אור ברסלב
השבת בהלכה ובאגדה שער ההלכה › כלי שמלאכתו לאיסור

השבת בהלכה ובאגדה

שער ההלכה · כלי שמלאכתו לאיסור

הלכות מוקצה

הגדרת כלי שמלאכתו לאיסור

כלי שהשימוש בו הוא למלאכות האסורות בשבת, כגון: עט, פטיש, הרי הוא נקרא ''כלי שמלאכתו לאיסור''. אבל אם הוא מיועד גם למלאכות איסור וגם למלאכות היתר, כגון: סיר שמיועד לבשל בו על האש, וגם לשמור בו מאכלים במקרר, אין דינו ככלי שמלאכתו לאיסור, אלא ככלי שמלאכתו להיתר, שיבואר להלן. (שבת ג נא)

דוגמאות לכלים שמלאכתם לאיסור - מחבת, גפרורים, סיגריות, מאוורר, מטריה, צבת, מסמר, מסור, מספריים, מחט תפירה, מחק, מחדד וכיוצא. (שבת ג מט, עג, עו)

לצורך גופו או מקומו

כלי שמלאכתו לאיסור, מותר לטלטלו ''לצורך גופו'' או ''לצורך מקומו''. לצורך גופו, היינו להשתמש בכלי למלאכת היתר, כגון פטיש לפצח אגוזים, גפרור לחצוץ בו שיניו, ומספריים לפתוח שקית חלב, וכל כיוצא בהם. (שבת ג מט, עז. שבת ה שסה)

ולצורך מקומו, פירוש, שצריך למקום שהכלי מונח עליו. כגון, אם נמצא עט על כסא ורוצה לשבת עליו, מותר לקחת את העט בידו ולהניחו במקומו. וכן מספריים שנמצאו על שלחן שבת, מותר לקחתן למקום אחר, כיון שצריך את השלחן. וכן מחבת המונחת בארון כלים על ערימת הצלחות, וצריך לצלחות, מותר להרים את המחבת כדי לקחת את הצלחות, כיון שצריך את מקום המחבת. (ב תא)

יש לו כלי אחר או מקום אחר

מותר להשתמש בכלי שמלאכתו לאיסור לצורך פעולה המותרת בשבת, אף שיש לו כלי של היתר. ולכן מותר לפצח אגוזים בפטיש, אף שיש לו מפצח. וכן מותר לטלטל את הכלי כדי לשבת במקומו, אף שיש לו מקום אחר לשבת. (סימן שח סט''ז, הב''ח, הט''ז, מלבושי יו''ט, הגר''ז, חיי אדם, עולת שבת, תוספת שבת, מנחת שבת, תורת שבת, קצות השלחן, באר משה, מגילת ספר. ובמשמרת השבת כתב: ''ומה שחידש המשנה ברורה שהיתר לצורך גופו הוא דוקא כשאין לו כלי היתר, לא הוזכר בפוסקים הראשונים, ואילו היו סוברים כן, לא היו שותקים מזה''. שבת ג מט)

שלא יתקלקל או שלא יגנב

כלי שמלאכתו לאיסור שנמצא בחצר, וחושש שמא יגנב, או יתקלקל בשמש או בגשם, אסור לטלטלו לבית. אולם רשאי לטלטלו בשינוי, כמבואר לעיל. וכן רשאי לטלטלו לצורך גופו או מקומו, ובעוד הכלי בידו יחזירהו למקומו.

למשל: עט המונח על כסא בחצר, וחושש שיגנב, יכול להחליט שברצונו לשבת על הכסא, ואז יטלטל את העט לצורך מקומו, שהוא הכסא שעליו מונח העט, ובעוד שהעט בידו יחזירהו למקומו בבית, ולאחר מכן ישב מעט על הכסא. כמו כן, יכול להחליט שברצונו לבחוש את התה או הקפה בעט, ואז רשאי לטלטל את העט ''לצורך גופו'' שמשתמש בעט, ובעוד שהעט בידו יחזירהו למקומו בבית.

טלטול אגב היתר

כלי שמלאכתו לאיסור שמונח עליו דבר היתר, רשאי לטלטלו. על כן, כלי הנמצא בחצר וחושש שמא יגנב, יניח עליו כף או עוגה וכיוצא, ויכניסהו. (סימן שח ס''ה. שבת ג נד)

לכבוד אורחים

המיקל לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור כדי לסדר את הבית לכבוד אורחים, יש לו על מה לסמוך. אבל לכתחילה ינהג כאמור לעיל לטלטלו בשינוי וכיוצא. (ב תט, תטו)

מניעת דליפת גז

שלהבת גז שכבתה, ודולף גז, חובה לסגור את הגז מיד, מפני חשש סכנה, ואין בזה שום מוקצה. (שבת ג רה)

אולר

אולר שיש בו חלקים שונים וביניהם סכין, מותר להשתמש בסכין, אך לא יפתח את שאר החלקים האסורים בשימוש בשבת, כמספריים, פצירה וכיוצא. (שבת ג קלד)

מאוורר

מותר לאדם להסב את המאוורר כלפיו שתבוא אליו הרוח [שזהו לצורך גופו]. וכן מותר ללחוץ בכפתור המאוורר למעלה, כדי שיסתובב לצדדים או כדי שיעמוד במקומו. (שבת ג עח. ה''ע ג קצד)

שמיכה חשמלית

מותר להשתמש בשמיכה חשמלית המחוברת לחשמל, ואין לחשוש שמא יגביה או ינמיך את מידת החום. (שבת ג פב. שבת ה שסב. ה''ע ג רטו)

מכשיר אדים

מכשיר אדים קר, מותר לטלטלו בהתאם לצורך החולה. ואף מכשיר אדים חם יש להקל להזיזו לצורך החולה. ועיין להלן בדיני חולה שאין בו סכנה, היאך ישתמשו בו בשבת. (ב תכח)

סולם

סולם של סיידים או נגרים וכדומה, הרי הוא כלי שמלאכתו לאיסור. אבל סולם שבבית העשוי לצרכי איסור וגם לצרכי היתר, כהורדת חפצים ממדף גבוה וכדומה, הרי הוא ככלי שמלאכתו להיתר וכדלהלן. (ב תלד)

סיגריות

סיגריות הן כלי שמלאכתו לאיסור, ופשוט שאסור ליתנן בכיס בשבת על מנת לעשן מיד בצאת השבת. (ב תנא) ומה טוב, שימָנע כל אדם מעישון הסיגריות, מאחר והעישון מסוכן מאוד לבריאות, ה' יצילנו. ושומר נפשו ירחק מזה, ויקיים בעצמו: ''ונשמרתם מאוד לנפשותיכם''. ועל כל פנים, אדם שאינו מעשן, אסור לו מן הדין להתחיל לעשן. (ה''ע א רסה. וכן הורה מרן הראשון לציון שליט''א)

בגד שעטנז

בגד שבדקוהו ונמצא בו שעטנז [תערובת חוטי צמר ופשתן], מאחר ואסור מן התורה ללובשו, דינו ככלי שמלאכתו לאיסור. (סימן שח סמ''ז)

חלוקת קופות צדקה

מוסדות תורה וחסד רשאים לחלק קופות צדקה לציבור הבאים רק בשבתות, כדי להגדיל את מעשיהם הכבירים. והטעם בזה, כי אין נחשב כלי שמלאכתו לאיסור אלא כגון עט ופטיש וכיוצא שעושים בהם ממש מלאכות איסור, אבל קופה שרק מניחים בה מעות, אינה נחשבת שמלאכתה לאיסור. ומה שהיא מוקצית, משום שנעשית ''בסיס לדבר האסור'' וכדלהלן, אבל כשאין בה מעות, מותרת בטלטול. (רב נטרונאי גאון, הראב''ד, הרמב''ן, הרשב''א, המרדכי, הרשב''ץ, פני יהושע, הגרש''ז אוירבך ועוד. שבת ג צ. אדני שלמה ב קעח) ואף החולקים מודים להתיר בקופה חדשה, כי אף שהזמין את הקופה לתת בה מעות, כל זמן שלא נתן בה, אינה נעשית כלי של איסור. (משנ''ב סימן שי ס''ק כה)

תוכן העניינים

השבת בהלכה ובאגדה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה