שער ההלכה · יציאה מחוץ לעיר
איסור תחומין
אסור לצאת חוץ לעיר יותר מ-2,000 אמה [960 מטר] מהבית האחרון שבעיר, אפילו אם אינו מטלטל עימו דבר. ומכל מקום אם הולך לדבר מצוה ביישוב הסמוך, כגון: לבקר את רבו או אביו, או למול תינוק, או לשמח חתן וכלה, או לבית האבל וכיוצא, מותר ללכת עד 4,000 אמה [1920 מטר] חוץ לעיר ולא יותר, ובלבד שיעשה 'עירוב תחומין'.
ועירוב תחומין, היינו, שבאותו מקום שמסתיימים ה-2,000 אמה, מניח קודם השבת מאכל בשיעור שתי סעודות [324 גרם] או ליפתן [הבא להטעים את הפת, כסלט וכיוצא] לפת של ב' סעודות. ובמעשה זה נחשב שמקומו כאן בשבת, ומותר לו ללכת עוד 2,000 אמה בלבד מאותו המקום. וקודם שיתן את העירוב, יברך: ''ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו, וציונו על מצות עירוב''. ויאמר: ''בזה העירוב, יהיה מותר לי ללכת ממקום פלוני זה, אלפיים אמה לכל צד''. (עיין סי' שפו, תט, תטו ועוד)