אור ברסלב
הרוקח הלכות תשובה › כח

הרוקח· רבנו אלעזר מגרמייזא

הלכות תשובה · כח

כז

הרכיל אין לו רפואה אם לא יבקש מחילה ויפייס לכל אשר רכל עליהם ויעסוק בפשר השלום ובמצות. המחטיא אין לו רפואה ואין מספיקין בידו לעשות תשובה שלא יהו תלמידיו שהחטיא בגיהנם והוא בג"ע מעוות לא יוכל לתקון אם לא בתשובה שלימה לצער גופו ולהתענות ולהתוודות ולבכות ולהתחרט ולהתחנן יומם ולילה בתעניתו וצומותיו וילקה ויחשוב לזכות את הרבים ויטרח ויפרנס לומדי תורה או ללמד נעריהם וליתן צדקה ויעשה ג"ח בגופו. בפ"א דר"ה (דף יו) אמר ר' יצחק ארבעה דברים מקרעין גזר דינו של אדם אלו הן צדקה צעקה ושינוי השם ושינוי המעשה אמר רבא כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו דרשו ה' בהמצאו ליחיד בעשרת י"ת אבל צבור מי כה' אלהינו בכל קראינו אליו בכל עת.

אכתוב עבירות החמורות. בפ"א דראש השנה (דף יז) המינים ואפיקורסין ושכפרו בתורה ושכפרו בתחיית המתי' ושפירשו מדרכי ציבור ושנתנו מתיתם בארץ החיים ושחטא ושהחטיא את הרבים כגון ירבעם בן נבט וחביריו יורדין לגיהנם ונידונין בה לדורי דורות גיהנם כלה והם אינם כלים. בפ"א דחגיגה (דף ט) ר"ש בן מנסיא או' איזהו מעוות שאינו יכול לתקן זה הבא על הערוה והוליד ממזר ומוקי בגמ' באחותו פנויה או אנס אשת איש ובא עליה והוליד ממזר אין לו תקנה אבל לא הוליד יש לו תקנה והא דתניא ר"ש בן מנסיא אומר הבא על אשת איש ונאסר' על בעלה אע"פ שלא נטרד מן העולם וכו' זהו באשת ישראל ומרצונ' או אנס אשת כהן שאסרה על בעלה אין לו תקנה ובפ' הזהב (דף נח) כל היורדין לגיהנם עולין חוץ מן הבא על אשת איש או מלבין פני חבירו ברבים או מכנה שם לחבירו אע"ג דדש ביה יורדים ואינן עולים. בסוטה בשלהי פ' ואלו נאמרין (דף מב) ארבע כיתות אין מקבלות פני שכינ' כת לצים כת חנפים כת שקרים כת מספרי ל"ה. ובפ"א דקידושין (ד' לט) למען תפוס את ישראל בלב' אמר רב אחא בר' יעקב ההוא בע"ז כתיב דאמר מר חמור' ע"ז שכל הכופר בה כאלו מודה בכל התורה כלה וכן המוד' בע"ז ככופר בכל התורה כלה בפ' בתרא דיומא (דף פו) חלול השם אשובה ויום הכפורים ויסורים תולין ומיתה ממרקת גדול חלול השם מכל העבירות. בשלהי קדושין אין מקיפין לחלול השם א' שוגג וא' מזיד ואם הית' שקול' מכרע' ר"ש ב"י או' אפי' צדיק גמור כל ימיו ומרד באחרונה ותוהה על הראשונות אבד כל הראשונו' שנ' צדקת הצדיק לא תצילנו ביום רשעו אפי' רשע גמור כל ימיו ועשה תשובה באחרונה אין מזכירי' לו שום דבר רשעו שנ' ורשעת הרשע לא יכשל ביום שובו מרשעו.

כד דברים מעכבים את התשובה אלו הן רכילות ל"ה בעל חימה. בעל מחשבות המתחבר לרשע המסתכל בעריות. החולק עם גנב. האומר אחטא ואשוב המתכבד בקלון חבירו. הפורש מן הצבור והמטה את חבירו מדרכי טובה לדרכי רעה. והמבזה את אבותיו והמקלל את הרבים והמעכב את הרבים מעשות צדקה [ והמואס בעושי צדקה ומצות. והמשמש בעבוטו של עני. והמקבל שוחד והמוצא מציאה ואינו מחזירה. והרואה בניו בתרבות רעה ואינו מוחה בידם. האוכל שוד עניים. החולק על ד"ת. החושד בכשרים. השונא את התוכחות. המלעיג על המצות וכל כ"ד עבירות בהוד' את ירושלים. וכן כד עריות באחרי. באמור אל הכהנים כ"ד כפרות.

תשעה דברים מעכבין את התפלה הראשון מי שנחתם גזר דינו כמו למשה ואתחנן השיבו אל תוסף דבר. השני המתפלל בלא כונת לבו. ויזכרו כי אלקים צורם ויפתוהו בפיהם ולבם לא נכון עמו. הג' מי שאינו מקשיב לד"ת מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה. הד' מי שאינו משיב לעני אוטם אזנו מזעקת דל גם הוא יקרא ולא יענה הה' עושק וגוזל כמו במיכה אשר אכלו שאר עמי וכתי' לא יענה אותם. הו' מתפלל בלא נקיות גם כי תרבו תפלה אינני שומע הז' מי שגברו עונותיו ולא שב ויהי כאשר קראו ולא שמעו הח' מי שאינו שומע תוכחה ש' ותוכחתי לא אביתם אז יקראונני ולא אענה. הט' מי ששם בטחונו בע"ז ואל תפגע בי כי איני שומע אותם הבנים מלקטים עצים. וכן ט' הם ישראל ידע עמי לא התבונן גוי חוטא עם כבד עון זרע מרעים בנים משחיתים פשעו בי קציני סדום עם עמורה ואחר כך כי תרבו תפלה אינני שומע כי עד ט' מוחל אבל וינסו אותי זה עשר פעמים אז פורע לכך בהפטרה סולו סולו אמר לשון צום וענוי ואח"כ לקדוש ה' מכובד וכן ט' פעמים וכפר בחומש לכפר ט' דברים המעכבין את התפלה לכך אין ט' במזמור יענך ה' ביום צרה ומסיים יעננו ביום קראנו לכך ט' ימי תשובה עד י"ה לכך ט' למה צמנו ענינו ביום צומכ' תצימו לא תצומו צום אבחרה יום ענות צום יום רצון הלא זה צום. באלפא ביתא דרבי עקיבא קרוב ה' לנשברי לב חביבין שבורי לב לפני הקב"ה יותר ממלאכי השרת. שמלאכי השרת מרוחקין מן השכינה ל"ו אלפים רבבות פרסאות שנ' שרפי' עומדים ממעל לו אבל שבורי לב הקב"ה קרוב אצלם בתוך אמה כל מי שזובח את יצרו בכל יום ומתוודה מעלה אני עליו כאלו כבדני בשני עולמות זובח תודה יכבדנני בעה"ז ובעה"ב. עיקר כפרה ע"י וידוי לכך הפר שהוא כפרה לו ולכהנים הכ"ג מתוודה עליו ושעיר המשתלח שהוא כפרה לכל ישראל מתוודה עליו עונות ישראל מודה ועוזב ירוחם כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הוודעי ספקתי על ירך דרשו את ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב וישוב אל ה' וירחמהו. בפרק חלק (דף צ) ואלו הן שאין להם חלק לעוה"ב האומר אין תחיית המתים מן התורה ואין תורה מן השמים ואפיקורו' המבזה ת"ח וא' ר"פ כגון דאמר הני רבנן או קורא לרבו בשמו ר"ע אומ' אף הקורא בספרים החיצונים ספרי מינין וספרי ב סירא והלוחש על המכה ואומר כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך ורוקק שאין מזכירין שם שמים על הרקיקה אבא שאול אומר אף ההוגה את השם באותיותיו בגבולין ובלעג או הדורש אגדות של דופי כי דבר ה' בזה האומר כל התורה כלה מן השמי' חוץ מפסוק זה או חוץ מדקדוק זה ומקל וחומר זה ומגזרה שוה זו זהו כי דבר ה' בזה הכרת בעוה"ז תכרת לעולם הבא כל זמן שעונה בה הא אם עשה תשובה ומתווד' יש לו חלק לעולם הבא. אלו הן המינין האומר עולם כמנהגו נוהג ואין אלוה בעולם או אומר אין הבורא קדמון לכל או אומר יש אלוה אחר עמו או אומר יש לו דמות וצורה כאדם וגוף ותמונה או משתתף ד"א עמו או האומר אין שום נבואה בעולם מן השם או מכחיש מן תורת משה דבור א' או דקדוק א' או אומר אין הבורא יודע מעשה מחשבות האדם או אין אדם נידון לפי מעשיו או אין העולם הבא ואין תשלום שכר. אלו הן מינין ואפיקורסין שמורידין אותן אם לא עשו תשובה שלימה ונקה לא ינקה מנקה לשבים ואינו מנקה לשאינן שבים והא דאמר בפ"ב דיומא (דף פו) עבר על עשה ועשה תשובה לא זז משם עד שמוחלים לו וכן בפ"א דשבועות (דף יב) האי עשה היכי דמי אי דעשה תשובה מוחלין לו מיד מיהו קצת צער יבא לו שעבר על העשה כל החוזר בתשובה שלימה מקבלין אותו כדאמר בפ"א דע"ז (דף יז) גבי ר"א בן דורדיא כשהניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה גדולה עד שיצאה נשמתו יצאה בת קול ואמרה ר"א בן דורדיא מזומן לחיי העו"הב כי מה שאדם מזומן לעשות ונהנה בו ומתחרט ומכניע עצמו קשה לו מאד דלפום צערא אגר' כל מי שרגיל לעבירה בין קלה בין חמורה להכעיס הוא מומר לדבר א' או לבוש שעטנז או מגלח זקנו [בתער או מספר קומי כמו כותים או אוכל איסור או בועל כותית או גונב ומפורסם הדבר זה הוא מין כאלו כפר שאותה מצוה לא נתן הקב"ה למשה ובדבר החשוד לא דנו ולא מעידו ויש לו להתחרט ולהתודות בדמע הלב ולא יעשה עוד כדבר הרע הזה הרחק מן הכעור וכן בפ"א דשחיטת חולין (דף ג) ששחיטת כותי אסור המשמר שבתות בשוק דינו כישראל ואם מחלל שבתות בפרהסיא דינו ככותי להשכיר ממנו רשותו אם לא עירב. בפרק א' דשחיטת חולין (דף ה') ובערובין והמחטיא את הרבים בין גדול כירבע' או כופר בדברי חכמים כצדוק וביתוס או דוחק העולם לחטוא כמנשה או הטעה העולם בהפוך טעיותיו או עשה עבירות כיהויקים בגלוי שמעיז מצח ומגלה פנים או פורש מן הצבור שאינו מתענ' עמהם ואינו נכנס בצרותם כל אלו אין להם חלק לעוה"ב אך אם עשו תשובה בכל לב ומתודי' בכל לב ובדמע אפי' כפר בעיקר ושב לאהבה את בוראו ולא ישוב לקלקולו אך דבק בקונו יש לו חלק לעה"ב.

שמעו חכמים מילי אל תחניף לאדם פן תישן שנת עולמים ותרדם לא לפניו חנף יבוא כי יקטף עודנו באבו ע"כ תן בלבך לבער חליפות ותכר האמת ולא בחניפות זכור בוראך ותירא מפניו בטח במלכך כי יהיה עמך ראה ותשוה קטן וגדול הכל מלחדול ומלכך יהיה לך לעוז ומגדול. בני אל תהיה גאה פן תהיה הומה ושואה תנמיך רוחך בלב נכאה אז השם עמך תחזה ותראה כי שונא גאים ומחיה לב נדכאים כי מה בגאות תועלת כי הנפש גועלת וכוס תרעלה ומחללת ומועלת למה תמות בלא עתך ומלאך אכזרי יבעתך אל תתחבר אל המתגאים ברגע ימותו פתאום תירא מלפני מתגאה על כל המתגאים ותחזה כבודו במקום רואים כי ברוח נמוכה יהיה לך תמיכה וסמיכה. בני הזהר במצות לאוין פן תעבור באחד מהן ותלקה ארבעים או במכת מרדות אם עברת על לאו בעלמא כ"ש לאו דכריתות תתענה לכל הפחות מ' יום ותלקה בכל יום ותן לו תודה.

המגלח פיאות זקנו בתער עובר כמה לאוין ומעתה אל תשחית עוד ותגדל זקנך ובחוקותיהם לא. תלכו הזהר בעשה לקיימו פן תלקה במכת מרדות. הוי זהיר בפ' וחי אחיך עמך ולא תסיג גבולו אל תקח לו מחייתו ואם קנה סחורה או מטבע כנגד השלטון אם יבא אחד ויוסיף לו כדי ליקח מחבירו זה לא ניתן לימחל ונקרא רשע ואין גזלן כמותו ואם לא ישמע אל הוריו אשר הורוהו יש להבדילו עד יתקן עותתו בתשובה. בני אם תחטא בעינים פן תכשל בזה ובבא וישקלוך במאזנים בעדים שנים אל תחטא באזנים בשמע שוא לדבר לפניך ובעת תעמוד לפני אדוניך לא ישמע רב עוניך.

אל תחטא באפך ובריח פן יקצוף עליך להמריח ומכל טוב תהיה קרח ומפניו לא תוכל היות בורח אל תחטא בפיך ובלשונך כי בעל כנפים יזכיר עוניך לא יועילו לך הונך לבא לפני קונך אל תחטא במאכלך ואל תרבה מעלך כי גופך יכשילך ואיך תעמוד לגורלך אל תחטא בידך איך תעמוד בפני שודדיך ככלות כחך והודך ומעשיך עדיך נגדך אל תחטא בלבבך לא בעשת מחשבותיך ולא בכליות קרביך המלך בקונך יודע טיבך אל תחטא באיבריך המה יעידו כל דבריך הנה ככלות בשרך ושארך יזכירו כל אמריך אל תחטא במשגל ולא בראיות יופי שגל כי היא כזונה סופה להרגל פרה ורבה כעין גל אל תחטא ברגליך פן יהפך גלגליך רוץ למצוה מעגליך להרגל בצדיקים רגליך. אל תחטא ברוחך בנשמת כחך תגיל בפקודי משמחיך ויליץ צדקתך נכחיך אל תחטא בנשמתך אל תרבה באשמתך עסוק בתורתך בכל מאמצי משמרתך אל תחטא בפני בוראך זכור כי הוא בראך, והוא מכלכלך ונושאך הוא אביך הוא מוראך אל תחטא לפני השם כי הוא נותן לך הגושם ועיניך ופיך מלחלח כגשם והוא חייך מנשם אל בחדוה תתאוו ותתאוה שירותיו בקול תחוה בכל עת לפניו תשתחוה אל תהי להוט אחר גרונך תירא מאכילה הוא קונך ואל תאכל ספק איסור כ"ש איסור הניכר הזהר פן יהיה בך חטא ותראה מי שוחט אם בקי בהלכות שחיט' בכל עניניה בלי ספק וכן מי שבודק הבהמה בכל פיסקי הלכות הריאה ומראיה בכל עניניה אם הוא שוגג ונמצא טריפה אחריו יש להזהירו אם יעשה יותר פן יסירוהו ויעבירוהו כמשפט עד אשר יתקן עוותתו הבודק ונמצא אחריו טריפה או השוחט ונמצא אחריו נבילה וכן המנקר ונמצא אחריו חלב יש להלקותו ולהזהירו שלא יעשה עוד ואם אינו נזהר יש להעבירו מאומנתו לגמרי ולהלקותו ולהכריז עליו בקהל עד שנראה תשובתו בלי רמאות ובלא נבל וכאשר יעשה דין מה שקצבו עליו אז אחינו הוא כי כל שנמצא אחריו חלב או אחר שיבדוק ימצאו נבילה פעמים ושלש כבר נפסל עד זמן אחר שנראה תשובתו בצידו וכן המתקן גבינות או החלב שאין ישראל רואהו שכל החשוד בדבר לא דנו ולא מעידו.

עיקר התשובה הזכרת חטאו ווידוי כמו משה ע"ה אמר ויעשו להם אלהי זהב ומתרחק מן העבירה שבידו ומן הדומה לו וטוב לו בני הזהר מכל נדנוד עבירה כי יש שנראה לך קטנה וגדולה היא אלי בא וראה התורה אמרה הוכח תוכיח את עמיתך אעפ"כ אמרה תורה ולא תשא עליו חטא שלא יהיו פניו משתנות להלבינו ברבים ואם עשה כן אינו לוקה לאו שאין בו מעשה הוא עון גדול הוא המלבין פני חבירו ברבים אין לו חלק לעוה"ב ודווקא עמיתו עם שאתו במצות אבל אם הוכיחו בסתר ואינו שומע מכלימין אותו ברבים כמו נחמיה ואריב עמם ואקללם ויש להוכיחו כמו נביאים הראשונים כל דעלך סני לחברך לא תעביד שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו ושב ורפא לו סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם.

תוכן העניינים

הרוקח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה