דמי חנוכה
בימי החנוכה ידוע הדבר שמתנוססת הארת הניסים, מאותה הארה קדומה שהייתה אצל אבותינו, וה' יתברך מגביר את תדירות ועוצמת ניסיו, בזכות שעם ישראל מתחבר אליו יתברך, במה שמרבים לספר את נפלאותיו
סיפור זה ראשית הוויתו, היה ביום השישי של הדלקת נרות חנוכה שנת התשע"א, אחר שחזרתי מטיסתי לאוקראינה מטיול בקברי הצדיקים, הייתי צריך לחזור מהכולל במונית, וזה כדי להספיק להדליק את נרות החנוכה בשעת השקיעה, וכפי שהעליתי בקונטרס שלי "ויהי אור" (סימן ג), אך מפני שלא היו בידי מעות, בקשתי מידידי, אחד אברכי הכולל שלושים שקלים, ונסעתי.
ולמחרת בבוקר, ביקשתי מאשתי שבעים שקלים, כדי להחזיר את החוב, וכן כדי לשוב גם היום במונית, אך היא אמרה שאין לה אפילו שקל, כך בדיוק היו דבריה, אבל בתי הקטנה והיקרה, שהיתה בת עשר, הסכימה ליתן לי מדמי החנוכה שלה, אשר קיבלה מסבתא שלה, והלכה בשמחה והביאה לי שבעים ₪, זה כל מה שהיה לה.
וכשהגעתי לכולל, השבתי את החוב לידידי, ונשארו לי ארבעים ₪ בדיוק כסף לשוב הבית, והנה בשעה 4:20 בשעת חזרת השליח ציבור בעומדי בפתח בית המדרש לפני היציאה, רגע קט לפני שרציתי להזמין את המונית, התחילו לעלות לי מחשבות חרטה על מה שאני מכלה את הכסף של הבת שלי, בשביל מה שאני חושב שהוא נכון על פי ההלכה, ואמרתי לעצמי, שאולי כדאי להמתין עוד רבע שעה, ואז אדליק כמו רוב העם בצאת הכוכבים, בפרט שיש כמה צדדים להקל בזה, וכאב לי על בזבוז הכסף, שהלא בעוד כמה רגעים יקחו אותי בהסעה, חינם אין כסף.
ובעוד שאני כך מתלבט עם עצמי, ומרים עיני לשמים שיסייע לי בוראי להחליט, ואומר אני בליבי, מה עושים אבא?, סוגר אני את עיני סופק כפות ידי, ולפתע מרגיש יד אנוש מניחה לי על כפות ידי כסף, פותח אני את עיני, ורואה לידיד אחד, שנתן בידי סכום כסף, ובדרך כלל אם היה אותו ידיד מחליט לסייע בידי, היה נותן סכום הגון, ובלב רחב, והנה הפעם, שהייתי צריך בדיוק סכום כסף, הדברים היו אחרת, נו.. תגידו אתם כמה כסף הוא נתן לי, כן! בדיוק שבעים ₪ אשר הספיקו לי להחזיר לבתי את כספה במושלם, ואף לנסוע במונית, הנס היה ממש מושלם ומדוייק, בדיוק באותם רגעים של תפילה, בדיוק באותם רגעים שהרגשתי שאולי אני טועה, הנה בדיוק בכמות הנצרכת לא פחות ולא יותר, ללמדני שיש כאן יד המשגיחה, כי אם הייתי מקבל יותר הנס היה פחות נרגש.
נסעתי לביתי, ובאותם רגעים הרגשתי דרישת שלום מן השמים, והרגשתי היאך בורא עולם שמח במעשי, ורוצה שאמסור נפשי על קיום מצוותיו, אני מאמין בן מאמין שיד ה' היתה בדבר, ללמדני היאך היא הדרך בעבודת ה', שהיא למסור נפש למען התורה והמצוות, זאת ועוד להראות את גודל מציאותו יתברך והשגחתו עלינו, שהוא דואג לנו ושומע תפילתנו, רואה את מעשינו, והולך לצידנו, הוא תמיד כאן לידינו, מבקש לעזור ולסייע, הוא חומל ומרחם, ומצפה מאיתנו שנפנה אליו, שזה אומר להפנות רק אליו את בקשתנו ורצונותינו, בלי גבולות, אפילו רק לפני שאתה צריך לעלות למונית ואין לך כסף לשלם, אפילו באותם שניות תתחזק בתפילה, ומייד תיוושע, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו.