השיב משה יורה דעה· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
שאלה לג
זית רענן וכו' מוה' משה אב"ד דק"ק אוהעל.
יראתי בפצותי שיח וכו' מעשה אירע בבית חמי נ"י שחלבו פרה אחת בשבוע העבר ביום ד' שחרית ובשלו אותה וגם בהכלים לא היו נזהרים ונתערבו בהם כל הכלים איזה מהן שנתערבו ולא ניכר אם נשתמשו בחלב הנ"ל ומהן שהדיחו אותן ביחד עם הכלים הנ"ל וביום עש"ק העבר שחטו הפרה הנ"ל ונטרפה ע"י סירכא שע"י נקב ודאי והפר"ח החמיר מאוד בסירכא ע"י נקב גם הרמ"א ז"ל החמיר במה שנחלב תוך ג' ימים אם לא בהפסד מרובה ואנכי עד כה לא ידעתי אם צריך ג' ימים שלימים או לאו ואם ההפסד זה נחשב למרובה או לאו ע"כ יורני אדמ"ו הדרך אשר אלך כ"ד תלמידו וכו' הק' משה במהו' אליהו סג"ל.
תשובה הנה מה שמסופק אם בעינן ג' ימים מעל"ע הנה בנידון דידי' אין מקום לספק זה דודאי תוך ג' היא וספק זה היה לו להסתפק על דרך משל אם נחלב ביום ג' באמצע היום ונשחטה הבהמה האור ליום ו' או ביום ו' בבקר דעדיין לא הוי ג' מעל"ע ובחלוקת הימים הוי יום רביעי אבל בנידון דידי' דגם בחלוקת הימים לא הוי רק יום ג' אין להסתפק כלל והנה מה שכתב שנטרפה בסירכא שע"י נקב ודאי לא ידעתי מה אידון בי' אם כוונתו דנראה בחוש שהיה נקב והעלה הסירכא או כוונתו שהיה מהסירכות הודאות המבוארין בסי' ל"ט אבל לא נראה נקב וגם לא ביאר אם נשתמש בחלב של זו הפרה בעינה או לא אלא ע"י תערובת עם חלב של שאר בהמות על כן אומר אני הדין הוא כך אם נראה בחוש שהיה נקב והעלה הסירכא אז אין כאן שום ספק על החלב מה שנחלב דודאי הוא טריפה דאף דיש סוברים דיש סירכא פחות מג' ימים היינו משום דסברי דיש סירכא בלא נקב רק שעתיד לנקוב כע"ש בפלתי והדברים ברורין א"כ כאן שנראה בחוש הנקב שהעלה הסירכא א"כ כ"ע מודה בזה דאין סירכא פחות מג' ימים ואין כאן אפילו ספק א' בהחלב הנ"ל רק ודאי טריפה ומ"מ הכלי חרס שנתערב ואינה ניכרת אם ברוב נתערבה בטלה אחר מעל"ע כהסכמות הפוסקים ביו"ד סי' ק"ב סעי' ג' כיון דהיא כלי חרס דאי אפשר בהגעלה יע"ש בש"ך ובפר"ח ובפלתי ובפרי מגדים ובחות דעת והכלים שאין ידוע אם נשתמש בהם החלב ודאי יש להתירן אחר מעל"ע עכ"פ דאין להחזיק איסור כמבואר בדין כלי חולבת שנמצא בין כלי בשר ואין ידוע איך נשתמש אבל אנו הכלים שנשתמשו בודאי מאותו החלב בדרך שנאסר אסורין הן עד עולם אף אם נתבטל החלב ברוב קודם אבל אם לא נראה נקב בחוש רק שהיה מהסירכות הודאות אז הוי הדין כך אם לא נשתמש בהחלב רק ע"י תערובת מחלב אחרים ברוב א"כ יש להתיר כל הכלים אחר מעל"ע כיון דנתערב קודם שנודע האיסור א"כ הוי רק ספק דרבנן דמן התורה מין במינו בטל ברוב ויש להתיר בספק אחד דשמא יש סירכא בלי נקב וטריפת הסירכות הוא משום דסופו לנקב א"כ יש סירכא פחותה וג' ימים ושמא נתהוה אחר שנחלבה ואם נשתמש בעינה באותו הודאות דהכלים שעבר עליהם מעל"ע מעת השתמשות באותו החלב קודם שנבדקה הבהמה ונודע האיסור ג"כ יש להתירן בספק אחד הנ"ל דהוי ג"כ ספק דרבנן בה"מ ולענין הכלים אם הן מרובין מיקרי הפסד מרובה אבל אם אז לא היה עדיין מעל"ע רק שאח"כ עבר עליהם מעל"ע אינה מועיל דהוי ספק דאורייתא בעת שנודע ולא מהני מה שע"י גלגול אח"כ בא לידי דרבנן וכל זה ברור כשמש בס"ד. [הג"ה א"ה עי' בתשו' בית אפרי' ח' יו"ד סי' ק"ג מ"ש בענין זה]: