השיב משה אורח חיים· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
שאלה ז
בירך לקחתי ובירך אשיב ותשובתו בצידו ע"ד ששאל באשר שיש אחד מאנשי עירו שאמר שיש קפיד' שלא יתפלל לפני התיבה מי שלבוש בבגדי צמר מחמת חשש כלאים עד שילבש בבגדים אחרים בעמדו בתפלה:
הנה אמת שיש חשש גדול על בגדי הצמר אם לא נתערב בו חוט פשתן שהוא מצוי מאד כנודע ואשרי להנזהר ואין לובש בגדי צמר ובמדינות פולין כל מי אשר נגע יראת ה' בלבו אין לובש בגדי צמר וגם במדינה זו מעת שבאתי לכאן הרבה הסירו בגדי צמר מעליהם ויבא עליהם ברכה אבל מ"מ אין בידינו לכוף את המון שלא ללבוש בגדי צמר והנה בענין העברה לפני התיבה בבגדי צמר אמת אם יש ח"ו שעטנז בהבגד שלבוש בו דהיינו שמעורב בו חוט פשתן אף שהוא לא ידע ממנו מזיק מאד להתפלה דמלבד שהיא לאו דאורייתא יש בו טומאה גדולה בבגד שעטנז ודורשי רשומות אמרו שעטנז היא אותיות שטן עד שכח השטן הוא עז וחזק מאד מתוח על הלובשו וגם עז הוא עז דהיינו שעיר כמו ושעירים ירקדו שם ואיך יתכן שיעורר רחמים על הציבור כשהוא לבוש בכח עז של הס"א והנה אם הציבור רוצים לתקן דאף שהם לובשין בבגדי צמר ואינם חוששין לחשש תערובות מ"מ העובר לפני התיבה לא יעבור בלבוש צמר דמחמת שהוא שלוחם וצריך לעורר רחמי שמים על הציבור ראוי לחוש טפי ודאי תקנה טובה היא ויבא עליהם ברכה ואם הציבור אין חוששין לזה מחמת שרובם וכל הב"ב מלובשין בבגדי צמר רק יחיד רוצה למחות לא נראה לי כי מצד. הדין אם מתפללין שם בבה"כ בנוסח אשכנזי ולא בנוסח האר"י זצוק"ל אין כח ביד יחיד למחות ולתקן תקנה חדשה אף שהוא תקנה טובה אין כח ביד יחיד לכוף ע"ז אבל אם מתפללין בנוסח האר"י זצוק"ל שהוא נוסח של המתנהגים בחסידות ודאי דהדין עם היחיד דידוע שכל המתפללין בנוסח זה קיימו וקבלו עליהם לברוח מצ"ט שערי היתר כדי שלא יפגעו בשער אחד ממאה של איסור ח"ו ואין לובשין בגדי צמר ואפשר אם אירע יחיד שנכנס להתפלל והוא מלובש בבגדי צמר אין מחפשין אחריו אבל לירד לפני התיבה בהמניין שמתפללין בנוסח האר"י זצוק"ל בבגדי צמר זה לא נשמע מעולם דהוי תרתי דסתרי תפילותיו ומלבושו ומעורר ח"ו קטרוג גדול ע"כ אם מתפללין בנוסח האר"י זצוק"ל לא יעבור לפני התיבה בבגד צמר שיש בו חשש ומה שכתב שיהיה ללעג ולחוכא הלא מבואר בש"ע א"ח סי' א' ס"א בהגהת זקיני הרמ"א דצו"קל ולא יתבייש מבני אדם המלעיגים עליו בעבודת השם יתברך ובאמת לא ללעג ולא לחוכא יהיה והלצים כולם אם ילעיגו פעם אחת אבל אחר כך יבושו ויסתמו פיהם אם כוונתו לש"ש ויהיה לכבוד לאלקי הכבוד גם הוא יתכבד ולא יבושו ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך הובטח לישראל ובזה אצא ואומר שלמא מא"ה [א"ה ועיין חת"ם סופר א"ח סי' ט"ו וט"ז]: