הכרת הטוב · גדר ושורש כל הברכות
הרב דסלר זצ"ל ('מכתב מאליהו' ה' 368) מגלה לנו את סוד ופנימיות עניין ה'ברכות' שתיקנו לנו חז"ל וכיצד הוא מסייע לנו בעבודת ה' היום יומית.
ה' יתברך פיזר עבורנו בבריאה הנאות ב'גוונים' שונים, על מנת שנהנה ונכיר לו יתברך טובה ע"י הברכה. לפיכך אמרו חז"ל הנהנה בלי ברכה נקרא גזלן (ברכות לה:).
תכלית כל הנאה היא הברכה שהאדם מברך על הנאתו
ותכלית כל ברכה היא ההתבוננות עד כדי 'הכרת הטוב'.
הרגשת 'הכרת הטוב' בזמן הברכה, לא רק שמצילה אותנו מ'מדת הנטילה' וכפיות הטובה, אלא גם הופכת אותנו להיות, כביכול 'נותנים' לבורא עולם128, בבחינת 'תנו עוז לא-להים'129, ולהדבק בו בסוד 'השוואת הצורה', שהרי למדנו לעיל ש'הכרת הטוב' היא בעצם 'נתינה', ו'נתינה' מולידה אהבה ודבקות.
128 עיין לקמן בנושא אהבת ה'.
129 עיין ב'נפש החיים' שער א' פרק ג'.
את גדר יסוד כל ה'ברכות', אשר רובם ככולם מדרבנן, אנו למדים מברכת המזון שהיא מדאורייתא, שכל מהותה 'הכרת הטוב' לבורא עולם הזן ומפרנס לכל.
נמצא לפי זה שעיקר ושורש 'הברכות' הוא לאחר ההנאה, וזאת כדי שנקבע 'הכרת הטוב' במעשה, בבחינת 'אחרי הפעולות נמשכים הלבבות, אם כי גם ברכה ראשונה, שהיא שבח, מתבססת על אותו עניין, כי כל שבח טומן בתוכו הכרת הטוב130.
130 "ואף על פי שהברכה הראשונה לפני ההנאה באה להתיר, מ"מ עיקר חלות דינה הוא דין ברכת השבח, ובכך שוָה היא לברכה שלאחר ההנאה דגם היא חלה מדין שבח והודאה על ההנאה. יוצא שעיקר חלות הדין דשתי הברכות שווה בזו ובזו" (רשימות שיעורים - רי"ד סולובייצ'יק, מסכת סוכה דף לט.).
עבודתנו היא לשאוף ולהשתדל שהרגשת 'הכרת הטוב' בזמן הברכה תהיה בהתפעלות ומלב שמח, בהרגשה מוחשית שקיבלנו הטבה ומילוי לחסרוננו.
החידוש היותר הגדול שהרב דסלר זצ"ל מלמד אותנו הוא שחז''ל לומדים מברכת המזון ומיסוד 'הכרת הטוב', אפילו על ברכת המצוות כגון: תפילין ציצית וכד'. כי בעצם קיום המצוות אין הנאה גופנית מוחשית כמו באכילה ושתיה וכו', אשר על כן נדרשת מֵאִתָּנוּ התבוננות שִכלית ואמונה שאנו עומדים לקבל מתנות עצומות, השפעה רוחנית בעצם קיום המצוות, כי המטרה להגיע להרגשת 'הכרת הטוב' בעצם הברכה.
ומעתה מובן בפנימיות, מדוע חז"ל קבעו שיש לברך את ברכת המצוות 'עובר לעשייתן', כלומר שה'ברכה' תמיד תבוא לפני המצוה, ולא אחריה כבברכת המזון שההנאה שם מוחשית, כי מן הראוי שיכין האדם את עצמו לכוונתה ע"י התבוננות ואמונה.
כמו כן צריך התבוננות בכל ברכות השבח, כגון 'ברכות השחר', ברכות 'קריאת שמע', 'תפילת העמידה' וכד', היות וכל שבח הוא בחינה של נתינה לבורא עולם, 'השוואת הצורה' והורדת השפעות נפלאות לעולמנו, שעל כל שבח ושבח ראוי להתחזק בהכרת הטוב131.
131 בפנימיות העניין מובא ש"בכל מקום ששבחו החבריא את רבי שמעון בן יוחאי על שגילה להם סוד נפלא, תמצא שאחר כך אמר להם עוד חידושי תורה" (ליקוטי מוהר"ן קכו), בבחינת 'תנו עז לאלוקים' להוסיף השפעות.
אמנם למעשה, כיצד נכין את עצמנו להרגשת 'הכרת הטוב' בזמן אמירת הברכות?
ראשית, חיזוק האמונה ועבודת ההתבוננות בטובות שה' עשה ועושה עמנו ברוחניות ובגשמיות ולהזכיר לנו שבעצם איננו ראויים על פי מעשינו לשפע ההנאה והברכות שאנו מקבלים כל רגע והכל בגדר מתנה, בבחינת "וְאִם תְּבַקֵשׁ לְנַקוֹתִי כִּמְטַהֵר וְכִמְצָרֵף כֶּסֶף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנִּי מְאוּמָה"132, ובנוסף צריך לעורר את השמחה על הזכות הגדולה שנפלה בחלקנו לקיים תורה ומצוות שאוכלים מפירותיהם בעולם הזה ושכרן לנצח נצחים, בבחינת "מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ..." (תהילים לא' כ').
132 וידוי הגדול של רבינו ניסים.
באופן זה ה'ברכות' תקבלנה 'צורה' של 'הכרת הטוב'. ואם נתמיד בעבודת האמונה נקבל טעם רוחני ממש, בבחינת טעמו וראו כי טוב ה', ו'ראיית הלב' תביא אותנו ל'הכרת הטוב' אמִתית, 'נתינה' ודבקות בבורא יתברך.
בברכות שאינן כרוכות בהנאה מוחשית, כגון ברכה על המצוות, צריך להאמין לצדיקים שגילו לנו שעצם הברכות והמצוות מורידות עלינו שפע של ברכה וישועה בכל העניינים ושכרן נצחי, למרות שברוב המקרים הדבר נסתר מֵאִתָּנוּ133.
133 ברחמי ה' עלינו בדורנו זכינו לגילויים מדעיים נפלאים שיכולים לעזור לנו להרגיש בידיעה שהברכות והמצוות פועלות ממש, לדוגמא הוכיחו שדיבור חיובי פועל במערכת המקרוסקופית ומשפיע בפועל על החומר בצורה חיובית, כל שכן דיבורי קודש כברכת ה'. וכן הצליחו לפתח מצלמה חדישה שביכולתה להבחין בהילה סביב בני אדם. ניסו ובדקו באדם המניח תפילין וצבע ההילה השתנה, מה שלא קרה כאשר התפילין היו פסולות. ועוד רבות הדוגמאות המופיעות בספריו של הרב זמיר כהן שליט"א.
למעשה, צריך לעצור רגע קט לפני כל ברכה שיש בה שם השם (י-ה-ו-ה) ולהתבונן בהטבה שאנו עומדים לקבל על פי נוסח הברכה, או בהטבה שקיבלנו, בברכות שלאחר ההנאה. היות ושם השם (י-ה-ו-ה) מורה על הנהגה של חסד והורדת השפעות לנבראים, בבחינת להטיב לנבראיו במתנת חינם.
ומוסיף ר' צדוק הכהן מלובלין להתבונן גם במילים ''אשר קדשנו'': "כל המצוות מכניסות קדושה בלב איש ישראלי... ומברכין עליהם אשר קדשנו במצוותיו וצונו... שעל ידיהם האדם מתקדש וזהו תכלית בריאת האדם בעולם להתדמות אליו יתברך שהוא קדוש ומשרתיו קדושים ונאמר: (ויקרא י"ט, ב') קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם (ישראל קדושים אות א).