השיב משה יורה דעה· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
שאלה נד
נשאלתי בהא דנתבאר בגמ' ופוסקים בנשרשו התבואות קודם לעומר דהעומר מתירן כמה זמן צריך לזרע קודם לעומר שיהי' מוחזק לן דודאי נשרש קודם לעומר.
תשובה הנה התה"ד בתשובותיו סי' קצ"א כתב וז"ל דבעי שיזרעו כדי שישרשו קודם יום הנף דהיינו ג' ימים כדמוכח בהדי' בפרק מקום שנהגו גבי הא דתני' המנכש בשלש' עשר וכו' עכ"ל והביאו הש"כ ביו"ד סי' רצ"ג ס"ק ב' עיי"ש הרי שני עמודי עולם אלו הסכימו דבנזרע ג' ימים קודם לעומר העומר מתירו אבל הוא תמוה מאוד דמפרק מקום שנהגו אין ראי' דשם לר' יהודה קיימין כמבואר שם להדי' ור"י הוא דסובר דקליטה היא בג' ימים כמבואר שם ובמסכת ר"ה דף יוד ע"ב וביבמות בפ' הערל דף פ"ג ע"א אבל פליגי עלי' שם דהת"ק סובר שלשים לקליטה ור"י ור"ש סברי שתי שבתות ואפסיק הילכת' ביבמות שם כר"י ור"ש בהרכבה ועיי"ש בהרא"ש ז"ל וכן פסק האלפסי שם ביבמות וכן פסק הרמב"ם בפ"ט מהלכ' מעשר שני ונטע רבעי הלכה חית ובפרק שלישי מהלכות שמיטה ויובל הלכה י"א וכן הוא הנכון דאמרי בי רב היינו משמי' דרב והלכתא כרב באיסורי וכן פסקו כל הפוסקים וכן פסק בש"ע יו"ד סי' רצ"ד סעי' ה' לענין ערלה א"כ צריך שתי שבתות קודם והיא תמוה גדולה מאוד על תה"ד והש"ך והנה לכאורה רציתי לומר דדעתם לחלק בין נטיעת אילנות ובין זריעת תבואה וקצת משמע כן בהש"כ סי' רצ"ד ס"ק ס' עיי"ש וכן משמע קצת בהרמב"ם פ"ט מהלכת מעשר שני ונטע רבעי הלכה חית שכתב וז"ל וכמה היא הקליטה לכל האילנות וכו' עיי"ש מי' ז"א דהא הך דמייתי הגמ' מסכ' פסחים בפ' מקום שנהגו דף ס"ג ע"א הוא ר"י דהרכבה ומייתי לי' לענין תבואה וא"כ מה"ת לחלק דמר"י אין ראי' דלשיטתו אזיל דסובר גם באילנות כן וע"ק הלא בפרק מקום שנהגו מבואר דדוקא במקום הטיט א"ר יהודה עיי"ש מי' י"ל דהא לא קשי' די"ל דסברי כהתירוץ השני שם בתוס' בפרק מקום שנהנו בד"ה כל הרכבה וכו' עיי"ש שכתבו דבאינו במקום הטיט האיסור הוא משום גזירה עיי"ש וזה לא שייך רק בנעקרה בידו השיבולת ושותלה אבל לא בזורע וראי' לדבר דהתירוץ הזה היא העיקר דלא מצינו כלל הא דבמקום הטיט במסכת ר"ה וביבמות כנ"ל אבל תמי' הראשונה קאי אדוכתי'. והנה אחר כותבי כל הנ"ל נשאתי עיני וראיתי שהש"כ בעצמו בספרו נה"כ הניח דברי תה"ד הנ"ל בצ"ע וכן הגאון מהרי"ח סג"ל ז"ל בספרו דגול מרבבה הניח בצ"ע ולענ"ד נראה דט"ס יש בתה"ד דהיינו ג' ימים וצ"ל דהיינו י"ג ימים והשתא א"ש ג"כ הא דכתב התה"ד כדמוכח בהדי' דקשה אם גרסינן ג' ימים הא היינו הך ואיך שייך לומר כדמוכח רק ראוי לומר דתני' בהדיא וע"ק דכתב כדמוכח בהדיא גבי המנכש בי"ג והיה ראוי לומר דתניא בהדיא המנכש בי"ג דהא היינו הך ואף שיש ליישב זה ג"כ עפי' מ"ש לעיל הטעם דלא בעי במקום הטיט ודו"ק מ"מ ברור כשמש אצלי כמ"ש וכוונתו כך הוא דאינו רוצה להביא ראי' כמה ימים בעינן קודם יום הנף דהא אפסק הלכתא להדי' בגמ' ס"פ הערל כר' יוסי בהרכבה וכבר מבואר הוא בכל הפוסקים ראשונים ואחרונים רק שהוא הביא ראי' דסגי בי"ג ימים קודם יום הנף דיום הנף עצמו הוא בכלל הי"ד דדין זה לא נתבאר לא במסכת ר"ה ולא ביבמות וי"ל דשתי שבתות קודם בעינן לכך כתב כדמוכח להדי' גבי המנכש בי"ג ור"ל מפלפול הגמ' שם מהקושי' ומהתירוצים מבואר דפשוט להו דיום הנף בכלל השלשה לר"י ה"נ לרשב"ג בכלל השתי שבתות וי"ל על שני פנים או דכוונתו י"ג שלמים קודם יום הנף דהיינו שיזרע מעט קודם התחלת יום ראשון מהי"ג וכתירוץ דרבינא דחד מקצת היום ככולו אמרינן תרי מקצת היום ככולו לא אמרינן ומ"מ קמ"ל התה"ד דבחד יום אמרינן עכ"פ מקצת היום ככולו דהא י"ל אף דבדיני התורה אמרינן מקצת היום ככולו מ"מ בדבר דתולה בטבע השרשה בעינן ימים שלמים קמ"ל או דכוונתו לפסוק דלא כרבינא ובנזרע בראשון של הי"ג מיירי ומשום דרבא ור' ששת ור' אשי כולהו לא סברי כרבינא לא פסק כרבינא וזה נראה יותר נכון בעיני בדברי התה"ד אבל למעשה יש להחמיר הואיל וקבע הש"כ תירוץ רבינא לבסוף משמע קצת דהמסקנא הכי הוא א"נ אם יום הנף הוא יום ט"ו לזריעה דהיינו שנזרע קצת קודם התחלת י"ג ימים שקודם יום הנף אין בו משום חדש וזה ברור בס"ד ע"כ.