אור ברסלב

התעוררות תשובה חלק א· רבי שמעון סופר

סימן ה

סימן ד

שאלה אם נשים מחויבות בקריאת פ' זכור או לא, יען מן התורה אין קבוע לה זמן והוה מצות עשה שאין הזמן גרמא שנשים מחויבות בה.

הנה לענ"ד אם אמנם מן התורה אינו זמן גרמא ורק מדרבנן קבעו לקרוא אותה בשבת קודם פורים והיה סברא לומר שאם גם במ"ע מדרבנן שהז"ג גם כן נשים פטורות והוא פשוט וכדאיתא להדיא בתוספות ברכות דף כ' ע"ב בד"ה בתפלה ויהיו לכה"פ מחויבות לקרוא איזה פעם לקיים מצוה מן התורה, אולי במצוה עצמה שהיא מדאורייתא ורבנן קבעו לה זמן כיון שהנשים מחויבות בהמצוה גופא גם עליהם קבעו חכמים זמן לקרוא דוקא אז באותו זמן ולפ"ז היו מחויבות לשמוע קריאתה דוקא בשבת קודם פורים מ"מ לענ"ד כיון דתליא תורה הטעם דזכירה משום והיה כי יניח לך ה"א מכל אויבך מסביב וגו' תמחה את זכר עמלק והיינו במלחמה ונשים אין דרכן לכבוש דמהאי טעמא פטורים ג"כ מפו"ר דכבשה כתיב מי שדרכו לכבוש, ה"ה בזה כיון דכל טעמא דכל המצוה היא כדי לזכור לעת המיועד ומצוא לנו למחות זרעו של עמלק ונשים לאו בני כיבוש נינהו הגם דלא דרשינן טעמא דקרא ומכש"כ לקולא, מ"מ הכא דבפירוש כתבה קרא להאי טעמא דרשינן לי' ולפ"ז יש לעיין עבדים דבני כיבוש נינהו יהיו חייבים במצות זכירת עמלק הגם דנשים פטורות היינו משום דלא שייך גבייהו ודמי לבל תשחית שנשים פטורות משום דליתנהו לגבייהו ועבדים חייבות, ויש לחלק דהתם לא תעשה היא שמצד עיקר הדין היו נשים ג"כ חייבות רק לא שייך לגבייהו לכן עבדים חייבות מצד לא תעשה, משא"כ הכא במצות זכירה כיון נשים פטורות וכלל הוא שעבדים אינן חייבות רק במצות שהנשים חייבות, וכיון שאין הנשים חייבות גם עבדים פטורות וצ"ע ויש להביא ראייה דבמ"ע הגם דשייך לגבייהו פטורות, דהא עבדים פטורים מפו"ר הגם דשייך לגבייהו יען שנשים פטורות ויעוין תוספות חגיגה דף ב' ע"ב בד"ה לא תוהו בראה, אבל לפי דמסקי התם דעבד באמת חייב בפו"ר אין ראיה ויש להביא קצת ראיה מהרא"ש ברכות דף מ"ז ע"ב דהו"א לומר דהא דשחרר ר"ג עבדו להשלימו לעשרה לצורך מצוה דאורייתא היה כדי לקרות פ' זכור בעשרה ואם עבדים מחויבים בפ' זכור ראוי לצרפם למנין מן התורה כיון שמחויבים במצוה זו א"כ למה שיחררו אלא מוכח דפטורים הגם שיש לדחות מ"מ מצד סברא כן היא לענ"ד וכמו נשים שחייבות במקרא מגילה שמצטרפות למנין עשרה כסברת הר"ן אמתניתין פרק שני דמגילה הכל כשרין לקרות וכו' וגם הבעה"ע דסבר דאין מצטרפות היינו רק לכתחלה כדאיתא בטור או"ח סימן תרפ"ט, ואין לומר דלכן שחררו דמדרבנן בעי בני חורין ומדאורייתא באמת ראוי עבד לצרפו למנין קריאת פ' זכור, דהרא"ש רוצה לומר משום מצוה דאורייתא דרבים דוקא שיחרר עבדו וביטול מצות עשה דאורייתא דיחיד היינו המצוה לעולם בהם תעבודו מוכח דגם מן התורה אינן יכולין לצרף למנין ומוכח דפטור העבד ממצות קריאת פ' זכור,

והנה ברמב"ם פרק ב' מהלכות חגיגה הלכה א' איתא מניין שכל אלו פטורים מן הראיי' הרי הוא אומר יראה כל זכורך להוציא הנשים ומ"ע שאין הנשים מחויבות בה אין העבדים חייבים בה עכ"ל הרי ראינו שהגם דמכל זכורך רק נשים ממעטינן אעפ"כ ממעטינן גם עבדים מצד כל שהנשים פטורות גם עבדים פטורין אף שהם זכרים לפ"ז במילה באמת ג"כ אינו חל החיוב על העבד עצמו למול עצמו רק על האדון מפני שהוא קנין כספו אבל העבד בעצמו באמת פטור, לפ"ז שמעינן מינה מלתא חדתא כי לפי המובא בשו"ע יו"ד סימן רפ"ז סעיף ס"ה דגר שמת ואין לו יורשים והניח עבדים קטנים שאין להם יד לזכות בעצמן אם לא זכה אדם בהם עד שיגדלו אין להם תקנה א"כ לפי מה דמסקינן הכא פטורים הם למול את עצמם גם כשיגדלו כי אדון אין להם ועליהם לא חל חיובא למול ופטורים אמנם אולי י"ל דעל הב"ד חל החיוב למול אותם כי הב"ד הם במקום האדון כדמובא שם סעיף א' וגם ברמב"ם מהלכות מילה פ"א הלכה, ועוד במילה בלאו"ה החיוב חל על הב"ד אם אין האב רוצה או בקטן שאין לו אב מ"מ מכל זה אין ראיה כיון שהקטן יבוא לכלל חיוב כשיוגדל מוטל על הב"ד למולו ולקיים גם ביום השמיני ימול אבל עבד קטן כזה לא יבוא שום פעם לצד חיוב כי הוא פטור ואדון אין לו ממילא גם על הב"ד אין חיוב.

ואיידי דאיירינא בהא אכתוב מה שנלע"ד ליישב דקדוק עצום במגילה דף ד' ע"א בתוס' שאף הן היו באותו נס, פי' רשב"ם שעיקר הנס היה על ידיהם וכו' בפסח ע"י נשים צדקניות שבזכותן נגאלו וכו' ומקשה תוספות שאף לשון טפילה משמע ומתרצים שאף הן היו באותו גזירה, ובאותו דיבור מביא תוספות גבי מצה יש מקשים למה לן הקישא דכל מי שישנו בבל תאכל חמץ שנו בקום אכול מצה תיפוק לי' מצד הן היו באותו הנס, ותמוה היכי שייכו תרי דבורים אלו בחד דיבור, ויש ליישב דהנה הב"י מחלק לרשב"ם דמפרש שעיקר הנס נעשה ע"י נשים בפורים ע"י אסתר וכו' א"כ עבדים פטורים ממקרא מגילה שעל ידם לא נעשה הנס ולפשט התוספות שהן היו באותו הנס, שאף הם היו באותו גזירה גם עבדים כנענים המחויבים במצות כנשים היו ג"כ באותו נס ומחויבים גם עבדים כנענים במקרא מגילה כמו נשים והשתא אתי שפיר לרשב"ם שפירוש שאף הן היו באותו הנס הכוונה שעיקר הנס נעשה ע"י בפסח ע"י נשים צדקניות א"כ עבדים פטורים וצריך הקישא דבל תאכל חמץ משום עבדים אבל אחר שתוספות סתר פשט רשב"ם שאף לשון טפילה ופירושו שנשים היו ג"כ באותו גזירה ובנס משום הכי נשים חייבות וא"כ ממילא גם עבדים מחויבים שג"כ היו באותו גזירה ונס עבדי ישראל במצרים וא"כ קשה לפ"ז גבי מצה למה לן הקישא.

ויש לעיין היכא כתוב בתורה שקריאת פ' זכור רק פעם אחת בשנה היא דילמא בכל יום ויום או בכל שנות האדם רק פעם אחת, וי"ל כיון דכל מצות שעקרן ציווים רק משום יציאת מצרים מחויבים בכל שנה ושנה אבל רק פעם אחת, פסח שהוא זכר לשיעבוד וגאולה פ"א בשנה סוכות לזכר כי בסוכות הושבתי פעם אחת בשנה, הרי חזינן דע"י שזוכר פ"א בשנה ועושה יו"ט נקבע הדבר בלבו ויזכור אותו, ה"ה בזה אם יזכור פ"א בשנה בפה בזה די שיוקבע בזכרונו ולא ישכח בלב וזכר לדבר דמת אין משתכח מן הלב עד אחר י"ב חודש שהקב"ה הטביע בטבע האדם לזכור דבר י"ב חודש ואח"כ נשכח לכן צריך לעשות אותו מעשה לזכירה כאשר יחדש השנה עוד הפעם למען לא ישכח ומועיל עוד על שנה ובשנת העיבור כמו שמועיל עשיית חג הפסח לשלש עשר חדשים ה"ה במצות זכירת עמלק דהא הטבע מוכנע לתורה וכדאיתא בירושלמי על פסוק לאל גומר עלי, על קטנה בת ג' שנים ויום אחד שבתולותיה אינן חוזרין ואם נמלכו הב"ד לעבר השנה בתולותיה חוזרין הובא בש"כ יו"ד הלכות נדה, והכא נמי כל מה שבטבע הטבע משתנה על פי מצות התורה, אבל יש לעיין דהא מן התורה מחויב לזכור יצ"מ בכל יום ובלילות כדכתיב למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך וכבן זומא לרבות הלילות ורק מעשה וחג אין עושין רק פ"א בשנה, ה"ה דהיה ראוי לזכור זכירת עמלק לכה"פ פ"א ביום ואולי באמת מן התורה צריך לזכור בכל יום ויום ורק תקנת חכמים היא לקרוא קודם פורים כמו שאר הפרשיות אך לפ"ז היה צריך לקרותו בכל יום ויום מתוך הספר, והנה בספרי הובא במדרש ילקוט פ' בחוקתי במג"א שם ציין עליו דכל הזכירות צריך לקרותן בפה אבל קשה הא ילפינן מג"ש שצריך לקרות פ' עמלק מתוך הספר, והספר הכוונה ספר כשר כמו בקריאת מגילה שילפינן מכתוב זאת זכרון בספר שצריך לקרותה מן הספר כשר ובדיו כשר, וצריך לומר דצריך באמת לקרותן כולן מן ספר התורה בפה ורק פ' זכור תקנו חז"ל קודם פורים כמו שאר פרשיות אבל לרמב"ם דלא מנה רק מצות זכירת עמלק ולא שאר זכירות קשה ותמוה למה דוקא אלו אבל עדיין למה לא יקרא בכל יום בספר כשר וכמבואר להדיא במגילה דף י"ח שצריך ספר כשר וצ"ע.

והנה המג"א (סימן ס' ס"ק ב') יעי"ש הביא בשם האר"י שיכוין בובנו בחרת מתן תורה ובקרבתנו מעמד הר סני לשמך הגדול מעשה עמלק להודות לך מעשה מרים שלא לדבר לה"ר רק להודות וליחדך באהבה ולא להקציפו ולזכור עי"ז מה שהקצפנו לה"א, ובפ' ציצית בקריאת ועשיתם את כל מצותי לזכור השבת ששקולה נגד תרי"ג מצות, והנה יוצא בזה שכחת הלב אבל זכירה בפה לענ"ד אינו יוצא כיון שאיננו אומר בפירוש, ותמוה דבסידורים מביא רק ד' זכירות בכל יום ואינו מביא כולם וצ"ע מה נשתנה אלו מאלו, וי"ל כיון שמזכיר תיבות אלו וקרבתנו וכו' שמרמזים על זכירות אלו הוה קצת כאלו אומרים בפירוש מכיון שמכוין על זכירות אלו מקיים בהם לה תשכח ומקיים לא תשכח וקריאה בפה יחד, ויש לעיין למה דוקא צריך זכירות עמלק בספר תורה דילפינן גז"ש זכור מכתוב זאת זכרון בספר כדאיתא במגילה (דף י"ח ע"א) יעי"ש למה לא ילפינן כל הזכירות דכתיב בהו זכור מכתוב זאת זכרון דבעי ספר, וצ"ל דזכור דמעשה עמלק ילפינן מכתוב זאת זכרון דכתיב גבי עמלק משא"כ שאר זכירות, ובאמת בהא גופא יש לעיין אם צריך קריאת זכור ספר דמפשטות הגמרא משמע דנזכרים דמגילה ילפינן מזכרון בספר דבעי ספר ומזכור ילפינן דבעי קריאה בעל פה כדאיתא שם זכור בפה דאי בלב הא כבר נאמר לא תשכח וכן היתה הגזירה שוה מקובלת, אבל לא דניליף זכור מזכרון דבעי זכרון מהספר רק הקב"ה צוה שיוכתב בספר כמו כל מעשיות התורה ושאר מצות אבל הקריאה די בעל פה כמו מקרא בכורים ווידוי מעשר וכדומה, ותלמיד חביב אחד השיב לי אולי יש לומר כי גלה לן קרא דזכור הוה בפה ומני' נילף דכל הזכירות הוה בפה וממילא פירושא דזכרון בספר הוא שיקראו בספר דזכרון פירושו קריאה בפה כמו זכור שפירושו בעל פה כדדרשו חז"ל ומסיים הפסוק בספר שהקריאה תהי' בספר אבל לפי המדרש דמצריך לימוד לכל אחד ואחד דבעי בפה נסתר זה, ויש לעיין בכל זה לטובה.

והנה אם צריך ספר דוקא יש לעיין אי דוקא ספר תורה כולה שלם כשר או די אם רק פרשה זו של זכור כתובה לבדה ונקראת ספר כמו פ' סוטה שכתב בו וכתב האלות האלה בספר וגם זה קרוי ספר וממנו יקרא בספר, פשיטא וודאי לכתחלה צריך לכתוב כל התורה כולה דהא אין כותבין ס"ת פרשיות פרשיות, אבל אם נפסל הספר תורה ורק אותה פרשה נשארה תמימה או אי אתרמי דכתב וקרא ממנה אם יוצא דהא מצינו דגם פרשה אחת קרוי ספר גבי סוטה וכתב את האלות האלה בספר, ומגט אשה אין כ"כ ראיה די"ל דלספירת דברים הוא דאתי ויש לעיין עוד בכל זה ומדרבנן ודאי צריך להיות כל התורה כולה כתיקונה דלא יהא גרוע משאר קריאת התורה בציבור בכל השנה.

והנה הא דהמג"א רצה לפסוק דבפורים יוצאים בקריאת פ' ויבואו עמלק, תמוה לי טובא דהא התורה אמרה זכור את אשר עשה לך עמלק היינו מה שעשה לנו וזה מפורש בפ' זכור, אבל בפ' ויבוא עמלק לא מפורש מה שעשה לנו.

ואיידי דאיירי אעורר מה דתמוה לגירסא בתוספות ברכות דפרשת פרה ג"כ דאורייתא היא וכן הוא בשו"ע או"ח סימן קמ"ו סעיף ב' במחבר מהיכא אית לן רמז מזה, נלע"ד לדקדק מכפל הלשון דקרא דכתיב וידבר ס' אל משה לאמור זאת חוקת התורה אשר צוה ה' לאמור, דכפל שני פעמים לאמור לכן יש לפרש זאת חוקת אשר צוה ה' לאמור שהקב"ה צוה לאמור אותו הפרשה, ובדרך דרוש י"ל לענ"ד זה היה מעיקר הנס שנזדבן המן למרדכי לעבד כנעני כדהובא במדרש ילקוט באריכות ובגמרא מגילה (דף ט"ו ע"א) בקיצור דידוע דאם מדת הדין מקטרג הגם שמדת הרחמים גובר אז יש מקום שיעורר חלילה עוד הפעם מדת הדין אבל אם יצא מכח אל הפועל רק מקצת מעין אותו גזירה הוה כאלו נתקיימא כל הגזירה כמבואר בראנ"ח ובטלה הגזירה לעולם כי קבל מדת הדין את שלו, ומדת הדין עם המן קטרגו להשמיד כל היהודים ונשמד הוא המן ותלו אותו על העץ והוא היה עבד כנעני וחייב במצות והיה לי' דין ישראל ונשמד הוא ונתקיים הגזירה במקצת ונתבטל כל הגזירה לנצח, ובפרט לפי מה שהובא בראנ"ח בפ' כי תצא בשם דלכן עשה המן עץ גבוה חמשים אמה כי ראה שמרדכי יעלה לגדולה ויתקיים בזה גדולתו, ולפ"ז השכיל המן בזה שאם יתקיים מעין אותו הגזירה יתבטל עי"ז כל הגזירה ורצה לבטל במעין את כל הגזירה ונעשה לו מדה כנגד מדה שתלו אותו ונתבטל כל הגזירה, על ידו במדה כמו שחשב הוא לעלות והקב"ה יושיענו להכרית זרעו של עמלק במהרה ויבנה מקדשו ויקבץ פזורינו מארבע כנפות הארץ ויגאלנו גאולת עולם עם כל טוב.

ואיידי אעורר על מה שכתב המג"א (סימן רפ"ב ס"ק ז') דנשים חייבות לשמוע קריאת התורה, וכו' ובמס' סופרים דנשים חייבות לשמוע קריאת ספר כמו אנשים וכו' נהגו נשים לצאת חוצה ע"כ נ"ל דשניהם שפיר דמעיקר הדין פטורים כיון דפטורים מתלמוד תורה, רק אם הם בבהכנ"ס חייבות לשמוע משום בזיון התורה שקורים בתורת ה' ואינם שומעים מה היא ומחויבות הנשים שלא לבזות התורה אבל אם יוצאים חוצה קודם שפיר דמי כנ"ל נכון.

תוכן העניינים

התעוררות תשובה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה