אור ברסלב
התכלית הכרת הטוב › לא תתעב מצרי

התכלית

הכרת הטוב · לא תתעב מצרי

עד היכן הכרת הטוב

התורה הקדושה מעלה אותנו מדרגה נוספת בתיקון המדות ובהכרת הטוב. כתוב בתורתנו הקדושה (דברים כג' ח' ט'): "...לא תְתַעֵב מִצְרִי כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ: בָּנִים אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ לָהֶם דּוֹר שְׁלִישִׁי יָבא לָהֶם בִּקְהַל ה'".

שאע"פ שזרקו המצרים זכוריכם ליאור, אין לתעבם, מפני שהיו לישראל אכסניא בשעת הדחק.

דבר פלא הוא, מדוע התחייבנו להכיר טובה למצרים ולקבל מהם גרים לאחר הסבל והייסורים שגרמו לנו רבות בשנים, העבידו אותנו בפרך, שחטו את ילדינו, חלקם שיקעו בבניין ועוד מיתות שונות ומשונות.

לאלו חייבים אנו להכיר טובה?!

נורא נוראות! עד היכן מגיעה חשיבות העבודה על מדת 'הכרת הטוב' והסלידה מכפיות טובה.

מפסוק הנ''ל למדו גם חז"ל (בבא-קמא צב:): "בור ששתית ממנו מים, אל תזרוק בו אבן". רש"י מפרש - "כלומר, דבר הנצרך לך פעם אחת, שוב לא תבזהו".

יסוד זה מובא להלכה בשו"ע (או"ח קפ' ב'): 'אין מעבירים על האוכלים'. המוצא מאכלים בדרך המונחים בביזיון, חייב להגביהם, ולא להיות כפוי טובה.

ומוסיף 'ענף יוסף' (ע"פ הרמב"ם) דוגמא לכך, שהמוצא דבר אחד טוב בספר, עליו להתייחס אל הספר בהכרת הטוב, ולא ללעוג עליו. ובספר 'בן יהוידע' מבאר, שאפשר ללמוד מ"הבור" לפה שלנו. הפה משמש אותנו גם לדברים שבקדושה, לכן צריך להיזהר שלא לזרוק לתוכו דברים המטמאים, כדיבורים אסורים ומאכלות אסורות, כדי שלא נהיה כפויי טובה.

חובת 'הכרת הטוב' והסלידה מכפיות טובה היא כ'תריס' וחוצץ בפני השחתת המידות, אשר שורשם 'מדת הנטילה'.

"כתיב (משלי יז' יג'): "מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת טוֹבָה לא תָמוּשׁ רָעָה מִבֵּיתוֹ". וחיובא רמיא (חיוב מוטל) על האדם שקיבל כל דהוא טובה מחבירו, שתהא חקוקה בלבו תמיד כל הימים שלא לגמול עמו שום רעה ולשלם לעושה הטובה ככל הבא מידו. אפילו אם עשה לו גם כן רעה, הרעה ישכח והטובה לא ישכח, כי צריך האדם שיהא בו מדעת קונו (בבחינת "והלכת בדרכיו" שלמרות מעשינו ממשיך להשפיע לנו מאור החיים)... ועל אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת אם קיבל ממנו טובת הנפש, כגון שלמדו חכמה או הדריכו בדרך טובה והפרישו מדרך רעה, שזו טובה גדולה שאין למעלה הימנה, כמה וכמה יגדל חובתו להכיר טובתו ולנהוג בו כבוד, ואם לא ינהג בו כבוד כראוי, אין לך כפוי טובה גדול מזה. וישא ביום ההוא קל וחומר בעצמו כמה וכמה חייב אדם לבוראו, המרבה להיטיב רוב טוב לבית ישראל עד אין חקר, כך גדלה חובתנו עד אין חקר" ('פלא יועץ' - 'כפוי טובה').

תוכן העניינים

התכלית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה