג שם שדבר זה אין להתירו בפני עם הארץ אפ"ה כיון שהוא צורך מצוה שרי להתירו אף בפני עם הארץ, הגם שיש פוסקים אוסרים לצוות לנכרי לטלטל דבר המוקצה מ"מ כאן כיון שהוא לצורך מצוה יש להקל לומר לו לטלטל ולסמוך שמותר לכתחלה לצוות לנכרי דבר מוקצה עיין במג"א ה' שבת סימן רע"ו סע"ק י"ד שם ואם אין כאן נכרי יש לעיין לפי מה שהובא בהג"ה סימן תרנ"ח סעיף ב' וזה לשונו אסור לטלטל הלולב בשבת דהוי כאבן, פשיטא שאסור לטלטלו דאפי' מפני המצוה גופא ביו"ט ראשון לא התירו שבות דטלטול כדאיתא להדיא במג"א סימן תקפ"ו ס"ק כ"ג בשם טור וגמרא, אך הט"ז מפקפק שם על דברי הרמ"א וז"ל בסימן תקפ"ח הביא הרמ"א בשופר שאסור לטלטל כי אם לצורך גופו ומקומו וא"כ כאן נמי שרי לטלטל הלולב לצורך גופו ומקומו עכ"ל אך כיון דנקטו הפוסקים והרמ"א הטעם משום דהוי כאבן ואבנים אסורין לטלטלן אפי' לצורך גופן ומקומן, ודוקא מידי דהוי כלי שרי לטלטל לצורך גופו ומקומו ומסתבר דלולב לא הוי תורת כלי עליו דהא אגוד הוא ואינו ראוי לכבד הבית בו ובפרט שמקפידין עליו לכבד עמו הבית כדי שלא יפסול והוה כמו דבר שמוקצה מחמת חסרון כיס דאסור לטלטל גם לצורך גופו ומקומו, גם לאחר סוכות מקפידין שלא לכבד בו דאף דתשמישי מצוה נזרקין מ"מ אין עושין בהם דבר מגונה וזלזול ואפי' לפסוע עליו אסור כדאיתא בשו"ע סימן תרס"ד ס"ח, אך היכא דחל יום א' בשבת דעדיין לא נעשה בו מצוה הנה הב"ח מסופק בזה אם הקצה אותו למצוה וקודם שקיים בו המצוה אם מותר להנות אכן הטו"ז ריש סימן תס"ה אוסר דוקא אם ראויה למצוה באותו יום עצמו שכבר אקצי דעתיה מיניה בין השמשות אבל אם אינו ראויה לאותו יום עצמו כגון שחל יום א' בשבת גם הטו"ז מודה, אבל אם הלולב עומד מיוחד לקיים בו המצוה פשיטא שמקפיד עליו והוי כמו מוקצה מחמת חסרון כיס ואם אינו אגוד היה מקום להתיר דהוה תורת כלי עליו אמנם בתוס' סוכה איתא בפירוש דלולב אין שם כלי עליו שם דף מ"ב ע"א פיסקא טלטול בעלמא היא וז"ל אע"ג דחזי למצוה שייך ביה איסור מוקצה לטלטול מאחר דאין עשוי כלי כדאשכחן וכו' ע"כ משמע דאפי' חזי למצוה אין שם תורת כלי עליה לענין טלטול ושפיר כתב הרמ"א דהוי כאבן לכן מכל הנ"ל מוכח דאסור לטלטל הלולב ובפרט באגוד ומיוחד למצוה, רק ע"י טלטול מן הצד אולי יש להתיר דטלטול מן הצד שרי לצורך דבר המותר יש להתירו ע"י טלטול מן הצד בכדי שלא יפסל הלולב ומיניו *) אבל להחזירו למים ע"י טלטול מן הצד בשבת כדי שיהא הדר ולח יותר למחר אין להתירו ובפרט שהוא כמכין מהיום בשבת למחר ובתחילה ודאי יש ליזהר שאם אין גוי מצוי אצלו שלא יניח הלולב בע"ש במים שלא יצטרך להוציאו בשבת.

תוכן העניינים

התעוררות תשובה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה