שער ההלכה · מקח וממכר בשבת
איסור מקח וממכר
אסרו חכמים לקנות ולמכור בשבת, שמא יכתוב שטר על המקח או את יתרת הסכום שעדיין לא שילם. (ב קמ)
השבת - אוירת נופש
יש לציין שבכפרי נופש יוקרתיים התשלום בימי הנופש עבור מוצרים שונים מתבצע אך ורק באמצעות חרוזים מיוחדים, הניתנים להשגה בתחילת ימי הנופש תמורת תשלום. המטרה היא לנתק את הנופשים בימים אלו מה''כסף''. ואכן, הנופשים מדווחים על אוירת נופש נדירה, נפלאה ומרוממת בימי הניתוק מהכסף. שומר השבת זוכה אחת לשבוע (!) בחוויה נפלאה, רוחנית ומרוממת זו, והרבה יותר מכך. שכן בהצטרף פרט זה למכלול פרטי השבת, מתקבל עונג מרומם שאי אפשר לתארו במילים.
צורך מצוה
גם מכירה של מצוה כארבעת מינים ותפילין, אסורה בשבת. אולם מותר למכור פתיחת ההיכל ועליות לתורה, כי אין כאן מעשה קנין, אלא התחייבות לצדקה בלבד. וכן מותר לערוך מגבית ולהתרים את הציבור עבור דבר מצוה. (ב קמג)
מצרכי מזון מחנות
הנצרך למיני מאכל ומשקה בשבת, מותר לו לבקש מבעל החנות שיפתח את חנותו ויביא לו מצרכים, ובלבד שלא יזכיר לשון קניה ומכירה, ולא ישקול, ולא ימדוד, אלא יאמר: ''תן לי כך וכך תפוחים, כך וכך אגוזים'', וכיוצא. (סימן שכג ס''ד. שבת ג צה)
לא יביא את המצרכים מהחנות בסל כדרכו בחול אלא בידו, אף שבכך יטרח יותר ללכת ולבוא כמה פעמים. אבל אם ממהר לצורך אורחים, מותר להביאם בסל. (ד יא)
חנות פתוחה בשבת
אסור לשבת בחנות הפתוחה בשבת, בין אם החנות של גוי או של יהודי, שמא יחשדו בו שבא לקנות או לסייע לבעל החנות (ב קנד). וכיום שבעוונות הרבים יש מאחינו התועים שמחוסר ידיעה פותחים חנויותיהם בשבת, יש להעיר להם בנועם, ולחזקם באמונה בבורא עולם שהפרנסה ממנו, ואדרבה ''השבת היא מקור הברכה'', ואם ישמרו את השבת, יזכו לפרנסה בשפע וברווח. וכנ''ל בשער האגדה.
חבל על המאמצים
פעם סיפרו לחפץ חיים זצ''ל, שיש יהודי הפותח חנותו בשבת. קרא לו הרב, דיבר על לבו, ואמר לו אמשול לך משל למה הדבר דומה, לאדם שהיתה לו חבית יין המכילה מאה ליטר, ובה ברז אחד. לרוב ''חכמתו'' החליט כי אם מברז אחד יוצא מאה ליטר, אזי משני ברזים יצאו מאתיים ליטר. כמובן שמהתחכמותו זאת לא השתכר כלום, ויצאו לו חמישים ליטר מברז זה וחמישים ליטר מברז זה.
והנמשל: חז''ל לימדונו כי בראש השנה קוצב הקב''ה לאדם כמה ממון ירויח במשך השנה בדיוק. על כן, המאמין פותח את ששת הברזים שהם ששת ימי השבוע, ודרכם עוברים לו כל מזונותיו, אבל החכם בעיניו מנסה לפתוח עוד ברז וחושב שדרכו יצא לו עוד מקור פרנסה, אך אינו יודע כי לשוא הוא טורח, וכל עמלו לריק ולבהלה, כי ''השבת'', היא ורק היא, ''מקור הברכה''.
מתנה
אסור לתת מתנה בשבת, משום שנראה כמוכר חפץ לחברו. אולם רשאי להקנות לו את המתנה קודם שבת [על ידי שיתן את המתנה לאדם אחֵר, שיגביה אותה, ויאמר: ''בהגבהה זו אני זוכה לפלוני במתנה''. ולאחר מכן, אינו רשאי לחזור בו שלא ליתנה, כי משעה שהקנה לו את החפץ, זכה בו והוא שלו, ואף שאינו יודע מכך], ועל ידי כך נמצא שבשבת אינו נותן לו מתנה אלא את מה שכבר שייך לו. ואדם שנותנים לו מתנה בשבת מבלי שהקנו לו אותה לפני כן, יאמר מקבל המתנה, שאינו זוכה בה עד מוצאי שבת. (ב קס)
לצורך מצוה
מותר לתת מתנה לצורך מצוה. ולכן ישנם בתי כנסת שנהגו לתת מתנת עידוד לחתן בר מצוה בשבת. ואולם טוב שיזכו לו את המתנה קודם השבת, כנ''ל. (ב קנט)