סכנת התחשמלות
סיפור זה הוא אחד מיני אלף ואלפי אלפים השגחות שה' יתברך משגיח עלינו ועל ילדינו במשך כל יום ויום, ואנו חייבים להודות לו עליהם, ולחשוב מה היה קורה חס ושלום אם לא היתה השגחתו באותו זמן
באחד מהימים, בני יקירי בהיותו ילד בן 6-7 הלך לישון במיטתו עם שאר אחיו, ואני השמעתי להם סיפור במכשיר ההשמעה (טיפ) והייתי נמצא בסלון הבית, ולפתע שמעתי כעין פיצוץ חשמלי וירידה של המפסק הראשי בבית, הבית היה חשוך, ושמעתי את בני צועק ובוכה בחדר, וכל שאר אחיותיו צועקות "אבא בא מהר".
רצתי לחדר, וראיתי שהוא תופס את השקע של החשמל ביד, מהצד המחובר לטיפ, כאשר צידו השני מחובר לחשמל, ושאלתי אותו מייד מה עשית?, והוא אמר בבכי, וכן אחיותיו היו צועקות, שבלי כוונה הוא שם את זה בפה, תקע המחובר לחשמל הבית, לא להאמין, ביקשת ממנו להוציא את הלשון, וראיתי עליה שתי עיגולים של כוויות אשר שרפו את לשונו, ממש הסימן של צורת התקע, ומייד בדקתי את בריאותו לראות שלא קרה לו דבר, והודו לה' לא היה ניכר עליו איזה חשש סכנה, סכנת התחשמלות יכולה להביא לפגיעה בלב או במח.
את רמת וגודל הנס בהתחלה, לא בדיוק הבנתי, למרות שידעתי שקבלתי את בני במתנה באותם רגעים, עד אשר שאלתי ידיד חשמלאי שאמר לי שקרה לי נס גדול יותר ממה שאני חושב, ושהיה בדבר זה סכנת מוות, ולפי ההסבר שלו, כיון שבני היה על המטה ולא על הרצפה, היתה סכנה כפולה ומכופלת, איני מבין בזה, אך מי אני שאחלוק על חשמלאי מוסמך, לא ידעתי מדוע עשה כן בני, ולא האמנתי היאך לא קרה לו דבר, רק רחמי ה' המרובים שכנראה רצה שאני יותר אעריך את ילדי, וכן את טובותיו.
כי לפעמים גידול הילדים, מגיע מעל ומעבר, וקשה, וכועסים או מתמרמרים, אך כשקורה מקרה כזה, אז האדם לא מפסיק לחבק את ילדיו, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, חסדי ה' ורחמיו אינם פוסקים, בין לראויים ולבין לשאינם ראויים, רק יחשוב האדם, איך חייו היו משתנים מהקצה לקצה, אם אכן היה קורה דבר כיוצא בזה, וממילא ידע להעריך את מתנות ה' יתברך שאינם פוסקות, והם בלי סוף.