אור ברסלב

השיב משה יורה דעה· רבי משה טייטלבוים מאוהעל

שאלה נט

שאלה נח

נשאלתי על עני אחד שכל עיקר פרנסתו הוא שביוומ' דשוק שהוא יריד הגדול ולא הקבוע בכל שבוע רק שני פעמים בשנה או שלושה פעמים ואז משתכר במה שמוליך סחורתו ביום הקודם וביום השוק מוכל במקום השוק משקים וזה עיקר פרנסתו על כל שנה ועכשיו הוא אבל ובתוך ג' ימים וא"א ע"י אחרים נעשות בשום אופן:

תשובה ביו"ד סימן ש"פ מבואר בהגהת זקיני הרמ"א ז"ל בסעי' ה' דלאחר ג' יש להקל ואפילו תוך גימל והוא הפסד מרובה דהיינו שיעשה האבל בעצמו בדבר האבד אם א"א ע"י אחרים עיין שם והנה מבואר בש"ע שם בסימן ב' סעיף וא"ו דאם שיירות או ספינות באו הוי דבר אבד ועיין בש"ך ס"ק זיין כיון דהוא דבר האבד מצוי' רק עכשיו עי"ש והפסד מרובה הוא א"כ לכאורה שרי אבל הלא מבואר בש"כ שם בס"ק וא"ו מ"מ יעשה בצנעה כן משמע בש"ס עכ"ד ובאמת כן מבואר בהדיא בגמ' מ"ק דף י"א ע"א ר"פ מי שהפך בדברי רשב"ג עיי"ש וטעם המקילין הוא רק משום דסמכו אדרשב"ג כמבואר בהרא"ש ז"ל ובב"י ז"ל רק מה דיש להסתפק הוא דאם מה דאתמר יעשה בצינעה הוא לעיכוב דאם אי אפשר לעשות בצנעה לא יעשה כלל אפילו הוא דבר אבד ואי אפשר לעשות ע"י אחרים או דילמא הוא רק לכתחילה דמחויב לעשות בצנעה אבל אם א"א לעשות בצנעה כמו בנד"ד דהוא דבר של פרהסיא יעשה גם בפרהסיא כיון שאי אפשר לעשות ע"י אחרים והוא דבר אבד לכאורה רציתי לומר דהיינו דברי רבי שמעון בן גמליאל שם בגמ' דאמר יותר ע"כ אמר רבי שמעון בן גמליאל אם היה ספר או בלן כו' דעל פי' רש"י ז"ל דהיתר הוא משום דהוי צורך רבים ואית ליה פסידה קשה מאי יותר ע"כ דמשמע דיש במימרא זו דרשב"ג רבות' טפי מהא דמימרא קמייתא ואמאי הלא הוי הטעם משום צורך רבים ובמימרא קמייתא לא הוי צורך רבים לכך היה נ"ל דלאו משום צורך רבים אתינין עלי' רק משום דבר אבד והא דאמר ואין שם אומן אלא זה היינו דמש"ז א"א לעשות ע"י אחרים ואין פירוש דאין בעיר ההוא אומן אחר דהוי צורך רבים רק דאין שם עמו אומן אחר שיתעסק בשבילו אבל בעיר יש אומן או בלן ואין צורך רבים דיכולין לילך אל האחר והוי רבותא יותר דאף דאין יכול לעשות בצנעה כיון דהוי מילתא דפרה' אפי' הכי מותר כיון דא"א בענין אחר כן היה כראה לכאורה אבל רש"י ותוספת וכל המפורשים לא פירשו כן רק משום צורך רבים שרינין וצ"ל לדדהו דמכל מקום הוי יותר על כן בענין זה דהוי בפרהסיא ודוק והלשון אין שם דייק כוותייהו דלפירושי הנ"ל ראוי לומר ואין עמו ודוק וסיוע מצאתי לפירושם הא דהביא הב"י הברייתא באבל רבתי הרי שהיה ספר ובלן לרבים והגיע זמן הרגל עושה מפני כבוד העם עיי"ש נמצא לפ"ז דשרינין מפני צורך העם אם כן יש לדייק אפכ' דהא הוי דבר אבד דהא רגל הוי דבר אבד שבא לפרקים ואף על פי כן לא שרינין רק מפני צורך רבים אבל בלא"ה לא שרינין כיון דהוא בפרהסיא אף דאי אפשר בצינעה לזה אני אומר דמהא לאו ארי' כיון דאין שם אומן אלא הוא לא הוי דבר אבד דהא יכרחו להמתין עליו עד שיעברו שבעה ימים אף שיהא אחר הרגל וראיה ברורה דיש להתיר בשאי אפשר בצינעה מה שכתב הרא"ש ז"ל במ"ק ר"פ מי שהפך וז"ל והא דמחמירן באבל טפי מבחו"מ דבחו"מ בדבר האבד מותר ובאבל אסור לעצמו והלא בחוה"מ אסמכוהו אקרא דאורייתא ובאבל אקרא דדברי קבלה צ"ל הטעם משום דבאבל אפשר שיעשה ע"י אחרים במלאכה ומה"ט נמי כראה לי דהלכה כרבי שמעון בן גמליאל דאמר דאי אין שם אומן אלא הוא שיעשה בצנעה ומכ"ש דחו"מ עכ"ד והנה לפ"ז הלא בחו"מ קיימא לן בא"ח תקנ"ח סעיף ב' בהג"ה דאם אי אפשר לעשות רק בפרהסיא הכל שרי בדבר האבד א"כ כש"כ וכ"ז ברור:

סליק בעזרת השם חלק יו"ד

תוכן העניינים

השיב משה יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה