אור ברסלב

השיב משה חושן משפט· רבי משה טייטלבוים מאוהעל

שאלה פו

שאלה פה

מעשה בא לפני בכ"י שאין בו נאמנות רק שהי' כתוב בו בזה"ל ועפ"י תוקף כתב זה מחויב אני לסלק בכל תוקף הוועקסלין. והנה לכאורה הי' נראה שיש לו דין וועקסלין שהנהיג הוא דדיינין לי' ככת' שיש בו נאמנות עיין בב"ח בסי' ס"ט ובמאמר קדישין בסי' הנ"ל אבל זה אינו חדא דאף אם הי' כתוב שיהי' לו כל דין וועקסל לא עדיף מאם מפורש בו שיהי' לו דין שטר דכתב הש"ך בסי' ס"ט ס"ק י"ז שלא הוי כנאמנות ומכש"כ דין וועקסל דוועקסל גופי' לא הוי רק מנהג' וגם לפי המנהג מ"מ לא הוי כשטר לענין משעבדי רק ככ"י שיש בו נאמנות הוי מכש"כ דאין הנתלה בו אלים מהנתלה בשטר ובודאי דג"כ אמרינן דרק שופר' דשטרא הוא דהא מ"מ לא חשש להניחו בידו ולכאורה אפשר לחלק דדוקא בשטר דהוי הטעם משום דשטר' בידך מאי בעי א"כ הרי זה לא שייך בכ"י כמ"ש שם הש"ך משא"כ וועקסל שהוא מצד המנהג אפשר לומר אולי דגם בכ"י שנכתב בו כן שיש לו תוקף וועקסל המנהג כן אבל ז"א דודאי טעם המנהג הוא משום דהוועקסיל גובה בו כל המוציאו כמבואר בסי' נו"ן ובסי' ס"א סעיף יו"ד וגם תוקף גדול יש לו בדיניהם ודאי מקפיד עליו שלא להניחו על מגן והוי כשטר לענין זה א"כ זה לא שייך בכ"י זה וזה ברור ועוד דבדבר שהוא רק מנהג אמרי' הבו דלא לוסיף עליו א"כ לפי"ז ודאי לא עדיף מאם כתוב בו שיהי' לו דין שטר וז"ב ומכש"כ בנד"ד שאין נכתב בו כלל שיהי' לו להכתב הנ"ל דין וועקסל רק כתוב בו שעפ"י תוקף כתב זה מחוייב לסלק ככל תוקף הוועקסלין א"כ אדרב' משמע שהכתב אין לו רק תוקף של עצמו לענין טו"ת רק במקום שיצטרך לסלק עפ"י תוקף הכתב יהי' הסילוק בכל תוקף הוועקסלין דהיינו בכפיות ונגישות בלי דחי' ועיכוב כמשפט הוועקסלין והוא שופר' דשטרא וז"ב בלי ספק ואף אם הי' בו שום ספק הלא קיי"ל דבכל לשון מסופק אמרינן יד בעהש"ט על התחתונה ובפרט שלא נכתב בהכתב הנ"ל דל"כ ודלכט"ד עיין בסימן מ"ב סעיף ז' ח' ט' יו"ד וז"ב ואדבר עוד ארווח לי דאם לא כתב בו נאמנות רק כתוב בו ושטר זה יהי' בתקפו עד דיקרע בקרע ב"ד שנ"ל ברור דאין בזה נאמנות רק באם כת ב שיהי' נאמן עד דיקרע בקרע ב"ד או עד דיכתוב עליו תברא כן משמע מתשו' הרשב"ץ ומתשו' מהרי"ק ומלשון זקני הרמ"א בסי' ע"א סעי' ה' בהג"ה ועיין שם בש"כ ס"ק ט"ז ובתומי' שם ס"ק ז' דמשמע להדי' דאין נאמנות רק באם כתוב שהאמינו או שלא יהי' הלוה נאמן אבל לשון זה שיהי' השטר בתקפו לא מצאנו שיהי' מועיל לנאמנות דלא משמע רק שהתוקף שיש לכתב זה יהי' לו עד שיקרע קרע ב"ד ואם יוציאו ב"כ של המלוה כתב זה הוי להם כטענת ברי עד שיקרע בקרע ב"ד דוק' ולא קרע אחר כמבואר בסי' נ"ב סוף סעי' א' בהג"ה ונכתב כן לשופ' דשטר' אבל מנין לנו לחדש עפי"ז תוקף חדש שאין לו לכתב ההוא מהוייתו וכעין שכתב התה"ד לענין תעיד עלי כמאה עדים והש"ך לענין שיהי' לו דין שטר בסימן ס"ט ס"ק י"ץ ועיין בסי' ע"א סמ"ע ס"ק ח' ובש"ך ס"ק י"א ודוק ועיין בסימן י"ב בש"ע סעיף י"א ודוק וז"ב לדעתי בס"ד:

תוכן העניינים

השיב משה חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה