השיב משה אבן העזר· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
שאלה עא
שלום שלום לכבוד הרב האי גאון וכו' מו"ה משה ני' האב"ד ור"מ ד"ק אוהעל. טרם אחלה לדבר תפילתי בקשתי שאל ירע בעיניו וכו'.
הנה בא לידי לסדר גט פטורין פה והובא לפני ג"פ אחד או שנים ושלשה מהגיטין הישינים אשר סדרו הרבנים שהי' לפני פה לראות שם העיר ושם הנהר איך נכתבו. ומצאתי שם העיר דפה נכתב כן מִיהַאלִיוויץ. ושם הנהר לאַבאָרץ. ותמהתי מאוד. כי שגור בפי כל לקרות שם העיר מיהאלָאוויץ בקמץ תחת הלמד וכן נכתב בכ"מ עפי' רוב כפי ההרגל או מיהלוויץ. וביוד אחר הלמד לא ראיתי לכתוב ולא שמעתי לדבר כן ושם הנהר נכתב לָאבַארץ ובאמת כן נקרא בלשונם:
אבל בלשון יהודית נקרא לַבאָריץ. וגם זה לא נכון לפי ענ"ד לכתוב כן לכתחילה. לפי דעת ההב"ש אשר מבואר בו. וברמ"א סי' קכ"ח ס"ג וב"ש ס"ק טית ולא ידעתי מאין יצא להם זאת אם קבלה היא בידם. מקדמת דנא כן. ומה נעשה עתה יורינו רבינו איך לעשות. ולא רציתי להאריך לחוות דעתי הקלושה בזה ובאמת שסדרתי הג"פ הנ"ל כפי אשר מצאתי בהגיטין הישנים כי הי' דבר עיגון נחוץ. אבל מהיום והלאה לא אסדר אי"ה עד שאזכה לתשובתו הרמה:
תשובה אודות שם העיר אין יכולין להכיר כ"כ במבטא אם מיהאלוויץ הלמד בשווא נע או בחירק. כי לפעמים נדמה כך ולפעמים נדמה כך. כי החירק כאשר אינה נדחקת היטב היא קרובה מאוד לשווא נע וכמעט אחד הוא. ואין בזה שינוי השם ועיין בסי' קכ"ח בחלקת מחוקק ס"ק א' ובב"ש ס"ק ט' וכאן בנד"ד כש"כ וק"ו ב"ב של ק"ו דודאי שם א' היא אבל שיהי' נקרא מיהאלאוויץ זה לא שמעתי משום אדם מישראל שיקרא אותו העיר כך. וגם לא ראיתי בשום כתב שיהי' נכתב כך. כי מעת בואי לכאן הי' לי כמה וכמה אגרות משם וגם בודאי ראיתי כמה כתבים משם. ולא ראיתי כתוב בשום מקום מיהאלאוויץ באלף אחר הלמד המורה על הקמץ. וגם חקרתי אצל כמה אנשים אשר היו שם או סמוך לשם וכולם בפה אחד אמרו שמעולם לא נשמע שיהי' נקרא בפי שום אחד מישראל מיהאלאוויץ בקמץ אחר הלמד. ע"כ מיהאלאוויץ ודאי לא יכתבו. ולדעתי הוא שינוי השם אם כתבו כן. אבל מיהאלוויץ או מיהאליויץ אין בו קפידא ואיזה מהן שיכתבו כשר ע"כ אין לשנות מהגיטין הראשונים וימחול נא לשלוח אחר כתונת נשים הנמצאים שם. ויראה איך נכתב שם שם העיר וראי' לדברי מהיוד הראשונה שאחר המם בתיבת מיהאלוויץ שנכתבת בודאי ג"כ אין נדגש החירק שתחת המם הראשונה כ"כ בלשון בני אדם מישראל והיא ג"כ במבטא כמו שְוָא נע. ומ"מ נראת כמו חירק ג"כ וכן הוא ממש בהלמד.. וזה ברור להמדקדק היטב בלשון ובענין הנהר בדיעבד אין שום חשש בודאי. כמבואר בהגהת זקני הרמ"א בשם תשובת מהרי"ל בסי' קכ"ח סעי' ד' וכש"כ וק"ו ב"ב של ק"ו בנד"ד דאין שום חשש. אבל לכתחילה הי' נראה לכתוב לאבריץ. ולא ידעתי הטעם שכתבו לאבאריץ. והנה שמעתי שהנהר הנ"ל עצמו הוא בק"ק הימנא. ע"כ יחקור אצל הרב דק' הימנא. איך נכתב שם ואם נכתב שם לאבריץ גם במחנתו יכתבו כן. דנהר אחד להם ואם גם שם כותבין לאבאריץ הלא דבר הוא ונשמע אצל הרב הנ"ל מה בפיו אם יש בידו איזה טעם מקובל מהרבנים הקודמין או לא. ואז נשוב נתבונן בדבר: