אור ברסלב

השיב משה חושן משפט· רבי משה טייטלבוים מאוהעל

שאלה פט

שאלה פח

מעשה בא לפני שנתעצמו שנים בדין לפני ולפני הבד"ץ ונתחייב האי שבועה והיו לו עד המסייע הפוטרו משבועה ונפסק הדין שיקב"ח כמבואר בש"ך סימן פ"ז ס"ק י"ד ועדיין לא קיים הפס"ד שלא קבל בחרם עדיין ואחר איזה ימים נתעצמו אלו השנים לפנינו בדין אחר ונתחייב זה שהי' עליו ק"ח שבועה ממקום אחר ונסתפקנו אם מחויב לשבע ע"י גלגול גם ע"ז שיש לו עד המסייע או לא אם נימא דכמו שכל הדברים שאין נשבעין עליהם מה"ת כמו עבדים ושטרות וקרקעות נשבעין עליהם ע"י גלגול א"כ הא דעד המסייע לא עדיפ' מיניהו דאף שפטור מן השבועה מ"מ ע"י גלגול נשבעין או דילמא בשלמא התם אין בהם דבר הפוטר משבועה דלא חל עלייהו שבועה מעיקרא דהתורה לא חייבה בהם שבועה א"כ כיון שנשבע כבר בל"ז אמרה התורה שיגלגל גם עליהן אבל בהא דעד המסייע שהיו בענין זה שבועה רק דיש כאן דבר הפוטר דהיינו עד המסייע א"כ נימא כי היכא דפוטרו מעיקר שבועה ה"כ פוטר מגלגול שבועה די"ל דגלגול איכו מועיל רק דאף בדברים דאין בהם שבועה מעיקרא יהיו מאיזה טעם שיהיו ע"י גלגול חל עליהם שבועה כאלו היו בהם שבועה מעיקרא הרי עד המסייע פוטר או דילמ' כמו שהוא בשאר שאין נשבעין עליהם דמ"מ ע"י גלגול נשבעין וה"ט דאף דלא רצה התורה לחייב שבועה ע"ז בתחילה מ"מ כיון שכבר נשבע בל"ז אמרה התורה דישבע גם ע"ז ה"ה נמי גבי עד המסייע אף דעד המסייע פוטר היינו דלא רצה התורה לחייב שבועה בתחילה כיון שיש נו עד המסייע אבל כיון שכבר נשבע בל"ז אימא לך דישבע גם על זה אף שיש לו עד המסייע דהא בלא"ה נשבע:

ולכאורה היו נ"ל דהא אמרינן בכ"מ שהאמינה התורה עד א' הרי כאן שנים א"כ כיון שהאמינה התורה לעד א' לפטור משבועה הרי הוא כמו שנים וא"כ גם ג"ש אין כאן ואף דהש"כ בסימן פ"ז ס"ק ט"ו לא ס"ל האי סברא בעד המסייע לענין דנימא דראשון הוי לי' כתרי ואין דבריו של שני כלום היינו כדמפרש שם טעמא דהשני נחש' ג"כ כשנים עיי"ש משא"כ בשאין כאן שני וגם בנידון דהש"ך פליג עליו התומים ומביא ראי' מיו"ד סי' ל"ט עיי"ש וכן בעל קצוה"ח הביא ראי' מיו"ד סי' קכ"ז מדברי הש"כ עצמו שם:

מי' אחר עיון קצת אין זה ענין לנד"ד כלל דהא אמרינן כל מקום שהאמינה התורה הרי הוא כשני' א"כ דאף דלפטור משבועה האמינה לפטור מג"ש לא האמינה כלל ודוגמ' לזה דהא כתב הש"ך שם בסי' פ"ז ס"ק ט"ז היכא דהוי מחויב שבועה ואיל"מ אין עד מסייע פוטרו ואמאי הלא הוי כשנים א"ו דאמרינן דלא האמינתו התורה לענין זה כלל לפטור מממון כיון דיש כאן חיוב ממון הה"נ דיש לומר כן כמ"ש ושם יש לפקפק כיון דהאמינתו התורה לפטור משבועה ולא הוי מ"ש כלל א"כ ממילא דאין כאן התחלת חיוב ממון כלל ואין כאן מקומו ומבואר באחרונים שם:

והנה לכאור' משמע מדברי בעל תה"ד שכתב בשבועת שומרים וגם יש ע"א שפשע ולשומר יש ג"כ עד המסייע דלא אמרינן אוקי חד לבהדי חד ונשאר עליו שבועת שומרים משום דכי מצטרפין נמי העדאת עד המחייב ושבועה לשבועה דרמי' עליו כבר מ"מ אין עליו שום חיוב ממון אלא חיוב שבועה וע"א מצי לאפטורי מכל חיוב שבועה עכ"ל א"כ כראה דה"ה כאן אמרינן כן שאף אם נצטרף הך שבועה דמעיקרא בהדי שבועה דגלגול מ"מ אין עליו רק שבועה וע"א פוטרו מכל שבועה וביותר ממה שכתב שם עוד דהא כתב האשרי בשם מהר"ם דלא מיעט קרא לע"א לכל עון ולכל חטאת אבל קם הוא בין לחייב שבועה בין לפטור משבוע' וא"כ נוכל לדקדק ג"כ מקרא דוקא לכל עון ולכל חטאת אינו קם אבל קם הוא לכל צד וחומר שבועה בין לחיוב בין לפטור עכ"ל ואף דהש"ך נחלק עליו בסי' פ"ז ס"ק ט"ו היינו משום דאוקי חד להדי חד והוי כמאן דלית' אבל אם אין עד מעיד נגדו ודאי דמודה דפוטר מכל שבועה מ"מ עדיין י"ל דמכל שבועה פוטר ולא מג"ש כיון שנשבע בל"ז ואדרב' י"ל דגם תה"ד מודה בזה וגם מהקרא י"ל דהדיוק הוא דקם לפטור מהשבוע' משא"כ היכא דבלא"ה נשבע שוב לא מקרי פטור כלל ופוטר דדייקינן דומי' דמחייב דהיינו בלא גלגול דע"י גלגול ל"צ לע"א ודוק:

והנה אחר הצעת דברים הנ"ל נ"ל להביא ראי' ברורה דאין יכול לגלגל בנד"ד דממה שכתבנו מבואר דדין זה תולה בדין אחר דהיינו אם נתחייב אחד שבועה ומגלגל עליו התובע איזה דבר לשבע עליו מה שלא הי' עליו חיוב שבועה ולאחר שגלגל עליו אם מועיל העד שלא יכול לגלגל עליו או לא דאם כפשוט בזה דאינו יכול לגלגל עליו ודאי דגם בנד"ד אינו יכול לגלגל עליו דאין לומר דשאני נד"ד כיון דכבר פטרו משבועה העצמית שוב לא יוכל לפטרו מהג"ש משא"כ כאן דלא היו בזה שבועה עצמית פוטרו מג"ש דזה ודאי אינו דאם נימא דגם בגלגול שייך עד המסייע לפטור א"כ מה לי שבועה אחת או ב' כמו שכתב בתה"ד לענין שבועת שומרים ושבועת ע"א וגם הש"ך לא נחלק רק משום דאוקי חד להדי חד אבל אם אין עד לנגדו פוטר אפילו מאה שבועות וא"כ לא נשאר לנו רק לברר אם שייך פטור עד המסייע על הגלגול וכ"ל להביא ראי' ברורה דשייך פטור עד המסייע לפטור מהגלגול אף אם אינו מסייע רק על הגלגול דהא מבואר במסכת' קדושין דף כ"ז ע"ב דג"ש נלמד מסוטה ומקשה שם הש"ס אשכחן סוטה דאסורא ממונא מנ"ל ומשני תכא דבי ר' ישמעאל ק"ו מה סוטה שלא ניתנה להתבע בע"א פרש"י שלא ניתן להתבע שבועה שלה בע"א דצריך שני עדים שראוה שנסתרה מגלגלין ממון שניתן להתבע בע"א פרש"י להשביע בע"א אינו דין שמגלגלין עכ"ל הגמרא והנה במסכתא קדושין דף ה' אית' א"ר הונא חופה קונה מק"ו מה כסף שאינו גומר קונה חופה שגומרת אינו דין שתקנה והקשו שם התוס' ד"ה חופה גומרת וא"ת ונימא דיואסוף דינא דמהיכא מייתת דחופה קונה משום דגומרת דיו לבא מן הדין להיות כנידון מה להלן אחר כסף אף כאן אחר כסף ע"כ קושיתם א"כ גם כאן סוף דינא הוא ממון שניתן להתבע בע"א א"כ ג"כ אמרינן דיו אסוף דינא דג"ש בממון מהיכא קא מייתת לה משום דממון ניתן להשבע בע"א א"כ אמרינן דיו דכמו שבע"א המחייב אם יש כנגדו עד המסייע פוטר בבאים בב"א לכ"ע ולהש"כ גם בבאים בזא"ז וגם אי לא הוי אמרינן אוקי הך להדי הך היו פוטר מכח דיש עד המסייע כמו דפוט' בכל השבועות ודוק ה"נ ג"ש אם יש עד המסייע פוטר וכאן לא שייך מה שתירצו התוס' דאף לר"ש איש דאין כאן מופרך ק"ו דהא איצטרך היכא דליכא עד מסייע ולדעתי הוא ראי' ברורה שאין עלי' תשובה:

והנה גם מהתומים בסימן פ"ז ס"ק ה' מוכח דסובר דעד המסייע על הגלגול פוטר מג"ש לפי מה דפי' שם הרא"ש בריש מציעא דקאי אג"ש דע"א א"כ בעיקר לא מהני כלל עד המסייע לפי דבריו שם דכיון דעד המחייב בא ראשון הוי כבי תרי רק על הגלגול מהני סיוע שלו כיון דלא העיד הראשון אלמא דנפטר מגלגול ע"י מסייע אף דלא נפטר מעיקר שבועה וז"ב לדעתי אי' אחר המחילה אלף פעמים מהדר כבוד גאונו אומר ברתת דלא ניתנה התורה למלאכי השרת כי שגה ברואה כי לבתר דמסיק דיליף מפיו וע"א יליף מע"א גופ' ולא מג"ש דע"א כמפורש בב"מ מה לע"א שכן על מה שמעיד הוא נשבע וכו' פיו יוכיח ולא אמר מה לע"א שכן שבועה גוררת שבועה וגם מ"ש דמע"א בלא"ה איכא פירכ' שכן על מה שמעיד הוא נשבע הוא טעות במחכ"ת דהא אמרינן פיו יוכיח מי' אף שאין דבריו נכונים בדברי הרא"ש מ"מ דעת התומים מבואר דכן הוא כמ"ש וכן מוכח דעת בעל קצות החושן מדנסתפק בסימן פ"ז ס"ק יו"ד באם מגלגל שבועה על הקרקעות ויש לו עד המסייע על הקרקעות אם מהני לפטור כיון דאין עד זוקק לשבועה בקרקעות א"כ אין כאן ק"ו שעד המסייע יפטור דהא פטור דעד המסייע נלמד בק"ו מחיוב שבועה דע"א עכ"ד אלמא דמסייע על הג"ש במטלטלין פשיטא לי' דפוטר מכל הלין כשמע דאין יכול לגלגל בנד"ד ונ"מ רבתא באם שזה התובע אינו רוצה לשבע בעיקר השבועה ומהפך והגלגול אינו רוצה להפך דהוא דבר גדול כי כן הוא המעשה בנד"ד א"כ יכול להפך ועל התביעה הראשונה יקב"ח כמו שנפסק וזה ברור:

(עוד מצאתי בנייר בפ"ע בזה"ל שייך למ"ש בעד המסייע לענין גלגול). לכאורה לפי מה שהוכחתי שם דפוטר עד המסייע מג"ש דאל"כ נימא דיו אסוף דינא קשה דא"כ גבי קרקעות נמי נימא הכי ועיקר הילפותא של הגמ' הוא על קרקעות ומי' נ"ל דהק"ו היא מה אם מגלגלין על שבועה של סוטה שכא ניתנה להתבע וכו' אם כן לא קסה מידי על קרקעות אבל מה שכתבתי בעד המסייע במקומו עומד אבל מה אעשה שהסברא נותן דיותר ראוי לגלגל על שבועה שיסודה חזק שנצמחה עפ"י שני עדים וא"כ צ"ל הק"ו הוא מה שבועת סוטה דהיינו ארוסה נתגלגל ששבועת סוטה לא ניתן להתבע בע"א א"כ הדר' קושיא לדוכת' בקרקעות והי' כ"ל דהק"ו הוא רק ראי' דלא מקלינן בממון לענין שבועה בזה טפי מסוטה וא"כ ילפינן שפי' מסוטה ולפי"ז נדחה גם מ"ש בעד המסייע ולפי"ז קשה מה שפי' בחה"ר קושית הגמרא ספק מנ"ל דהקושי' דספק לא ניתן להתבע בע"א דטוענו בספק עפ"י עד פטור כן הוא שיטת הרשב"א ולפי מ"ש לק"מ ולפי דבריו קשה בקרקעות גם כן ועיין בעצמות יוסף ובחדושי מהרי"ט ויש לעיין עוד בזה טובא:

תוכן העניינים

השיב משה חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה