השיב משה אבן העזר· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
שאלה עב
ק"ק קריסטיהר אל הארז אשר בלבנון וכו' ה"ה כבוד חותני ז' וכו' מוה' משה האבד"ק אוהעל:
הן בא אלי איש א' ואמר שעזב את אשתו זה שנים ורוצה לגרש אותה בגט פטורין גם בא איש א' מק"ק ווראנוב ואמר שחשש עיגון יש בדבר אך יש לפקפק בדבר אשר שם אשתו מאטל והנה בב"ש נרשם לכתוב שם מטל בלא אלף אחר המם אך אני מסופק מאוד בדבר זה מפני שהפתח שתחת המם נמשכת כעין אלף השימוש אחר המם ואולי בימי הב"ש לא הי' נמשכת כ"כ. ורציתי לכתוב מאטל. אך הדבר ספק אלי שלא יהי' נראה כשם אחר היינו מאטיל. ובאמת שהוא שמות האנשים. אך אמר א' שראה נכתב אף עתה מטל בלא אלף אחר המם. לכן צויתי לכתוב בלא אלף רק כך מטל. ובפרט שאין לטעות בשם אחר. כי כל הנשים אשר נקראו בשם ההוא הפתח נמשכת. אך מאוד לבי נוקפי לכן בקשתי לעיין בדבר. ואם יראה לכתוב גט אחר אז יצוה להשליח ההולכה המוכ"ז לחזור תיכף ולכתוב גט אחר שלא ירחיק המגרש וגם ימחול לכתוב אם ח"ו לא יהי' המגרש כאן אם יש לסמוך על הגט ההיא במקום עיגון ומפני הטרדה אקצר. ה"ק צבי הירש הכהן גלאנץ:
תשובה תשובתו בצידו כבר בא מעשה לידי בשם זה. ומאוד הייתי חוכך אם לכתוב כדברי הב"ש והנה בנ"ש מייטיל מייטא מייטלין הכל כמנהג המדינה עכ"ל הנה במדינתינו אין שום א' מהן ראוי לכתוב כי אף ראשונה שבהן מייטיל אין ראוי כי בקריאתינו ודאי אין יוד בין מם לטית. והנה לכתוב מאטיל או מאטל הוא כמו מַאָטיל בודאי דבעניין היוד בין טית לל"מד ודאי אין לחלק כי קריאת הברת החיבור של הטית והלמד שבהן הוא בשניהם בשוה שאין דוחקין החירק רק הוא קרוב לסגול. על כן דנתי לכתוב כמו הב"ש דבאמת בדיעבד כבר כתב הרא"מ ז"ל ח"א סי' ס"ו דחסרון האלף אינו שינוי מורגש דאשכחן בכתוב תיבות הרבה חסרות מהן אלף השורש. כמו לא יהל שם ערבי וכיוצ' בו. וה"ט משום שאין הברת האלף ניכרת כמו הברת שאר האותיות. ומש"ה אין לכתוב מקפיד על חסרונה. וכן כתב מהריב"ל בתשובה בחלק ג' ס' ואו דחסרון הא' שהיא במקום תנועת הפתח איכא דלא קפדי וזמנין הסופרים משמיטין אותה והרב מהרשד"ם סי' רמ"ד דעתו דבאותיות או"י שהיא שימוש לנקודות. אין החסרון פוסל בהם כל שלא נודע שם אחר בלתי נקודה הידועה אצלינו:
ומהריב"ל במסקנה דעתו דוקא באלף המורה על הפתח הוא דהוי דינ' הכי. אבל בחסרון הואו שהוא מורה על תנועת החולם והשוריק והיוד שמורה על תנועת החיריק והצירי לא הוי דינ' הכי. עכ"פ בא' המורה על הפתח כולן הרא"מ והרשד"ם ומהריב"ל שוין לטובה שאינו פוסל בדיעבד דהלא הרא"מ מכשיר אפי' בחסרון אלף השורש כיון שאינו ניכר במבטא א"כ בנד"ד ודאי אין פסול א"כ אף לכתחילה יש לכתוב כן בנד"ד שלא לטעות בשם מאטל. ובאמת שם תנועת האלף יותר ניכר. וז"ב לדעתי כשמש בס"ד. וכן מבואר במכתב מאליהו שער ד' בשמות האיש והאשה סי' כ"ה. והנה בב"ש במהדורא קמא בסדר הגט כתב וז"ל מטא מטל כן יש לכתוב אם קורין המם בפתח ממש ומייטי מייטלין אם קורין המם נוטה לפתח יש לכתוב כן עכ"ל. אלמא דבפתח ממש אף שמושך א' כתב לכתוב מטל. והיינו ודאי מטעם דאמרן. וידוע דבהרבה מקומות הלשון במ"ק מנהיר עיני חכמים בהלכה יותר ויותר ממה שהוא במ"ב: