אור ברסלב
הרוקח הלכות תפילה › שכג

הרוקח· רבנו אלעזר מגרמייזא

הלכות תפילה · שכג

שכב

הלכות ברכת כהנים במסכת סוטה בפרק ואלו נאמרין (דף לב) ואלו נאמרין בלשון הקודש ברכת כהנים. תניא כה תברכו בעמידה. כה תברכו בנשיאות כפים. כה תברכו את בני ישראל אין לי אלא ישראל גרים ועבדים משוחררים מנין ת"ל אמור להם לכולם. תניא כה תברכו פנים אל פנים פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי שכינה. כה תברכו בקול רם. אין הקורא רשאי לקרות כהנים ם עד שיכלה אמן מפי הציבור ואין הכהנים רשאין להתחיל בברכה עד שיכלה דבור מפי הקורא. ואין הציבור רשאין לענות אמן עד שתכלה ברכה מפי הכהנים. ואין הכהנים רשאין להתחיל בברכה אחרת עד שתכלה אמן מפי הציבור. לשנים קורא כהנים לאחד אין קורא. כל כהן המברך מתברך ושאינו מברך אינו מתברך ועובר ג' עשה. ירושלמי ר' אלעזר כד היה תשיש נפיק לברא. כל כהן שאינו עולה לעבודה שוב אינו עולה. ואם עקר רגליו בעבודה עולה. ושליח ציבור שעולה ועקר פורתא עולה. ואם כולם כהנים עולין לדופן וכל ישראל בכלל. ואפי' עם שבשדות בכלל הברכה דאניסי. אבל עם שאחורי הכהנים לא אניסי ואינם בכלל ברכה ואפי' הנשים שבעבר הכותל הם בכלל ברכה דמחיצה אינה מפסקת כל כהן שלא נטל ידיו לא ישא כפיו. הכהן מברך בא"י אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו לברך את עמו ישראל באהבה. כי עקר כרעיה אומר יהי רצון מלפניך שתהא הברכה הזאת שצויתנו לברך את עמך שלא יהא בה מכשול עבירה ועון. לאחר שמהפכין פניהם מן הצבור אומרים רבונו של עולם עשינו מה שגזרת עלינו עשה כמה שהבטחתנו. וכשנושאין כפיהם מדביקין ב' אצבעות יחד קמיצה וזרת ונותנים ריוח בין אצבעות. אמה ואצבע יחד. ונותנין ריוח בין האצבעות לאגודל. אלו תיבות שהופכין הכהנים לדרום ולצפון יברכך וישמרך אליך ויחנך. אליך לך שלום. אין הכהנים רשאין לכוף קשרי אצבעותיהם עד שיחזרו פניהם מן הציבור. ועד שיתחיל שליח ציבור שים שלום. ואינן רשאין לעקור רגליהם עד שיגמור שליח ציבור שים שלום ואין לומר לקהל פסוקין כר' אבא דמן עכו דלא אמר. במדינה אומר ג' ברכות יברכך ה' וישמרך. ועונין אמן. יאר ה' פניו אליך ויחנך אמן. ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום אמן. במדינה מזכירין בכינוי ונושאין ידיהן כנגד כתפיהם ואין עולין בסנדליהן לדוכן. בפ' הקורא את המגילה עומד אין נושאין כפיהם בפחות מעשרה. במס' ר"ה בפ' ראוהו (דף כח) כהן שעולה לדוכן לא יוסיף ברכה לומר משלו ואם עלה לדוכן יכול לילך לציבור אחר ולברכם. דמברך כולי יומא. בשחיט' חולין פרק אלו טרפו' (דף מט) כהנים מברכין לישראל והקב"ה מסכים על ידיהם וגם מברך לכהנים. בפ' הכל שוחטין נתמלא זקנו ראוי לישא את כפיו. דדוקא אמר בפרק הקורא את המגילה קטן אינו נושא את כפיו. כהן שיש בידיו או ברגליו או בפניו מומין לא ישא את כפיו. או אם ידיו צבועות ידיו בהקניות עקומות עקושו' לא ישא את כפיו. הקורא לאלפין עיינין ולעיינין אלפין כחיפני ובישני לא ישא את כפיו שעיניו דומעות לא ישא את כפיו, או סומא באחת מעיניו. ואם היה דש בעירו מותר. ירושלמי דתענית ר' נפתלי הוה אצבעיה עקימא אתא שאיל לר' אמי אמר ליה מכיון שאתה דש בעירך מותר אין נשיאות כפים בלילה אלא ביום. מי שידיו צבועות סטים אם רוב אנשי אותה העיר כך מותר. בחגיגה בפרק אין דורשין משמע אין מסתכלין בכהנים כשעולין לדוכן דוקא בזמן בית המקדש אבל לא במדינה. בתענית כהנים נושאין כפיהם שחרית מוסף מנחה ונעילה ביום הכפורי' ופסיק הילכתא כרבי יוסי נעילה יש בו נשיאות כפים ולא במנחה. והאידנ' פרסי במנחה כיון דסמוך לשקיעת החמה כנעילה דמי. שיכור אסור לישא את כפיו שסמך פרשת כהן לפרשת נזיר. במגילה בפ' בני העיר (דף כח) שאלו תלמידיו את רבי אלעזר בן שמוע במה הארכת ימים אמר לא נשאתי ידי בלא ברכה. אשר קדשנו במצותיו וצונו לברך את עמו ישראל באהבה.

אלהי נצור בשלהי פרק ב' דברכות (דף יו) מר בריה דרבינא בתר דמצלי אמר אלהי נצור ואינו מן התפלה על כן המתפלל עד סוף ברכת שלום והקהל עונין קדיש או קדושה או ברכו והגיע לאלהי נצור יפסיק ויענה עמהם. ר' שלמה היה מתפלל בתוך אלקי נצור מלכנו יחד שמך בעולמך בנה ביתך שכלל היכלך קרב קץ ביאת משיחך פדה עמך שמח עדתך עשה למען שמך עשה למען ימינך עשה למען משיח צדקך. עשה למענך ולא למעננו. למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך ועננו. באגד' דשמואל כל הרגיל בד' דברים הללו זוכה ומקבל פני שכינה. אלו הן עשה למען שמך. עשה למען ימינך. עשה למען משיח צדקך. עשה למענך ולא למעננו. למען יחלצון ידידיך הושיע' ימינך ועננו. בפרק א' דברכות אמר רבי יוחנן בתחילה אומר ה' שפתי ולבסוף אומר יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי. שהרי דוד לא אמרה אלא לאחר י"ח פרשיות. ביומא בפרק הוציאו לו (דף נו) המתפלל צריך שיפסיע ג' פסיעות לאחריו ואחר כך יתן שלום ואם לא עשה כן ראוי לו כאלו לא התפלל ונותן שלום לשמאלו של מתפלל שהוא ימינו של הקב"ה. אביי ורבא הוו פסעין ג' פסיעות בפסיעה אחת. במגילה בפרק שלישי קורא את המגילה (דף כה) מיכן ואילך אסור לספר בשבחו של הקב"ה דכתיב מי ימלל גבורות ה'. בפרק תפלת השחר הני י"ח ברכות כנגד י"ח אזכרות שאמר דוד במזמור הבו לה' בני אלים וברכת מינים ביבנה תקנוה כנגד אל הכבוד הרעים וכנגד י"ח אזכרות שבקרית שמע. וכנגד י"ח חוליות שבשדרה וחוליא קטנה למטה. היא לוז ירושלמי כנגד י"ח מזמורים עד יענך. ולמה רגשו. וכנגד י"ח פעמים אבות כתובים בתורה אברהם יצחק ויעקב והנה ה' נצב עליו. וכנגד י"ח צוויין בפרשת המשכן השני מן ואתו אהליאב וא' בריש פרשתא וי"ח פעמים יראה אצל השם בחומש. ואמר ליראה את השם הנכבד. ובמשלי י"ח יראת השם ואחד חכם ירא וסר מרע. וי"ח שמיעות בחומש. ואחד שמוע אשמע צעקתו כפול.

תוכן העניינים

הרוקח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה