השיב משה יורה דעה· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
מפתחות
לחלק או"ח ויו"ד חלק או"ח
א נשאל לפרש מ"ש הרוקח בהקדמתו יוד כף כף למד המדה הזאת תמיד בלבבך:
ב מי שניעור כל הלילה אם יברך בבוקר ברכת התורה:
ג מבאר בענין הפסק בפסוקי דזמרה אם דינן כמי ק"ש או לא:
ד ש"ץ שנתקבל ואחר כך חזר מעצמו והחזיר הכתב קבלה ובתוך כך יצא עליו רינון מכבר ונגבה עדות שלא בפניו מה דינו:
ה אם מותר לטעום קודם תפילת שחרית אפי' טעימא בעלמא:
ו בענין הנ"ל עפ"י דברי האריז"ל:
ז מי שלבוש בבגדי צמר אם כדאי הוא לירד לפני התיבה בבגדים הנ"ל מחמת שיש בהן חשש כלאים או שילבש בגדים אחרים בעמדו בתפלה:
ח שנה שהאילנות לא הוציאו כלל פרח ביומי ניסן רק אחר כך אם חייבין לברך גם אח"כ או לא:
גם ע"ד מזוזה שנפסלה וקובעין אחרת אם חייבי' לברך ברכת לקבוע מזוזה:
ט מי ששכר גוט מאדון אחד ויש לו פועלי' עכו"ם וגם יש לו ערל אחד ממונה עליהם נקרא הויף רעכטער איך יתנהג בשבת ויו"ט:
י מאת ב"ב של המחבר ע"ד האנשי' המשכימי' יום יום לביהמ"ד קודם אור היום האם מותר לומר לנכרי להדליק להם נרות בש"ק קודם אור היום ואם למחות ביד הנוהגין היתר:
יא האם מותר בשבת לטוח שומן על הצלי בעודו כנגד המדורה האם יש בו חשש בישול או לאו ויישוב על המ"א בסי' שי"ח שהשיג השואל:
יב באחד שמכר יין לאדון וקבל המעות ומסר התפתחות של המרתף לערל אחד ואח"כ שלח האדון הנ"ל ליקח את היין ביו"ט ומסר הערל הנ"ל את המפתח לשלוחו של האדון האם יש איסור בדבר או לאו:
יג ע"ד שמתה אשה מעוברת ר"ל האם מותר לקרעה וליקח מענה הולד או יש לקברה קודם שתלד האם יש סכנה בדבר או לא:
יד באם לא נראת הלבנה עד ליל שיתסר האם מותר לקדש אז:
טו מומר שמכר חמצו ע"י ווערטשאפטער שלו רק צוה שיתנה שיהא רשות למומר הנ"ל ליקח מחמצו כל מה שיצטרך בתוך הפסח למלאכתו כפי המכר שמכר ולאחר הפסח לקחו ישראלים שמרי' מהמומר הנ"ל שעשה בפסח מתבואות הנ"ל מה דינו:
טז יישוב למה שנמצא בסידור האר"י בביאור חמץ כי שאור שחימוצו קשה בככותבת וחמץ שיעורו בכזית דהוא כב"ש ובשבוש דשאור בכזית וחמץ בככותבת:
יז בחמץ שנתערב במשהו בפסח שמותר לאחר הפסח מה דינו בפסח הבא:
יח שנה שלא נמצא חטים שיה' עכ"פ בודאי ס' נגד החטים שצמחו רק אחר הבירור בכל מה דאפשר מ"מ הי' עדיין בספק ובלבד זה הי' הרבה שנתרככו למעלה במקום שדרך לצמוח וגוף החטה קשה מה דינם:
יט אם מותר לשתות קודם שיטול האתרוג:
כ בנידון האתרוגי' הקארפיערער:
ובסופו פלפול מב"ב של המחבר בענין אתרוג של דמאי ושל מעש"ש בסוכה ד' ל"ד: כא יישוב על הרמב"ם פ"ג מה' מגילה וחנוכה ה' י"ד ולקושי' לח"מ שם.
כב שוחט שהכשיר את הבהמה והלך לו ואח"כ שמע הטבח קול קריעה בריאה וצעק אחר השו"ב וחזר ומיעך הסרכא והטריף ואח"כ נתוודע הדבר והודה השו"ב אך השיב שבאמת לא הי' טרפה רק עשה כן להכעיס להטבח. כג אם שחט וחתך כל הראש בב"א מה דינו. כד השגה על ס' אוהל ישראל בדין יותרת בדר' בין אונא לאומא והיא קטנה מארוכה ועבה וגדולה כט"ד. כה פיצול מגבה על אונה עליונה של ימין בחצי' ולמטה מה דינו. כו בריאה שהי' סרכא יצאה מקצת' מתוך צמקה מקצתה ועברה ע"י מיעוך ומישמוש כז ריאה שנפחוה לבדקה ולא בצבצה ואח"כ נמצא בה נקב ורוצה הבודק לומר דהנק' נעשה מחמת הנפיחה בחוזק:
כח בריאה שהי' סרכא עברה ע"י מיעוך והלכה מעל הריאה עד חתך שהי' בריאה על ידי הטבח ושם נפסקה וסתם השוחט את החתך ביד ונפח ולא בצבצה מה דינה. כט באם נמצא בשיפולי האומה כעין כף כפופה או פשוטה וים בתוכו כמין קרום המהדק שני הקצוות ולפעמים היא בחלון מה דינה. ל חצר רחב שהי' בו הרבה צאן והי' לו מחיצה ובא זאב והרג א' מהן אם נאמני' עכו"ם מכל"ת שהרגו תיכף ולא עשה כלל להנשארים. לא עוף שקורי' אינדיק שבירידתו מעל הסולם נפל לארץ ונשמט רגל במקום הכשר האם יש בו דין נפילה גם אם אירע בבהמה כה"ג מה דינה:
סוף הספר