אור ברסלב
הרוקח הלכות תשובה

הרוקח· רבנו אלעזר מגרמייזא

הלכות תשובה

הלכות חסידות

אשרי האיש יהגה בו תמיד ויזכה לזה ולבא.

א

הלכות תשובה תשובה קדמה לעולם כדמייתי לה בנדרים בפ' אין בין המודר (דף לט) תניא שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם אלו הן התורה והתשובה וג"ע וגיהנם וכסא הכבוד ב"ה ושמו של משיח וכן בב"ר ובתרגום סוראי התורה קדמה ואחריו כסא הכבוד ג"ע מימינו וגיהנם משמאלו והתשובה ממוצעת בין ג"ע לגיהנם זכה נכנס בגן לא זכה נכנס ונידון בגיהנם בברכות בשלהי אין עומדין (דף לד) אמר ר' אבהו מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורין אין עומדין שנא' שלום שלום לרחוק ולקרוב לרחוק ברישא והדר לקרוב ואמרינן בפ' ב' דיומא (דף פו) שאל ר' מתיה בן חרש את ר' אלעזר בן עזריה ברומי שמעת ארבעה חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש א"ל שלשה הם ותשובה עם כל אחד ואחד עבר אדם על מצות עשה ועשה תשובה מוחלין לו מיד שנא' שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם עבר אדם על מצות לא תעשה ועשה תשובה התשובה תולה ויו"הכ מכפר שנא' כי ביום הזה יכפר עליכם עבר אדם על חייבי כריתות ועל חייבי מיתות ב"ד ועשה תשובה התשובה ויוה"כ תולין וייסורין ממרקין שנא' ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם אבל מי שיש בידו חלול השם אין כח לא בתשובה לתלות ולא ביוה"כ לכפר ולא ביסורין למרק אלא כולם תולים ומיתה ממרקת שנא' ונגלה באזני ה' צבאות אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון היכי דמי בעל תשובה כגון שבא דבר עבירה לידו ופירש ממנה מחוי רב יהודה באותו מקום ובאותו הפרק ובאותה אשה ואפרש לך בקיצור סדרי תשובה ג' ענייני עבירות הם והד' תשובה עם כל אחד ואחד לכך רמז בתורה ג' פעמים תשובה באתם נצבים והרביעי בואתחנן בנביאים ביחזקאל ג' פעמים אם ישמעו ויחדלו והד' השומע ישמע והחדל יחדל בכתובים ג' שמירות בתורה הבינני ואצרה תורתך ואשמרנה בכל לב ואשמרה תורתך תמיד לעולם ועד זכרתי בלילה שמך ה' וגו' והרביעית פלגי מים ירדו עיני על לא שמרו תורתיך וכן אומר בחול ג' פעמים ביום והוא רחום יכפר עון אחד בזמירות והוא רחום יכפר עון ואתה ה' לא תכלא וא' קודם תהלה לדוד וא' במעריב קודם ברכו והרביעי בסדר קדושה קדושה ג"פ בבקר ואחד במנחה וד' ענייני תשובה הם תשובת הבאה תשובת הגדר תשובת המשקל תשובת הכתוב וג' עניני תשובה מצויין אבל תשובה הבאה אינה מצויה.

ב

תשובת הבאה אם חטא באשת איש ובאתה אותה האשה לידו והיה יכול לחטא כמו בראשונה ומונע ואינו חוטא זהו זכור בוראך בימי בחורותיך בפ"א דע"ז (דף יט) אשרי איש ירא ה' אמר רב עמרם אמר רב אשרי מי שעשה תשובה כשהוא איש ר"י בן לוי אמר אשרי מי שמתגבר על יצרו כשהוא איש ועיקר התשובה שמתודה שנא' איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעול מעל בה' ואשמה הנפש ההיא והתוודו את חטאתם אשר עשו וכתיב והתודה אשר חטא עליה יעזוב רשע דרכו ואיש און וגו' שאם מתודה ואינו מתחרט בלבו זהו טובל ושרץ בידו כדאמרינן בפ"ג דברכות (דף כג) בפסוק כי אינם יודעים לעשות רע ובפ"א דזבחים (דף ז) אמר רבא עולה דורון היא היכי דמי אי דליכא תשובה זבח רשעים תועבה ואי עשה תשובה לא זז משם עד שמוחלין לו אלא ש"מ דורון היא הרי אם לא עשה תשובה הקרבן זבח תועבה כך וידוי בלא חרטה על כן כשמתודה בבכי בכוון הלב אז יש לו כפרה. כדאמר בפ"א דחגיגה (ד' ה). העושה דבר ומתחרט בו מוחלין לו דכתיב ולא יראוני הא יראוני מוחלין לו.

ג

פנויה נדה עריות נפשו של אדם מחמדתן בין בפניו בין שלא בפניו אם לבו השיאו לבוא על פנויה בתולה או אלמנה בין כדרכה בין שלא כדרכה וחושב בלבו מה חטא באשה פנויה יתן אל לבו תבונה כשיבא עליה הלא לא טבלה וכל אשה היא רואה נדה אם כן בא על נדה שהיא בכרת.

ד

תשובת הבאה אם זאת האשה היתה מרוצה לו בביאה ולבו בוער בחשק אהבה עליה והיה יכול לבא עליה ושובר ומנתק מורשי לבבו ומתאפק ועוצר לבו מלבא עליה או על אשה אחרת שהיתה נשמעת לו והיא נתיחדה עמו ומתחרט ואינו חוטא ומונע תאותו זו היא תשובת הבאה

ה

תשובת הגדר לא יראה שחוק נשים ובתולות שנה או שנתים או יותר ולא יראה פני אשה ולא בחזה ולא כנגד דדיה ולא כנגד ערותה אפי' באשתו נדה בעוד שלא טבלה ולא ירחץ ולא יאכל מאכל חם ולא דבר שמביא תאוה יתרחק עצמו ולא יראה בהמות וחיה ועוף בשעה שנזקקין זה לזה פן יתאוה לעבירה.

ו

תשובת המשקל כפי הנאה שנהנה בנשיקה ובמשמוש ובהעראה יש לו להצטער בדאגת הלב ויתענה לכל הפחות מ' יום ולא יאכל בשר ולא ישתה יין בלילה שיש לו להתענות למחר ולא בלילה לאחר תעניתו ויצטער בשכיבתו יומם ולילה לשקול הצער כנגד חשק ונשק התאוה אשר נהנה

ז

תשובת הכתוב הנה כרת היה חייב בביאתו שבא על נדה בעוד שלא טבלה על כן ישכב בקושי על הארץ או על דף וילבש שחורים וילקה ויתענה לא פחות מן מ' יום ויתוודה בכל יום ג"פ בבכיית הלב ובדמע ולא ירגיל לילך בשחקות נשים ולפום צערא אגרא וטוב לו.

ח

ארוסה אם חטא בנערה המאורסה שכב עמה שהוא בסקילה או באשת איש שהוא בחנק או בכל העריות בין כדרכה שלא בין כדרכה אם הערה בה בהכנסת עטרה בערוה הרי זה נהנה מה שנתרצה לטעום מים גנובים בחשק אהבים ואסרה בביאתה על זה נאמר מעוות לא יוכל לתקון

ט

תשובת הגדר יגדור עצמו מלראות נשים ולא בתכשיטיהן בין הם עליהם בין אינן עליהן ולא יראה במקום שהנשים שוחקות ולא בתולות ולא ישמע קול ניגונין בכיון ולא יריח מבשמים שעליה וירחיק מלילך אצל אשה ולא ישמע שום דבר חשק תאוה ולא ירמוז לשום אשה בעיניו ולא יקרוץ באצבעותיו ולא בשפתיו ואף לאשתו נדה בעוד שלא טבלה ולא יתייחד עם שום ערוה ולא ישכב אפי' עם אשתו טהורה בגנות או בחצרות ואין לו לדוש באשתו מבפני' ולזרות מבחוץ ולא יהיה עסקו עם הנשים כלל ולא יקל ראשו.

י

תשובת המשקל יש לו לשקול צערו כנגד הנאתו שנהנה בה ושנה שלימה אסור לאכול בשר ולשתות יין לבד משבתות וימים טובים ופורים ולא יאכל לחם חם ולא ירחץ כי אם בימים טובים מעט ולא ילך לראות בשום שחוק כי אם ילך לנשואין בשעת הברכה ולא יעדן עצמו בשום דבר וילקה בכל יום וישכב על דף אחד בלא כר כי אם בשבת וביום טוב על תבן או על קש וכר בראשו ויסיר רוח הבהמיו' שבו חומר התאוה וחיי צער יחיה ושק על בשרו ולא ידבר מעניין התאוה חשקים ונשוקים ומשמושים ומיני אהבות וחשק או חמודים.

יא

תשובת הכתוב הבא על אשת איש שהוא במיתה יסבול צער קשה כמיתה ישב בקרח או בשלב בכל יום שעה אחת בכל יום פעם אחת או פעמיים ובימות החמה יושב לפני זבובים או לפני גמלים או לפני דבורים או יסבול יסורין הקשין לו כמות ואין לו להשתמש באשה כי אם באשתו הטהורה ויש לו להתוודות בכל יום ויום בבכי ואנחה ובכל מיני סיגוף וצער מאחר שאסרה על בעלה אבל אם אנסה שלא אסרה די לו כמו בעריות או כריתות אחרות שעבר עליהם ילקה ויתענה מ' יום רצופין וישכב על הארץ ולא ירחץ ולא יתענג ולא ילך בשחקו' ובטיולים.

יב

הבא על בת נכר על כותית חייב להתענו' וללקות מלהיות קשור עמה כאש לא נופח ולא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא ירחוץ לכל הפחות מ' יום עד ישוב חרון אף ה' ממנו. וכן הבא על שפחה כנענית יתענה ולא ירחץ מ' יום ויתענה שני וחמישי וכן אם רבע בהמה או חיה או עוף יתענה ולא ירחץ עד ישוב בתשובה שלמה ולא יראה לא עוף ולא בהמה וחיה כשנזקקין יחד זה לזה.

יג

המנשק נשים ומחבקן ומשמשן בלא שכיבה יתענה שני וחמישי ושני ולא יעשה עוד ויתרחק מפתח ביתה פן יבא לידי עבירה.

יד

הבא על אשתו נדה יתענה מ' יום רצופין וילקה בכל יום ולא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא יאכל מאכל חם ולא ירחץ באותן הימים. אדם שבא על ערוה או על אשתו נדה יש לו לישב במים קרים בקרח כשיעור צליית ביצה וגומעה לא פחות מג' ימים ולא יותר מן מ' יום ובכל יום יתודה עונו בין מתענה ובין אינו מתענה. ואם חיבק אשתו נדה או נשקה או חיכך אברו על בשרה יש לו להתענות ולהתוודות. מותר לאדם להתיחד עם אשתו נדה בחדר אחד כדאמרינן בסנהדרין (ד' לז) סוגה בשושנים. ובעירובין בפ' הדר רק לא ידבר עמה דברי תפלות ולא יחבקנה ולא ימשמשנה ולא ינשקנה ולא יאכל עמה ולא ישתה עמה עד שתטבול במים ולאחר טבילתה ישמחנה ויחבקנה וינשקנה ויקדש עצמו מתשמיש המטה ולא ינבל פיו ולא יראה בה דבר מגונה אך ישעשע במשמושי' ובכל מיני חיבוק למלאות תאוותו ותאוותה שלא יהרהר באחרת כי אם עליה כי היא אשת חיקו ויראה לה חיבות ואהבות.

טו

גנב או גזל ומתחרט ישיב למי שגנב או ליורשיו הכל והשיב את הגזילה אשר גזל וילקה ויתענה ויתאנח ויתחרט ויתודה ואם יבא לידו ממון חבירו והיה יכול לגנוב ומונע ומתרחק מלילך אצל ממון חבירו וירבה בצדקות ויבקש מחילה מן הנגזל ואם אין לו יורשים לנגזל או כי אינו מכירם יתן לבית דין מה שגנב או מה שגזל וילקה ויתודה.

טז

המצער את חבירו בין בדברים בין בממון בין בחבלה בין בהכאה בין באונאת דברים אין כפרה אם לא ירצה את חבירו וימחול לו כדאמרינן בבבא קמא בפ' החובל (ד' צט) החובל בחבירו אפי' נתן לו כל ממון שבעולם אין נמחל לו עד שיבקש ממנו מחילה אמר ר' יצחק המקניט את חבירו אפי' בדברים צריך לפייסו וירבה עליו ריעים ואמר בפ' בתרא דיומא (ד פ"ה) א"ר אלעזר בן עזריה מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו עבירות שבין אדם להקב"ה יום הכפורים מכפר עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חבירו. בתורת כהנים על לשון הרע נגעים באים ומה מרים שלא בפני משה דברה כך המדבר גנאי על חבירו בפניו על אחת כמה וכמה השמר בנגע צרעת זכור את אשר עשה ה' אלקיך למרים על כל עבירה היה לו להתענות וללקות כ"ש על חייבי מיתות ב"ד ועל חייבי כריתות כ"ש על לא תשא את שם וכ"ש על חילול השם גנב או גזל או לקח ריבית הרי עבר על לאו יש לו להשיב הגזילה כולה או הגניבה והריבית ויבקש ממנו מחילה וילקה על לאו ויתענה ויתודה וישמר שלא יקבל פקדונות ולא לילך על ממון חבירו. כי גזל נפשו של אדם חומדתו ע"כ יתרחק מהן ויעשה ג"ח בין בגופו בין בממונו ויותר ממה שיש לו ואם החזיר הריבית וילק' ויתוודה ויתענה וישמור עצמו מכל מיני ריבית ומאבק ריבית ומריבית דברים ואם היה יכול להתפרנס בלא ריבית אפי' מן הא"י לא יקח שנה אחת ולא ישב במקו' שמדברים ענייני ריבית כי המלוה בריבית אינו חי לעתיד כדאמר בתנחומא אם כסף תלוה את עמי. ואמ' בפ' איזהו נשך (ד' עא) בעלי ריבית מתמוטטין על כן מכל הערמת ריבית לא יהא עסק וישוב בתשובה. הכה את חבירו עבר בלאו יבקש ממנו מחילה ואחר כך יתוודה שחטא והכהו ויתענה ולא יעשה עוד. ויתחרט על פשעיו ולא יגביה ידו על חבירו עוד כי נקרא רשע ויאמר לרשע למה תכה רעך רב הונא קץ ידא כדאמר בסנהדרין בפ"ד מיתו' (ד' נח) הסוטר לועו של חבירו כאלו סוטר כנגד השכינה המגביה ידו על חבירו אע"פ שלא הכהו נקרא רשע ונקרא חוטא רב הונא אמר תקצץ ידו ואם הכהו אע"פ שאין דנין בבבל כדאמרינן בפרק החובל (ד' פא) טוב שיתן לו את ממונו וגם ירצה אותו לבקש מחילה ולוקה כי עבר על לאו פן יוסיף להכותו ויתענה ואם ביישו בדברים עבר על לאו לא תונו איש את עמיתו היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשוני' כדאמרינן בבבא מציעא בפ' הזהב (ד' נח) יש אונאה בדברי' גדול אונאת דברים מאונאת ממון שזה נאמר בו ויראת מאלהיך ועוד זה בגופו וזה בממונו זה ניתן להישבון וזה לא ניתן להישבון כל המלבין פני חברו ברבים כאלו שופך דמים דאזיל סומקא ואתי חיורא המלבין פני חבירו ברבי' או מכנה לו שם ואע"ג דדש ביה אין מעלין אותו מגיהנ' שערי אונאת דברים לא ננעלו על כן צריך לבקש מחילה ממנו ויתענה ולוקה ואם יאמר לו למאנה בדברים ישתוק ישמע חרפתו ואין משיב ויזהר באונאת אשתו ויכבדנה יותר מגופו והמאנה את הנר עובר בג' לאוין בפ' בתרא דיומא (דף פז) כל המקניט את חבירו אפי' בדברים צריך לפייסו ואם ממון יש לו בידו התר פיסת יד ואם לאו ירבה עליו ריעים ואם מת מביא י' בני אדם ומעמידן על קברו ואו' חטאתי לה' אלקי ישראל ולפלוני זה שחבלתי בו והמעבי' על מדותיו מעבירי' לו על כל פשעיו.

יז

ענייני תשובה וודויין

ביומא בפ' אמר להם הממונה (ד' לו) והתודה עליו את כל עונות בני ישראל כיצד מתודה או' חטאתי עויתי פשעתי אמר רבה בר שמואל הלכה כדברי חכמים חטא זו שגגה ונפש כי תחטא בשגגה עון זה זדון ונהנה כגו' ניאוף או אכל איסור וכה"א הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה, פשע זה מרד ואינו נהנה כגון מוציא בשבת או מבעיר וכה"א מלך מואב פשע בי. ושחט אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר ושחט ביום הכפורים מתודה על הפר פעמים עונו ועון ביתו ועון כהנים ועל שעיר המשתלח עון כל ישראל ואמר בפ' בתרא דיומא (דף פו) ערב יום הכיפורים צריך שיתודה קודם אכילה ושתייה שמא תטרף דעתו עליו ואע"פ שהתוודה בערבית עם חשיכה יתודה בשחרית בשחרית יתודה במוסף במוסף יתודה במנחה במנחה יתודה בנעילה וצריך אדם לפרט את החטא עבירות שהתוודה ביום הכיפורים זה אפי' לא שנה בהם צריך שיתודה ביום הכפורים אחר כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד דקיימא לן כר"א בן יעקב דמשנתו קב ונקי וקיימא לן כבר המדורי.

יח

עיקר ווידוי אבל אנחנו חטאנו אשמנו בגדנו גזלנו דברנו דופי עד ומשפטיך לא שוה לנו עברנו על מ"ע עברנו על מצות ל"ת עברנו על חייבי כריתות עברנו על חייבי מיתות ב"ד עברנו על תורה שבכתב עברנו על תורה שבעל פה שכחנו שמך הגדול שכחנו מלכותך ויראתך ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו. ירושלמי כיצד מתוודה ר' ברכיה בשם ר' אבא בר אבינא רבון העולמים הרע בעיניך עשיתי ובדרך רע הייתי עומד ושוב איני עושה כן יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתכפר לנו על כל פשעינו ותמחול ותסלח לכל חטאתינו. בפסיקתא רבתי בפ' רני ושמחי אמר להם הקב"ה למלאכי השרת בואו ואודיע אתכם צדקתן של בני שאני טעמתים בעולם כמה צרות וייסורין הבאתי עליהם בכל דור ודור ובכל שעה לא בעטו בי אלא קוראין את עצמן רשעים וקוראין אותי צדיק והן אומרים בלשון הזה אבל אנחנו חטאנו העוינו והרשענו ומשפטיך הטובים לא שוה לנו ואתה צדיק על כל הבא עלינו ואנחנו הרשענו לכך מקלס שלמה את כנסת ישראל אשת חיל מי ימצא לכך נאמר אם חומה היא. בפ' בתרא דיומא (דף פו) תשובה מכפר על עבירות קלות על עשה ועל לא תעשה הניתק לעשה ועל החמורות חייבי כריתות וחייבי מיתות ב"ד ולא תשא עמהם וכל דדמי ליה תשובה תולה עד יום הכפורים ויכפר האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה אחטא ויום הכפורים מכפר אין יום הכפורים מכפר. במדרש הרנינו שובה ישראל עד ה' כל מה שברא הקב"ה לא נשבע אלא על התשובה חי אני נאם ה' אם אחפוץ במות הרשע אמר הקב"ה לישראל מתביישים אתם לעשות תשובה הנני שב ראשון כה אמר ה' הנני שב ומה מי שאין לו חטא ולא סרחון ח"ו אומר אני שב בני אדם על אכ"ו שצריכין לעשות תשובה שלימה ואף העבירות שעשה מתחלה אינן נזכרין שנאמר לא תזכרנה הראשונות לא תעלינה על לב ומבשר ות שלום שנא' שלום שלום לרחוק ולקרוב רחוק שנתקרב שובה עד ה' שהוא במדת הרחמים ובדברים מתקבל קחו עמכם דברים ולא עוד אלא הולך ריקם ומחזיר מלא ואמר כל תשא עון וקח טוב.

יט

דרש רבינו כמה גדול כחה של תשובה כיון שאדם מחשב בלבו לעשות תשובה מיד עולה ועומדת לפני כסא הכבוד שובה ישראל עד ה' אלקיך אמר הקב"ה אפי' יש בכם עבירות עד ה' עד כסא הכבוד שובה ישראל ובפ' בתרא דיומא (דף פו) גדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם [שנא' ארפא משובתך ומגעת עד כסא הכבוד ומקרבת את הגאולה ובא לציון גואל ולשבי פשע ומקרבת הישועה שמרו משפט ועשו צדקה וזדונות נעשות כשגגות שובה ישראל כי כשלת בעונך ונעשים לו כזכיות ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה ומאריכין ימיו ושנותיו חיה יחיה אדם חוטא הקב"ה מתפייס בדברים קחו עמכם דברים ושובו ומחזיק לו טובה וקח טוב וכאלו הקריב פרי נדבה ונשלמה פרים שפתינו אהבם נדבה ובמס' תענית בפ' סדר תעניות כיצד (דף טז) לא נאמר באנשי נינוה וירא אלקים את שקם ואת תעניתם אלא וירא אלקים את מעשיהם כי שבו מדרכיהם הרעה ובקבלה הוא אומר קרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל ה' ובפסיקתא שובה אמר ר"י בן לוי אם קרעתם לבבכם בתשובה אין אתם קורעים על בניכם ועל בנותיכם למה כי חנון ורחום הוא "בני לדברי הקשיבה הט לבך לדרכי התשובה "אין אמונה כאמונת אל אחד "אין לקח כלמד טוב "אין "עטרה כעטרת ענוה "אין "זירוז כזירוז החבורה "אין רנן כרנן רוחה "אין "הדור כהדר ההגיון "אין קצינות כקיום קריעה "אין טכס כטכס טובה אין "נהוג כנהוג נעימה "אין "חמוד כחמוד חסידות "אין ז"הור כזיהור זמרים "אין קדוש כקדוש קרבן "אין מעלה כתשובה "אין טובה כקשיבה.

כ

זאת תורת השב בכל לבו ובכל נפשו ובא לידבק בבוראו כל אדם יחשוב בלבבו ונקדשתי בתוך בני ישראל אם היה בשעת הגזירה היה לו ליהרג ולשמוד נפשו בייסורין קשין עבור בוראו יאמר אל לבו וכי אין לי לעצור רוחי שעה קלה עבור בוראי וכי יש לי ליהנות שעה קטנה בנאוף בטנוף אלמד לעיני מלהסתכל פני אשה כי אש היא אם אדם שומר עצמו מניאוף פעמים עבור השם ופעמים עבור כבודו שלא יאמרו נואף הוא ומשחית נפשו הוא יעשנה אין זה עובד בוראו באמ' אבל אם מונע עצמו במקום שאין בושת כי הכל רואים פני נשים והוא אינו עושה זהו עבודת היוצר באמת ויש לו לאדם להמנע מכל מה שהגוף נהנה בהם ע"י נשים מלראותם מליגע בהם ומלישב אצלם ומלראות בגדיה החמודות ולא לשמוע קול דבורה בניגונה ומלדבר עמה בין אשת איש בין פנויה חוץ מאשתו ישמח בה כשהיא טהורה בכל חשק לבו מי שהשחית זרע בחשק תאותו יתענה מ' יום וישמור נפשו ולא יראה פני אשה ולא בבגדיה השטוחין על הכותל ולא להריח בבשמים אשר עליה ולא לעמוד במטה שאיש ואשתו שכבו שם והוא כאלו עומד בכריסה של אשה ומכל ייחוד כי המסתכל במלבושיה ורואה בפניה ובחזה שלה בבליטת דדיה ובמקום התורפה ורוח זנונים יכנס בלבו להתעותו ונהנה נפשו בעודו יושב אצלה ונכנס חדותה בלבו ובלב האשה ומתמלאים הרהורין ונדון לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעליו ויש לאדם למנוע מכל דברים המביאין לידי קרי כדכתיב זנות יין ותירוש יקח לב אש היא עד אבדון תאכל מים גנובים ימתקו וסופו ירד לגיהנם באש לא נופח על כן ימהר ויחיש מלחשוב הרהורי נשים כי אם על אשת חיקו ישמח ויגל בה באהבה בכל עת שחפץ כי היא שומרתו מן החטא ע"כ על כל חשק חפצו בה לאהבה ולכבדה אז ימצא תאות לבו בה ומזכתו לזה ולבא.

כא

תפלת השב בכל כוחו רבון העולמים אתה הוא בעל הרחמים ה' אלהינו ואלהי אבותינו בושתי לדבר לפניך אמנם אנכי חטאתי לך הרעותי מדרך טובה נטיתי עברתי על מצותיך זכרתי שמך לרצותך רשעתי ויושר העויתי כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד ואני דומע בדמע לבי פלגי מים ירדו עיני אשר לא שמרתי תורתך צער ומצוקות לבבי הרחיבו ואתנה לבושי שק כי אוריד עדיי ממני ואתוודה לפניך בצוק צרת לבי כי עונותי עברו ראשי אתאונן על חטאותי וכאשר ידמע יאמר במר דמעותי יכבה חרון אפך כבה בדם לבי הנמס כבה אש קדחתי באפך ותשובת חרטותי ישיבו אפך ממני ונוזלי דמעותי יחשבו כניסוך יין ומים ומשמן בשרי כחלבים ואמורים ודמי הנחסר כאלו נזרק על גבי המזבח וקול אנחותי כקול שירי הלוים וקול גניחותי כקול תופים וכנורות ושבירת לבי כשברים ותרועות שופרות וניתוק מורשי לבבי כנימי כנור ועוגב וחלישת איברי כעריכת איברים ופדרים ושפיכת נפשי כמים ימחו פשעי ובדם לבי תמחה עונותי ובליחלוח גופי יכבו חטאתי ובודוי אשם נפשי יחוורו אשמותי וניב שפתי והגיון לבבי יתכפרו רעיוני והרהורי וקריעת לבבי יקרעו כל ספרי עונותי ורוב נהמותי המה ינחמוך וחנינותי יגלגלו מדת רחמיך לחונני ותפלתי קבל עם תפלת בניך בני בחוניך יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי.

כב

מחשבת השבים בני שמע לעצתי אהבתיך בני שוב נא בתשובה לאהבה את ה' אלקיך ליראה אותו עשה זאת בני והנצל ושוב לאביך זכור בוראך אשר בראך רוח זנונים הסר מקרבך בכל דרכך דעהו תשוב אל אביך קנך בכל לב ושמח אשר ייסרך כדי לכפר עוניך כי כל שזכיותיו מרובים מעונותיו מריעין לו בעוה"ז לשלם לו מעשיו ודומה לו כמי שצרף את התורה אשריהם הצדיקים שנפרעין מהן על עבירה קלה שעושין בעוה"ז ומריעין להם בזה העולם זהו ואין עול וכיראתך עברתך פגעת זה שעושה צדקה החזק במוסר אל תרף וברך אלקים שופט בכל עת אשר אוהבך ומייסרך אורח חיים תוכחת מוסר ויהי עונותיך נגדך תמיד ותתבייש ממעשיך ותתלבן מצואתיך ותטבול במקוה ישראל ה' אשריך מי הוא מטהרך ומי הוא מקורך ומי בארך תשא לבבך אל בוראך כי ידו שטוחה ופרוסה לקראתך הכון לבך שלם אל בוחן לבך וכליותיך ושא עיניך השמימה ויאר פניו אליך בשמחה הדבק באהבתו וביראתו כי הוא אלהיך ומלך עולם אל תהי להוט אחר גרונך כי על כן נענש בן סורר ומורה מי שחטא בסעודת הרשות ובשתיית זולל וסובא יש לו להמניע עצמו מלעשות עוד מלסעוד כי אם בסעודת מצוה ולא ימשוך ביין ובשכר את בשרו כי אם על שולחנו עם בני ביתו ואין לו לעדן במיני תענוגים ויניח אכילתו ושתייתו עבור הבורא פת במלח תאכל כפי כחך שתסבול ומים במשורה תשתה וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל ויש שכר לפעולתך.

כג

רוצח הכה איש את רעהו ורצחו נפש בין איש בין אשה או הרג את הקטן אחר שישב בבית האסורים כפי חוקי הממשלה ילך בגולה שלש שנים וילקה בכל עיר ויאמר רוצח אני ולא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא יגלח שער זקנו וראשו ולא יכבס את בגדיו ולא ירחץ את בשרו וזקנו ירחץ פעם אחת בחדש ויקשור ידו אשר רצח בה בשלשלת ובצוארו וילך יחף ויבכה על רציחתו ויתענה בכל יום עד שיגמור גלותו ואח"כ שנה אחרת יתענה שני וחמישי אעפ"י שהתענה ג' שנים בכל יום ולא יעשה לשום אדם רעה וישתוק לכל אדם ואם יאמרו לו רוצח אל יתקוטט אך יהיה כמחריש ולא ילך לשחוק באותן ג' שנים וכשיצאו מבה"כ ישכב בכל יום לפני בה"כ ויעברו עליו ולא ידרכוהו ויכבד את אשתו ואת כל אדם ויתודה בכל יום.

כד

הכופר בעיקר הרי עבר על כל התורה צריך להסיר ממנו כל מלבושי תפארתו ולא ישית עדיו עליו ויתאבל ויבכה ויצטער ויתענה כמה שנים בכל יום ויום וינמיך רוחו ויתודה ג״פ בכל יום ולא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא ירחץ כלל כי אם בע״ש בעי״ט ירחץ מעט ולא ירחץ ראשו כי אם פעם אחד בחודש או פעמיים ולא ילך לשחקות ולא לנשואין כי אם לברכה ומיד כשמתחרט וטובל במקוה דינו כישראל ומכל ענינו שחטא ישוב אל בוראו ויצטער כנגד הנאתו הוא היה שמח ביום אידם וחילל שבתות וכפר בעיקר וקיבל אלוה והשחחוה לה ואכל כל איסור ובעל בת אל נכר ועבר כריתות ומיתות ב״ד על כן ישוב מכל אשר חטא ויעבוד את בוראו בכל נפשו ובכל לבבו ובכל מאודו וישכב על גבי קרקע ויסבול צערים הרבה ואם יאמר לו מומר רשע ישתוק וכל מחשבותיו יהיה לטובה.

כה

שבועה השבועה חמורה אפי' נשבע על האמת לא ינקהו ה' כי העובר לאו או על עבירות תמורתו עובר על דבורו אבל הנשבע בשם המלך הכבוד כאלו בגופו כביכול הוא נוגע על כן אמרו במס' שבועות (דף לט) נזדעזע כל העולם כשאמר כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשוא כי כל העולם כולו לוקה בעון הנשבע למה יקצוף ה' על קולך וחבל מעשיך כי השבועה מכלה את הכל אם אדם מעל בשבועה יש ללקות כמה פעמים וגם להתענות ולהתודות ויש לו ליזהר מלהשבע אפי' על האמת ומלהשבע בתורה ומלהשבע בנשמת אבותיו כי אם ישבע בראשו או בגופו אך מותר לישבע לקיים המצות כדאמרי' בנדרים (דף ד) נשבעתי ואקיימה כדי לזרז בעשיית המצות ולא לעבור על התורה ולא באמונת שמים לבטלה מפיו ויזהר כשמברך הברכות בהזכרת השם הנכבד את ה' אלקיך בהזכרת שמו שירעדו כל איבריך ליראה את השם הנכבד והנורא הזה עבדו את ה' ביראה וכי כל שמותיו הקדושים ואל תזכיר ברכה לבטלה ואם שגגת אמור אחריו בשכמל"ו.

כו

מדבר בבית הכנסת

המדבר בבית הכנסת וחבירי משבחים ומשוררים קורא אני עליו הוי על כל שכיני הרעים כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם ולא נמנה עם חביריו ומואס לשבח לקונו הוא מסיג גבול הבורא ואהי להם למקדש מעט אלו בתי כנסיות אין נוהגין בהן קלות ראש כדאמר בפ"ד דמגילה (דף כח) אלקים נצב בעדת אל והמדבר עושה כאלו הופך אליו ערפו יאמר מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה נטיתי ידי ואין מקשיב למה יקצוף ה' על קולך ויקרא עליך מי ביקש זאת ממך רמוס חצרי אך השתחוה לו ושב לפניו במורא בכפיפת ראש ובענוה בשחיות הלב התחנן לפניו ותשורר לפניו בשמחה ובא לפניו ברננה אז קרוב אליך ונמצא לך ותייחד שם שמים בכוון הלב והתפלל בכוון הלב כשתאמר ברוך אתה שאם חשבת בדברים בטלים כאלו התלוצצת בו ולא נתת יראתו על פניך אך חשוב כי הוא נצב לקראתך שויתי ה' לנגדי תמיד ותתן יראתו על פניך ואהבתו בך ותכוין בכל לבבך ותהי צנוע לפניו התודה חטאיך ותדרשהו והוא נמצא לך ותברכהו.

כז

מלשין המלשין את חבירו הרי משניאו בעיני השר ומעליל עליו ולוקח ממונו וממית את רעהו ואת אשת חיקו וממית בניו ובנותיו וכל בני ביתו ואם היה גונב או גוזל ממונו לא היה לו כל כך צער וחטא על כן ישלם לו כל מלשנותו ויהא לו כעבד עולם ויבקש ממנו מחילה בפני כל העולם וילקה ויתענה ויתוודה כאלו הרג כל בניו ובנותיו וכל בני ביתו והוא לומד לשר ליקח ממון מכל בני ברית, ראה כמה עבירות עשה שהרי המסורות מורידין על כן יהיו חטאיו נגדו וישוב וישבור רוחו בכל כחו מה יתרון לבעל הלשון לכבות נרו ולהיות באפילה ואישון כשלש קלשון להרבות נהר פישון מוטב שישוב בעודו בחיים להיות עם הנצחיים ואם אין לו לשלם ירבה עליו ריעים ויבקש מחילה למי שהפסיד טרם ימות וכאשר ירויח יצמצם ויפרע למי שנתחייב או ליורשו כי למלשין אין לו רפואה אם לא יסור חלאה ויתוודה חובו וישוב בכל לבבו.

כח

הרכיל אין לו רפואה אם לא יבקש מחילה ויפייס לכל אשר רכל עליהם ויעסוק בפשר השלום ובמצות. המחטיא אין לו רפואה ואין מספיקין בידו לעשות תשובה שלא יהו תלמידיו שהחטיא בגיהנם והוא בג"ע מעוות לא יוכל לתקון אם לא בתשובה שלימה לצער גופו ולהתענות ולהתוודות ולבכות ולהתחרט ולהתחנן יומם ולילה בתעניתו וצומותיו וילקה ויחשוב לזכות את הרבים ויטרח ויפרנס לומדי תורה או ללמד נעריהם וליתן צדקה ויעשה ג"ח בגופו. בפ"א דר"ה (דף יו) אמר ר' יצחק ארבעה דברים מקרעין גזר דינו של אדם אלו הן צדקה צעקה ושינוי השם ושינוי המעשה אמר רבא כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו דרשו ה' בהמצאו ליחיד בעשרת י"ת אבל צבור מי כה' אלהינו בכל קראינו אליו בכל עת.

אכתוב עבירות החמורות. בפ"א דראש השנה (דף יז) המינים ואפיקורסין ושכפרו בתורה ושכפרו בתחיית המתי' ושפירשו מדרכי ציבור ושנתנו מתיתם בארץ החיים ושחטא ושהחטיא את הרבים כגון ירבעם בן נבט וחביריו יורדין לגיהנם ונידונין בה לדורי דורות גיהנם כלה והם אינם כלים. בפ"א דחגיגה (דף ט) ר"ש בן מנסיא או' איזהו מעוות שאינו יכול לתקן זה הבא על הערוה והוליד ממזר ומוקי בגמ' באחותו פנויה או אנס אשת איש ובא עליה והוליד ממזר אין לו תקנה אבל לא הוליד יש לו תקנה והא דתניא ר"ש בן מנסיא אומר הבא על אשת איש ונאסר' על בעלה אע"פ שלא נטרד מן העולם וכו' זהו באשת ישראל ומרצונ' או אנס אשת כהן שאסרה על בעלה אין לו תקנה ובפ' הזהב (דף נח) כל היורדין לגיהנם עולין חוץ מן הבא על אשת איש או מלבין פני חבירו ברבים או מכנה שם לחבירו אע"ג דדש ביה יורדים ואינן עולים. בסוטה בשלהי פ' ואלו נאמרין (דף מב) ארבע כיתות אין מקבלות פני שכינ' כת לצים כת חנפים כת שקרים כת מספרי ל"ה. ובפ"א דקידושין (ד' לט) למען תפוס את ישראל בלב' אמר רב אחא בר' יעקב ההוא בע"ז כתיב דאמר מר חמור' ע"ז שכל הכופר בה כאלו מודה בכל התורה כלה וכן המוד' בע"ז ככופר בכל התורה כלה בפ' בתרא דיומא (דף פו) חלול השם אשובה ויום הכפורים ויסורים תולין ומיתה ממרקת גדול חלול השם מכל העבירות. בשלהי קדושין אין מקיפין לחלול השם א' שוגג וא' מזיד ואם הית' שקול' מכרע' ר"ש ב"י או' אפי' צדיק גמור כל ימיו ומרד באחרונה ותוהה על הראשונות אבד כל הראשונו' שנ' צדקת הצדיק לא תצילנו ביום רשעו אפי' רשע גמור כל ימיו ועשה תשובה באחרונה אין מזכירי' לו שום דבר רשעו שנ' ורשעת הרשע לא יכשל ביום שובו מרשעו.

כד דברים מעכבים את התשובה אלו הן רכילות ל"ה בעל חימה. בעל מחשבות המתחבר לרשע המסתכל בעריות. החולק עם גנב. האומר אחטא ואשוב המתכבד בקלון חבירו. הפורש מן הצבור והמטה את חבירו מדרכי טובה לדרכי רעה. והמבזה את אבותיו והמקלל את הרבים והמעכב את הרבים מעשות צדקה [ והמואס בעושי צדקה ומצות. והמשמש בעבוטו של עני. והמקבל שוחד והמוצא מציאה ואינו מחזירה. והרואה בניו בתרבות רעה ואינו מוחה בידם. האוכל שוד עניים. החולק על ד"ת. החושד בכשרים. השונא את התוכחות. המלעיג על המצות וכל כ"ד עבירות בהוד' את ירושלים. וכן כד עריות באחרי. באמור אל הכהנים כ"ד כפרות.

תשעה דברים מעכבין את התפלה הראשון מי שנחתם גזר דינו כמו למשה ואתחנן השיבו אל תוסף דבר. השני המתפלל בלא כונת לבו. ויזכרו כי אלקים צורם ויפתוהו בפיהם ולבם לא נכון עמו. הג' מי שאינו מקשיב לד"ת מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה. הד' מי שאינו משיב לעני אוטם אזנו מזעקת דל גם הוא יקרא ולא יענה הה' עושק וגוזל כמו במיכה אשר אכלו שאר עמי וכתי' לא יענה אותם. הו' מתפלל בלא נקיות גם כי תרבו תפלה אינני שומע הז' מי שגברו עונותיו ולא שב ויהי כאשר קראו ולא שמעו הח' מי שאינו שומע תוכחה ש' ותוכחתי לא אביתם אז יקראונני ולא אענה. הט' מי ששם בטחונו בע"ז ואל תפגע בי כי איני שומע אותם הבנים מלקטים עצים. וכן ט' הם ישראל ידע עמי לא התבונן גוי חוטא עם כבד עון זרע מרעים בנים משחיתים פשעו בי קציני סדום עם עמורה ואחר כך כי תרבו תפלה אינני שומע כי עד ט' מוחל אבל וינסו אותי זה עשר פעמים אז פורע לכך בהפטרה סולו סולו אמר לשון צום וענוי ואח"כ לקדוש ה' מכובד וכן ט' פעמים וכפר בחומש לכפר ט' דברים המעכבין את התפלה לכך אין ט' במזמור יענך ה' ביום צרה ומסיים יעננו ביום קראנו לכך ט' ימי תשובה עד י"ה לכך ט' למה צמנו ענינו ביום צומכ' תצימו לא תצומו צום אבחרה יום ענות צום יום רצון הלא זה צום. באלפא ביתא דרבי עקיבא קרוב ה' לנשברי לב חביבין שבורי לב לפני הקב"ה יותר ממלאכי השרת. שמלאכי השרת מרוחקין מן השכינה ל"ו אלפים רבבות פרסאות שנ' שרפי' עומדים ממעל לו אבל שבורי לב הקב"ה קרוב אצלם בתוך אמה כל מי שזובח את יצרו בכל יום ומתוודה מעלה אני עליו כאלו כבדני בשני עולמות זובח תודה יכבדנני בעה"ז ובעה"ב. עיקר כפרה ע"י וידוי לכך הפר שהוא כפרה לו ולכהנים הכ"ג מתוודה עליו ושעיר המשתלח שהוא כפרה לכל ישראל מתוודה עליו עונות ישראל מודה ועוזב ירוחם כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הוודעי ספקתי על ירך דרשו את ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב וישוב אל ה' וירחמהו. בפרק חלק (דף צ) ואלו הן שאין להם חלק לעוה"ב האומר אין תחיית המתים מן התורה ואין תורה מן השמים ואפיקורו' המבזה ת"ח וא' ר"פ כגון דאמר הני רבנן או קורא לרבו בשמו ר"ע אומ' אף הקורא בספרים החיצונים ספרי מינין וספרי ב סירא והלוחש על המכה ואומר כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך ורוקק שאין מזכירין שם שמים על הרקיקה אבא שאול אומר אף ההוגה את השם באותיותיו בגבולין ובלעג או הדורש אגדות של דופי כי דבר ה' בזה האומר כל התורה כלה מן השמי' חוץ מפסוק זה או חוץ מדקדוק זה ומקל וחומר זה ומגזרה שוה זו זהו כי דבר ה' בזה הכרת בעוה"ז תכרת לעולם הבא כל זמן שעונה בה הא אם עשה תשובה ומתווד' יש לו חלק לעולם הבא. אלו הן המינין האומר עולם כמנהגו נוהג ואין אלוה בעולם או אומר אין הבורא קדמון לכל או אומר יש אלוה אחר עמו או אומר יש לו דמות וצורה כאדם וגוף ותמונה או משתתף ד"א עמו או האומר אין שום נבואה בעולם מן השם או מכחיש מן תורת משה דבור א' או דקדוק א' או אומר אין הבורא יודע מעשה מחשבות האדם או אין אדם נידון לפי מעשיו או אין העולם הבא ואין תשלום שכר. אלו הן מינין ואפיקורסין שמורידין אותן אם לא עשו תשובה שלימה ונקה לא ינקה מנקה לשבים ואינו מנקה לשאינן שבים והא דאמר בפ"ב דיומא (דף פו) עבר על עשה ועשה תשובה לא זז משם עד שמוחלים לו וכן בפ"א דשבועות (דף יב) האי עשה היכי דמי אי דעשה תשובה מוחלין לו מיד מיהו קצת צער יבא לו שעבר על העשה כל החוזר בתשובה שלימה מקבלין אותו כדאמר בפ"א דע"ז (דף יז) גבי ר"א בן דורדיא כשהניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה גדולה עד שיצאה נשמתו יצאה בת קול ואמרה ר"א בן דורדיא מזומן לחיי העו"הב כי מה שאדם מזומן לעשות ונהנה בו ומתחרט ומכניע עצמו קשה לו מאד דלפום צערא אגר' כל מי שרגיל לעבירה בין קלה בין חמורה להכעיס הוא מומר לדבר א' או לבוש שעטנז או מגלח זקנו [בתער או מספר קומי כמו כותים או אוכל איסור או בועל כותית או גונב ומפורסם הדבר זה הוא מין כאלו כפר שאותה מצוה לא נתן הקב"ה למשה ובדבר החשוד לא דנו ולא מעידו ויש לו להתחרט ולהתודות בדמע הלב ולא יעשה עוד כדבר הרע הזה הרחק מן הכעור וכן בפ"א דשחיטת חולין (דף ג) ששחיטת כותי אסור המשמר שבתות בשוק דינו כישראל ואם מחלל שבתות בפרהסיא דינו ככותי להשכיר ממנו רשותו אם לא עירב. בפרק א' דשחיטת חולין (דף ה') ובערובין והמחטיא את הרבים בין גדול כירבע' או כופר בדברי חכמים כצדוק וביתוס או דוחק העולם לחטוא כמנשה או הטעה העולם בהפוך טעיותיו או עשה עבירות כיהויקים בגלוי שמעיז מצח ומגלה פנים או פורש מן הצבור שאינו מתענ' עמהם ואינו נכנס בצרותם כל אלו אין להם חלק לעוה"ב אך אם עשו תשובה בכל לב ומתודי' בכל לב ובדמע אפי' כפר בעיקר ושב לאהבה את בוראו ולא ישוב לקלקולו אך דבק בקונו יש לו חלק לעה"ב.

שמעו חכמים מילי אל תחניף לאדם פן תישן שנת עולמים ותרדם לא לפניו חנף יבוא כי יקטף עודנו באבו ע"כ תן בלבך לבער חליפות ותכר האמת ולא בחניפות זכור בוראך ותירא מפניו בטח במלכך כי יהיה עמך ראה ותשוה קטן וגדול הכל מלחדול ומלכך יהיה לך לעוז ומגדול. בני אל תהיה גאה פן תהיה הומה ושואה תנמיך רוחך בלב נכאה אז השם עמך תחזה ותראה כי שונא גאים ומחיה לב נדכאים כי מה בגאות תועלת כי הנפש גועלת וכוס תרעלה ומחללת ומועלת למה תמות בלא עתך ומלאך אכזרי יבעתך אל תתחבר אל המתגאים ברגע ימותו פתאום תירא מלפני מתגאה על כל המתגאים ותחזה כבודו במקום רואים כי ברוח נמוכה יהיה לך תמיכה וסמיכה. בני הזהר במצות לאוין פן תעבור באחד מהן ותלקה ארבעים או במכת מרדות אם עברת על לאו בעלמא כ"ש לאו דכריתות תתענה לכל הפחות מ' יום ותלקה בכל יום ותן לו תודה.

המגלח פיאות זקנו בתער עובר כמה לאוין ומעתה אל תשחית עוד ותגדל זקנך ובחוקותיהם לא. תלכו הזהר בעשה לקיימו פן תלקה במכת מרדות. הוי זהיר בפ' וחי אחיך עמך ולא תסיג גבולו אל תקח לו מחייתו ואם קנה סחורה או מטבע כנגד השלטון אם יבא אחד ויוסיף לו כדי ליקח מחבירו זה לא ניתן לימחל ונקרא רשע ואין גזלן כמותו ואם לא ישמע אל הוריו אשר הורוהו יש להבדילו עד יתקן עותתו בתשובה. בני אם תחטא בעינים פן תכשל בזה ובבא וישקלוך במאזנים בעדים שנים אל תחטא באזנים בשמע שוא לדבר לפניך ובעת תעמוד לפני אדוניך לא ישמע רב עוניך.

אל תחטא באפך ובריח פן יקצוף עליך להמריח ומכל טוב תהיה קרח ומפניו לא תוכל היות בורח אל תחטא בפיך ובלשונך כי בעל כנפים יזכיר עוניך לא יועילו לך הונך לבא לפני קונך אל תחטא במאכלך ואל תרבה מעלך כי גופך יכשילך ואיך תעמוד לגורלך אל תחטא בידך איך תעמוד בפני שודדיך ככלות כחך והודך ומעשיך עדיך נגדך אל תחטא בלבבך לא בעשת מחשבותיך ולא בכליות קרביך המלך בקונך יודע טיבך אל תחטא באיבריך המה יעידו כל דבריך הנה ככלות בשרך ושארך יזכירו כל אמריך אל תחטא במשגל ולא בראיות יופי שגל כי היא כזונה סופה להרגל פרה ורבה כעין גל אל תחטא ברגליך פן יהפך גלגליך רוץ למצוה מעגליך להרגל בצדיקים רגליך. אל תחטא ברוחך בנשמת כחך תגיל בפקודי משמחיך ויליץ צדקתך נכחיך אל תחטא בנשמתך אל תרבה באשמתך עסוק בתורתך בכל מאמצי משמרתך אל תחטא בפני בוראך זכור כי הוא בראך, והוא מכלכלך ונושאך הוא אביך הוא מוראך אל תחטא לפני השם כי הוא נותן לך הגושם ועיניך ופיך מלחלח כגשם והוא חייך מנשם אל בחדוה תתאוו ותתאוה שירותיו בקול תחוה בכל עת לפניו תשתחוה אל תהי להוט אחר גרונך תירא מאכילה הוא קונך ואל תאכל ספק איסור כ"ש איסור הניכר הזהר פן יהיה בך חטא ותראה מי שוחט אם בקי בהלכות שחיט' בכל עניניה בלי ספק וכן מי שבודק הבהמה בכל פיסקי הלכות הריאה ומראיה בכל עניניה אם הוא שוגג ונמצא טריפה אחריו יש להזהירו אם יעשה יותר פן יסירוהו ויעבירוהו כמשפט עד אשר יתקן עוותתו הבודק ונמצא אחריו טריפה או השוחט ונמצא אחריו נבילה וכן המנקר ונמצא אחריו חלב יש להלקותו ולהזהירו שלא יעשה עוד ואם אינו נזהר יש להעבירו מאומנתו לגמרי ולהלקותו ולהכריז עליו בקהל עד שנראה תשובתו בלי רמאות ובלא נבל וכאשר יעשה דין מה שקצבו עליו אז אחינו הוא כי כל שנמצא אחריו חלב או אחר שיבדוק ימצאו נבילה פעמים ושלש כבר נפסל עד זמן אחר שנראה תשובתו בצידו וכן המתקן גבינות או החלב שאין ישראל רואהו שכל החשוד בדבר לא דנו ולא מעידו.

עיקר התשובה הזכרת חטאו ווידוי כמו משה ע"ה אמר ויעשו להם אלהי זהב ומתרחק מן העבירה שבידו ומן הדומה לו וטוב לו בני הזהר מכל נדנוד עבירה כי יש שנראה לך קטנה וגדולה היא אלי בא וראה התורה אמרה הוכח תוכיח את עמיתך אעפ"כ אמרה תורה ולא תשא עליו חטא שלא יהיו פניו משתנות להלבינו ברבים ואם עשה כן אינו לוקה לאו שאין בו מעשה הוא עון גדול הוא המלבין פני חבירו ברבים אין לו חלק לעוה"ב ודווקא עמיתו עם שאתו במצות אבל אם הוכיחו בסתר ואינו שומע מכלימין אותו ברבים כמו נחמיה ואריב עמם ואקללם ויש להוכיחו כמו נביאים הראשונים כל דעלך סני לחברך לא תעביד שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו ושב ורפא לו סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם.

כט

אלו הן שאין מורישין נכסים לבניהם ואם מורישין אין מורישין לבני בניהם המשחק בקוביא ומלוה בריבית והמגדל בהמות ממעות שביעית והמעות הבאות ממדינת הים כהן ולוי שלוו על חלקם המינים החניפין והמחללין שם שמים עליהם הכתוב אומר ישובו רשעים לשאולה ההוגין כיונים והמנהמין כדובים והממעכין בידיהם והמבעטים ברגליהם ומהלכין בראשי אצבעותיהן עליהם הכתוב אומר אל תבואני רגל גאוה גסי הרוח ומספרי ל"ה ומדברי כזב וחכמים בעיניהם עליהם הכתוב אומר כי היום הזה בא בוער כתנור. הנושא אשה לבנו הקטן והמשיא בתו לזקן והעושה טובה למי שאינו יודעת עליהן הכתוב אומר לא יאבה ה' סלוח לו. הגבאין והחולקין הפורטין והמוכסין עליהן הכתוב אומר הונך ועלבונך. המשקר על שותפו לבולעו חנם והמלוה את חבירו על מנת ליטול את ביתו ואת שדהו והדר בלא אשה. והמוציא עליה עלילה על מנת לגרשה עליהם הכתוב אומר אני ה' חוקר לב. ועוד נמצא באותה ברייתא על ארבעה דברים נכסים של בעלי בתים יורדין לטמיון על עושקי שכר שכיר ועל פורקי עול מעל צואריהם ונותנין על חביריהן וגסי הרוח על כלם. על ד' דברים ממונן של בעלי בתים נמסרין למלכות על משהי שטרות פרועים ועל מלוה בריבית ועל מי שספק בידו למחות ואינו מוחה ופוסקי צדקה ברבים ואין נותנין. בעון כ"ד דברים מעכבין את התשובה כבר כתוב וט' דברים מעכבין את התפלה כבר כתוב בעון כ"ד דברים המשפחות כלות והייסורין רבים בעון חלה בעון בעלי זרוע בעון יין נסך בעון שנאת חנם בעון המלבין פני חברו בעון המהרהר אחר מדת הדין בעון ספק חלב ודם בעון זלזול טהרה בעון איחור נדרים בעון אשה קולנית בעון לא תקום ולא תטור בעון גונב דעת הבריות בעון זקן שנתבזה ברבים בעון מחוסרי אמנה בעון הנהנה מע"ז בעון המביא תקלה לרבים בעון הנותן דין לרשע לזכותו בדין בעון הפורש מדברי חכמים בעון המרחם על האכזרים בעון המתאכזר על הרחמן בעון המתיר האסורין בעון האוסר את המותר עליהם הכתוב אומר ונתתי פני באיש ההוא וגו'. בעון שמונה דברים ישראל גלו ממקומם בעון פורק ממנו עול תורה בעון גלוי עריות בעון חילול השם בעון נדה בעון עיוות הדין בעון עדות שקר בעון מאכיל ממונו של ישראל לכותים בעון מקטיני איפות ומשקלות ועליהם הכתוב אומר לכן עתה יגלו בראש גולים מאכילי רעיבים ומלבישי ערומים ומחלקי צדקות עליהם הכתוב אומר אמרו צדיק כי טוב וגו'.

סליק הלכות תשובה:

תוכן העניינים

הרוקח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה