השיב משה אורח חיים· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
שאלה ו
הנה בסידור האריז"ל כתבו תלמידי האר"י והרח"ו ז"ל וז"ל אם הוא חלש יאכל וישתה כדי לחזק עצמו עכ"ל ור"ל קודם אור היום אחר שקם ממטתו וכתב שם ע"ז וז"ל וכן הי' נוהג מורי מהרח"ו ז"ל ואין בזה איסור אלא חצי שעה קודם שיאיר היום כמ"ש הפוסקי' עכ"ל והנה מבואר להדי' דמתיר אפילו כעין סעודה אם צריך לו דהא מדכתב דחצי שעה אסור כמ"ש הפוסקי' ובודאי כוונתו דהא אסרו בכל התפילות ח"ש קודם וז"ב א"כ הרי זה לא אסרו רק בקובע עצמו לסעודה אבל טעימ' ואכילת פירות או כביצה פת כדרך שאדם אוכל בלא קבע או לשתות יותר מכביצה אם אינו משקה המשכר שרי כמבואר כ"ז בש"ע או"ח סי' רל"ב סעי' ג' ועיין במ"א שם ס"ק י"ז א"ו דאיירי בקובע עצמו בסעודה קצת אעפ"כ התיר קודם ח"ש ואין לומר דלא התיר רק לחלש שהוא כחולה ואין יכול לכוין דעתו לתפלה בלא זה דא"כ אפילו כשהאיר היום מותר ומכש"כ ח"ש קודם כמבואר בש"ע או"ח סי' פ"ט סעי' ד' א"ו דלא איירי בכה"ג וז"ב ואעפי"כ התיר קודם ח"ש והנה בדפוס קאריץ הדפיסו בשם משנת חסידים לאיסור גדול מאוד שהוא כמעונן ומנחש ועובד ע"ז וכן הוא באמת בספר משנת חסידים פרק ז' משנה א' עיי"ש ובאמת כדברי המ"ח מבואר להדי' בזוהר ויקהל דף רט"ו ע"ב עיי"ש ואף שאינו מבואר להדי' דאיירי קודם אור היום וי"ל דאיירי דוק' כשהאיר היום וכמו שנזכר האיסור בפוסקי' מ"מ לכאור' נראה דהדין היא עם המשנת חסידים דבשלומ' לפי הטעם שנזכר בגמ' ברכות דף יוד ע"ב לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם יפה כיוונו הפוסקים דלא אסרו אלא לאחר עמוד השחר וכל הפוסקי' מודים בזה עיין בא"ח סי' פ"ט סעי' ה' הפלוגתא שבין הרמב"ם ובין הרא"ש בשם ר"י ושאר פוסקים עיי"ש דמבואר דכ"ע מודים דאיסור אכילה ושתי' אינו רק לאחר שעלה עמוד השחר עיי"ש דהיינו משום דכל שאינו זמן תפילה אין לאסור משום קודם שתתפללו על דמכם וכן לטעם הנזכר שם בגמ' לאחר שנתגאה זה וכו' עיי"ש צ"ל דלא הוי גאוה רק אם אוכל ושותה בזמן הראוי להתפלל ומניח צרכי גבוה ועוסק בתענוגי הגוף אבל להזוהר דמפרש הטעם משום נשמת' לא איתישב אחר השינה עד אחר התפיל' ואין בו רק נפש היא הדם ועיין בספר מקדש מלך שם בזוהר ויקהל ע"כ יהיב תוקפ' לס"א א"כ זיל בתר טעמ' דא"כ אפי' קודם אור היום כמי ראוי לאסור כיון דלא אתיישב נשמתא ואין בו רק הנפש שנסגרת בלב ועדיין לא נתפשט' בגידים והרוח והנשמה לא אתישבו א"כ הרי מיהב יהיב תוקפ' לס"א כנ"ל לכאור' וכן כתב בספר קב הישר פרק ס"א עיי"ש א"כ הרי יש תמי' גדולה על רבינו הגדול הרח"ו ז"ל שהיו נהירין לי' שבילי דספר הזוהר כשבילי דמתא ובקי בכל חדריו והיכליו ואלמיו ותאיו ומפענח כל צפוניו ובודאי לא נשמטו ממנו דברי הזוהר המבוארין לכל תלמיד וצורב ואיך היקל לעצמו למעבד עובד' בנפשי' נגד דברי הזוהר בפרט במקום שהחמיר בו הזוהר כ"כ לומר דהוי כעובד ע"א וכמעונן וכמנחש יכשל בו צדיק ח"ו לעשות הלכה למעשה בנפשי' נגד דבריו ובהמתן של צדיקי' אין הקב"ה מביא תקלה על ידן צדיקי' עצמן לכש"כ ובפרט באכילת איסור ואף שמחלקי' התוס' בחולין דף ד' ע"ב בין אכילת איסור ובין בזמן האסור מ"מ לא יעלה על הדעת לומר שנשמט מרח"ו ז"ל דברי הזוהר הנ"ל:
והנה המ"א באו"ח בסי' פ"ט ס"ק י"ד כתב בשם ספר טוב הארץ בשם הרח"ו ז"ל לאסור טעימה קודם אור היום אפי' להקם בחצות לילה ואחריו נמשך הבאה"ט שם בס"ק י"א ובס"ק ט"ו עיי"ש הנה חפשתי בספר טוב הארץ ולא מצאתי כלום בשם הרח"ו בזה וגם לא דבר כלום בספ' ההוא מזה רק לענין שינה שיותר טוב שלא להפסיק בשינה דהיינו לילך לישן על מטתו אחר חצות עד היום אם אפשר לזה כוון במ"ש בלי הפסק אבל לא כוון להפסק מועט שצריך לחזק מידי דהוי אם צריך לקטנים או לגדולים וז"ב ובודאי דתלמידי האריז"ל נאמנים בעידותן שראו למהרח"ו ז"ל נוהג כן וחזי מנו גברי רברבי דקא מסהדי עלי' ובודאי דלא עביד היפך מה שכתב וכי יהי' ח"ו נאה דורש ואין נאה מקיים וא"ל דהיא הי' בכלל חולה א"כ מאי ראי' מייתי תלמידי האריז"ל ממנו דהא הם לא איירי מחולה כמו שהוכחתי וחזי מאן גברי רברבי דקא מסהדו ומביאין ראי' ממנו וכמו דמשני הגמ' בחולין בסוגי' דבית שאן עיי"ש א"כ הה"נ מדמביאין ראי' ממנו ודאי דקדקו בו דהי' נוהג כן תמיד אף שלא הי' כלל וכלל חולה וז"ב:
לכך נ"ל ברור דבאמת המדקדק בלשון הזוהר שכתב שם וז"ל הא איהו כמנחש ומעונן בגין דהא איהו ארחי' כמאן דמנחש לסלק' לס"א ולמאכ' סטרא דקדושה וכו' וכן פלח האי לההיא חילא דדמא ולא פלת ליה לקב"ה לאתקפא סטרא דקדושה סטרא דנשמתא עכ"ל. משמע להדיא דעיקר הקפדה דוקא בזמן תפלה. דעבודה זו תפלה דהיינו זמן פולחנא דאז נראה דשביק פולחנא דקב"ה לאתתקפא סטרא דנשמתא סטרא דקדושה ופלח לחילא דדמא ומחשיבה יותר משא"כ כשאינו עת התפלה לא הוי כמאן דפלח לחילא דדמא כיון דאין אז זימנא דפולחנא דמארי' וז"ב בדעת רבינו הרחוז"ל וכן הוא באמת דעת הזוהר להמדקדק בדבריו וכן כתבי להלן שם מעונן דאשתדל בחובא ולא אשתדל בזכו ודו"ק. וכן כתב שם לעיל דיצלי' קודם דאכיל על דמי' אם כן היינו ממש כדברי הגמרא שראוי להתפלל על דמו קודם. והרי הסכימו כל הפוסקים כדברי הגמרא דאין הקפידה רק אחר שעלה ע"ה דראוי להתפלל א"כ הה"נ בדברי הזוהר הנ"ל. א"כ הזוה"ק ג"כ לא החמיר רק אחר שהאיר היום כדברי הגמרא והפוסקים רק שהחמיר באיסורו מאד לומר דהוי כעובד ע"א וכמעונן ומנחש אבל לא נתכוין לאסור כלל מה שהתירו הפוסקים והגמ' דודאי לא אסור רק בזמן שראוי להתפלל. דאז הוי מניח ברכי גבוה וצרכי נשמתא ועוסק בצרכי הגוף. משא"כ כשאין ראוי להתפלל וכעין שפרש"י במס' ברכות דף י"ד ע"א בד"ה חדלו לכם מן האדם כשיש לכם לעסוק בכבוד המקום וכו' דאי לאו הכי למה ליה לחדול עיי"ש הה"נ דכוותה כנ"ל ברור ואמת. ובודאי דהרחוז"ל בקי טפי בפי' הזוהר מן בעל מ"ח וט"ה במ"כ ובפרט מעשה רב ותלמידי האר"י הביאו דבריו לפסק הלכה ובודאי הי' לו קבלה מרבו האריז"ל דרוב עניניו ודבריו הם דברי קבלה והלכה ומורין כן בלי פקפוק. ובחנם השיג הבאה"ט על זקני הרמ"א באו"ח סי' תקפ"א סעיף ב' על מ"ש ורבים נוהגים לאכול בער"ה קודם עלות השחר והוא ממהרי"ל עיי"ש בבאה"ט ס"ק י"ב דמהרי"ל וזקני הרמ"א ג"כ לאו קטלי קני' באגמי הויין ח"ו והיו יודעין מספר הזוהר א"ו כמ"ש ומנהג ישראל תורה וגם שום א' מהאחרונים לא חלקו על המנהג הק' ההוא וקיימו וקבלו אותו הט"ז ומ"א והלבוש. ומיהו ודאי צדיקים ילכו בם טעימא בעלמא או שתית קאווע וטעה מנהג ותיקין היא אבל המשתכרין והממלאים כרסם כאשר ידעתי שבאים לידי קלות ראש ושחוק וישנים ומבטלין התפלה. עליהם נאמר ופושעים יכשלו בם אוי להם ולנשמתם כי גמלו להם רעה בפרט ביום הקדוש והנורא ההיא סיומא דמילתא אותן שקמים קודם אור היום וחלש לבם ואין דעתם צלולה לעסוק בתורה כראוי עי"ז אם שותין קאווי להשיב נפשם וע"י כך הם זריזין יותר בתורה וגם היא טוב מאד לנקיות קודם התפלה עליהם אני קורא גומל נפשו איש חסד ויערב להם ויבושם להם. ובכל יהיה דעתו לשם שמים כאמרם וכל מעשיך יהיו לשם שמים רק שישתו קודם אור היום דוקא כנ"ל נכון ואמת בס"ד.
והנה גם הבאה"ט באו"ח בסימן פ"ט ס"ק ט"ו הביא בשם הבאה"ט שלפניו דמתיר בשתי' רק באכילה אוסר עיי"ש: