השיב משה חושן משפט· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
שאלה פה
נשאלתי לשיטת רש"י והרמב"ם דהיכא דלא מקיים האי דינא דהזמה בע"ז דבת כהן במה שחייבו את בעלה דיינינן להו בדינא דידה עיין בתוס' י"ט סוף מס' סנהדרין א"כ קשה האי דינא דלאחיו ולא לאחותו היכא משכחת לה דהא קיי"ל דאין ע"ז נהרגין עד שיגמר הדין וגם קיי"ל הרגו אין נהרגין וגם קיי"ל בסנהדרין דף ע"ו ע"א דאין דנין שנים ביום אחד אפילו בבת כהן ובועלה וגם קיי"ל דלחובה אין גומרין דינו בו ביום רק למחר וגם קיי"ל דאין מענין את דינו דבו ביום שנגמר דינו קטלינן לי' ולא משהינן לי' למחר ועיין ברמב"ם פ' י"ב מה' סנהדרין הלכה ד' וא"כ לפ"ז אי אפשר שיהי' נגמר דינם של שניהם ועדיין שניהם קיימים דכשנגמר דינו של שני דשייך בי' דין הזמה כבר נהרג הראשון א"כ קשה ממ"נ אם נגמר דינו של הבועל קודם א"כ כשהוזמו כבר נהרג הבועל והרגו אין נהרגין א"כ אין כאן דין הזמה בהבועל ויהבינן להו דינא דידה ואיך קאמר קרא לאחיו ולא לאחותו ואי הוזמו תיכף אחר גמר דין של הבועל א"כ למה לי קרא הא אי אפש' למיהב להם דינא דידה דהא לא נגמר דינה דידה ולא יגמר עוד כיון שכבר הוזמו העדים א"כ פשיטא דיהבין להו מיתה דידי' דהא ליכא דין הזמה רק גבי' דידי' וכן אם הוא נתדנה קודם ובאו אחריו גמר דינו של הבועל א"כ כבר נהרגה היא ולמה לי קרא דהא אין כאן דין הזמה רק גבי דיד' ואם הוזמו תיכף אחר גמר דינה א"כ למה לא יהבינן להו דינא דידה הלא אין כאן דין הזמה גבי דידי' כיון שלא נגמר דינו של הבועל ולא יוגמר ע"כ הקושי' בתוספות ביאור והנה לכאורה ביותר קשה על הרמב"ם בסוף פ' כ' מה' עדות שכתב להדי' ונגמר דין ראובן לחנק ודין הנואפת לשריפה ואח"כ נמצאו זוממין כו' הרי מבואר דהוזמו אחר ג"ד של שניהן ולא נהרגו ואיך יצוייר זה אבל לא ק"מ חדא דהא כתב רש"י שם בסנהדרין דף מ"ה ע"ב בהמשנה ואין דנין שנים ביום אחד בב"ד אחד כו' עיי"ש א"כ י"ל שפיר דנגבה עדותן בב"ד של ע"א ואח"כ יושבין עשרים ושלשה מהן ומעיינים בדינא דידי' ועשרים ושלשה בדינא דיד' וגמר דינם כאחד עוי"ל דהא קיי"ל במכות דף ז' ע"א בהמשנה מי שנגמר דינו וברח אין סותרין את דינו עיין רש"י אם כן משכחת לה שפיר דהראשון ברח אחר גמר דינו ולא נמצא עד אחר גמר דינו של שני ואח"כ הוזמו ועוי"ל דהא קיי"ל מחזירין לזכות ואם כן משכחת לה שאחר שנגמר דינו של ראשון והוציאו אותו להרג אמר א' יש לי ללמד עליו זכות וכן כ"פ ומקום שהורגין בו הרי הוא רחוק מהב"ד ששה מילין כמבואר ברמב"ם פ' י"ב מה' סנהדרין הלכה ב' וביני וביני הם עיינו בדין השני ובהליכות ובחזירות כבר עבר היום ולמחר נגמר דין השנו וגם ראו שאין בדבר המזכה ממש ואח"כ הוזמו העדים:
ומי' נראה דמעיקרא לא קשה מידי לפי המבואר ברמב"ם פרק י"ד מהלכות סנהדרין הלכה יו"ד דמעיקרא כתב אבל אין דנין שנים ביום אחד כו' ואח"כ בבועל בת כהן כתב אין הורגין שניהם ביום אחד עיי"ש ובודאי דבמכוון כתב כן דבשלמא מה שאין דין א' להם אין דנין אבל כאן שדין א' להם בכל העניני' בחקירת העדים ובכל הענינים רק דגזה"כ הוא שנשתנה מיתתן אם כן גמר דין א' להן שחייבין מיתה וממילא זו שריפה וזה חנק ואיך שייך לומר אין דנין א"ו דכאן בזוממי בת כהן בועלה פירושו אין הורגין וז"ב בדעת הרמב"ם אם כן לק"מ ואפשר דכוונת הרמב"ם ג"כ לישב קושי' זו כנ"ל ברור בס"ד: