השיב משה אורח חיים· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
שאלה ט
איש אחד שכר מאדון אחד גיט עם ערלים הנקראים יאבאדיס ושאל איך יתנהג עם הערלים הנ"ל המחוייבים לעבוד עבודתם בשדה הקצובה להם ואיך יתנהג עמהם בשבת ויו"ט והשדות המה בתוך התחום וחוץ לתחום וגם יש להאיש הנ"ל ערל אחד הממונה עליהם הנקרא הויף רעכטער אשר על פיו יצאו ויבואו רק בצווי היהודי ע"כ יורינו מורינו ורבינו איך יתנהג והנה השדות עדיין אינם נקראים על שם היהודי וגם אחר כך בקושי' יהיה נקראים על שמו.
תשובה לכבוד ידידי הרב המופלג מו"ה יחיאל הכהן נ"י. מחמת דטרידנא טובא לא יכולתי להאריך והנה כשהפועלים עכו"ם המה שלוחים של ישראל הרי אסור מן הדין ולא משום מראית העין א"כ לא מהני מה שלא נקרא שם ישראל עליו אך אם ההויף רעכטער הוא מושכר בקבלנות שעליו מוטל שיראה שיהיה כעשה כל עבודת האדמה כראוי באיזה זמן שירצה ולישראל אין נפקותא כלל במה שעובדין בשבת דאם לא יעבדו בשבת יעבדו ביום אחר אם כן נראה לכאורה דרק מפני מראית עין אסור א"כ יש לצדד להתיר בלא נקרא שם הישראל עליו אך אלי' וקוץ בה דזה הי' נכון אם הי' ההויף רעכטער שוכר איזה פועלים שירצה אבל כיון שהפועלים הם המושכרים לישראל ולא היו שומעים לההויף רעכטער רק בכח הישראל והפועלים אינם עושים מעצמן בשבת רק בצוות ההויף רעכטער בכח ישראל א"כ הפועלים המה השלוחים של ישראל ואסור מן הדין וא"כ לא מועיל מה שלא נקרא שם הישראל עליו וזה ברור וגם בלא זה דבר קשה הוא למר דלא נקרא שם ישראל כיון ששכרו ולא חזר והשכירו לעכו"ם ודרך הוא שנקרא שם השוכר על המושכר לו והמעיין היטב בש"ע א"ח סימן רמ"ג ורמ"ד ובאחרונים יתבאר לו כל מ"ש כי הוא הנכון ע"כ אין היתר לענ"ד בזה וצרעת נושנת היא וראוי למחות בעוברי עבירה וראוי להם להתאמץ בכל היכולת שיפעלו אצל האדונים שהפועלים עכו"ם יהיה מוכרחים לעבוד עבודת ישראל בימות החול דוקא ובשעת הדחק גדול אולי יש להתיר ע"י שימכור זכותו מהשדות באופן המועיל לאיזה נכרי קודם השבת וגם מהפועלים שיהיה מכירה גמורה ואחר השבת יחזור ויקנה הישראל מהנכרי כולי האי ואולי יש להתיר ושומר נפשו ירחק מזה דברי ידידו. (מאת בן בנו של המחבר ז"ל)