השיב משה אבן העזר· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
שאלה סט
נשאלתי מי ששמו נפתלי ורוצה לשדך עצמו עם א' שנקרא הערץ והשם קודש שלו ג"כ נפתלי אם אין לחוש בדבר מנידון צואת ר' יודא חסיד זצוק"ל:
והשבתי בתוך כ"ד דאין לחוש מכמה טעמי':
א' דכך קבלתי מחכם א' שהי' בק"ק קראקא בעסק שידוך א' והי' אחד ממחותנים נקרא בשני שמות ושם אחד מהשנים הי' כשם מחותנו הרוצה לשדך עמו. והי' נקרא בפי כל בשני שמות ושאל את פי שאירי הגאון הצדיק מו"ה ארי' ליב זצוק"ל אבדק"ק הנ"ל והשיב דכל כי האי מילתא הוא הבו דלא לוסיף עלה וכל שיש איזה שינוי ממה שנאמר בהצואה הולכין להקל וא"כ כש"כ בנידון דידן שאינו נקרא בפי המון בשם זה. ועוד הלא מבואר בצואת החסיד מהר"י בזה"ל. ב' בני אדם ששמותיהן שוין לא יזדוגו יחד ילדיהן וספק אם לזרעו אם לכל העולם וי"א ב' בני אדם ששמותיהן שוין לא יזדוגו יחד ילדיהון ביום אחד ע"כ. וא"כ איכא כמה ספיקי להתיר. ועוד יותר על כולן דאיתא בגמ' מס' ברכות דף מ"ב ע"א ר' יהודא הוי מעסק לי' לברי' בי' ר' יהודא בר חביבי. ופירושו ידוע ועיין בברכות דף כ"ה ע"ב שם. רב אחא איעסק לי' לברי' כו'. ועיין בכתובות דף ס"ב ע"ב רבי איעסק לי' לברי' בי' ר' חייא ועיין שם ברש"י ופירושו מוכרח בש"ס שם בתר הכי דקאמר יתבי וקא עיינו במשפחות רבי כו' וילמד סתום מן המפורש כי כן דרכה של תורה וזה פשוט וברור:
והנה אף שהחסיד הנ"ל הי' זמן רב אחר חתימת התלמוד מ"מ קשה איך חשש לדבר דנתבאר בש"ס דחכמי התלמוד לא חששו לזה. וי"ל בזה דהא לא ארי' דהא אנחנו רואין כמה וכמה בני אדם ששם הקדש שלו יהוד' וכדומה והשם לעז שלו הרגיל בפי המון הוא שם אחר ואולי גם בימיהם היתה כך. וא"כ לק"מ דהא בתלמוד ודאי דלא נזכר רק שם הקדש וא"כ יכול להיות דא' מהן הי' שם שלו הנקרא בפי המון שם אחר ולכך התחתנו. וא"כ לק"מ משא"כ אם אמרינן דגם זה אסור א"כ קשה האיך מנגד החסיד הנ"ל למה שנתבאר בש"ס כנ"ל ובפרט דדבר המסתבר הוא דלא אמרה רק מחמת חשש עינא בישא ח"ו וא"כ כיון שאין נקרא כן בפי ההמון לית לן בה כנ"ל ברור: