אור ברסלב
התכלית הכרת הטוב › עד היכן הכרת הטוב

התכלית

הכרת הטוב · עד היכן הכרת הטוב

הכרת הטוב זרע המצמיח

ע"פ הנ"ל מובן מדוע חז"ל ראו ב'נתינה' 'והכרת הטוב' דבר יסודי ועיקרי מאוד, ורבו הדקדוקים בהנהגות המחנכות ל'הכרת הטוב', עד אשר הגיעו אפילו ל'הכרת הטוב' לדומם, לא מהסיבה שהדומם מרגיש וצריך, אלא מהסיבה שאנו זקוקים תיקון לנפשנו בלהתדמות לבוראנו.

על 'מכת דם' במצרים אמרו חז"ל שהמכה הייתה צריכה להינתן ע"י משה רבנו, אך ה' ציווה למשה שיאמר לאהרן להכות את היאור, והסיבה לכך היא, היות ובזמן שהייתה הגזרה של "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ", משה הוחבא בתיבה ביְאֹר ובתיה בת פרעה הבחינה בו והצילה אותו.

נמצא שהיאור היה מבחינה מסוימת 'שותף' להצלת משה, ומזו הסיבה ה' יתברך לא רצה שהיאור ילקה על ידו במכת דם ובמכת צפרדעים (רש"י שמות ז' יט').

ומזה עלינו ללמוד על גודל מעלת הכרת הטוב, ואפילו לדומם לא להיות 'כפוי טובה'.

וצריך להבין מדוע באמת ההכאה לא נעשתה ע"י משה, שהרי על פי מבט האמת, 'ההכאה' סיבבה את הנס שהביא לקידוש ה' לדורי דורות, כלומר אותו 'דומם' קיבל תפקיד מרכזי, להיות כלי לצדיק לקדש שם שמים ברבים וע"י כך יגיע לתיקונו?

מלמדים אותנו חז"ל יסוד גדול ומקיף בכוחות נפש האדם: כל מדות הנפש נפעלות בעיקר ע"י הרגש125 ולא ע"י השכל, למרות שעל פי השכל אותו דומם היה כלי לצדיק לקדש שם שמים ברבים.

125 בבחינת "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות" (ספר החינוך, מצוה טז').

יסוד זה נלמד מהפסוק (מלכים א' א'): "וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיְכַסֻּהוּ בַּבְּגָדִים וְלא יִחַם לוֹ" אמר ר' יוסי ב"ר חנינא כל המבזה את הבגדים אינו נהנה מהם שנאמר (שמואל א - כד' ה'): "...וַיָּקָם דָּוִד וַיִּכְרֹת אֶת כְּנַף הַמְּעִיל אֲשֶׁר לְשָׁאוּל בַּלָּט", ולפיכך "וְלא יִחַם לוֹ" (ברכות סב:)126.

126 כך היה המעשה בקצרה: תקופה ארוכה רדף שאול המלך וצבאו אחר דוד להורגו בטענת מורד במלכות. באחת התקריות הסתתר דוד במערה, ושאול וחייליו נכנסו במהלך חיפושם גם לאותה מערה, ונוצר מצב שהיה באפשרותו של דוד להרוג את שאול רודפו, אך נמנע מכך, אולם עם זאת חיפש דוד לקחת דבר שיהיה לו לאות שבא שאול לידו ולא שלח בו יד, ועל ידי כך אולי יצליח לפייסו, לכן "...וַיָּקָם דָּוִד וַיִּכְרֹת אֶת כְּנַף הַמְּעִיל אֲשֶׁר לְשָׁאוּל בַּלָּט".

לכאורה מדובר בפעולה פשוטה עם כוונה טהורה, ואעפ"כ במדרגת דוד המלך פנימיותו נפגמה, ונחשב לו הדבר לביזוי הבגדים ו'כפיות טובה', ולעת זקנותו, לצורך תיקון אותו פגם, נענש בו במדה כנגד מדה, ולמרות שהיה לבוש בגדים מחממים, "וְלא יִחַם לוֹ" ('מכתב מאליהו' ג' 189).

מובא עוד בחז"ל (בבא מציעא פה.): מעשה בעגל אחד שהוליכוהו לבית השחיטה, ובדרך ברח העגל והחביא את ראשו תחת כנפי מעילו של רבי יהודה הנשיא, ובכה שאינו רוצה להישחט. אמר רבי יהודה הנשיא לעגל: 'לך לשחיטה, שכן לכך נוצרת'.

מעשה זה עורר בשמים קטרוג גדול ובבית דין של מעלה פסקו: 'הואיל ואינו מרחם (לפי מדרגתו), יבואו עליו ייסורים'.

הרב דסלר זצ"ל מבאר, שעל פי האמת רבי יהודה הנשיא השיג ברוח קודשו שעגל זה, ע"י שישחֵט כהלכה ויאכל מבשרו תלמיד חכם יגיע לתיקונו ותכליתו. ואף על פי כן - נענש.

ע"פ חשבון שִכלי קר - מעשה של חסד נעשה, אך אומר הרב דסלר זצ"ל את היסוד החשוב הנ''ל:

מציאות היא בבריאה שהמדות נפעלות ע"י הפעולות החיצוניות והרגש, ובמדרגת רבנו הקדוש, נפגמה במדת מה, מדת החסד והרחמים ('מכתב מאליהו' 99-103)127.

127 וכן מצאנו ברופאים העוסקים מדי יום ביומו בטיפולים המכאיבים לחולים, למרות כוונתם החיובית, נפגמת מדת רחמנותם.

תוכן העניינים

התכלית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה