הרוקח· רבנו אלעזר מגרמייזא
הלכות תענית · ריב
חלמא טבא חזאי ולימרו ליה הנך טבא הוא וטבא ליהוי רחמנא לישוייה טבא. שבע זימנין גזרנא עליה דליהוי טבא והוי טבא והחולם יאמר חלמא טבא חזאי ז' פעמים והם משיבין לו לכל פעם ופעם טבא הוא. ואחר כך אומר הפכת מספדי למחול לי פתחת שקי ותאזרני שמחה אז תשמח בתולה במחול בחורים וזקנים יחדיו והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם. ולא אבה יי אלהיך לשמוע אל בלעם ויהפוך יי אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלהיך. פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי. ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה ויאמר העם אל שאול היונתן ימות אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל חלילה חי ה' אם יפול משערת ראשו ארצה כי עם אלהים עשה היום הזה ויפדו העם את יהונתן ולא מת ורוח לבשה את עמשי ראש השלישים לך דוד ועמך בן ישי שלום שלום לך שלום לעזרך כי עזרך אלהיך ויקבלם דוד ויתנם בראשי הגדול ואמרתם כה לחי אתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום. בפ' א' דשבת (דף יא) ובפ' א' דתענית יפה תענית לחלום כאש לנעורת ובו ביום אפילו בשבת. בברכות בפרק אין עומדין (דף לא) כל היושב בתענית חלום בשבת קורעין לו גזר דינו של ע' שנה. מאי תקנתיה ליתיב תענית לתעניתא. בפ' א' דברכות אגרא דתעניתא צדקתא. ירושלמי בפרק תפלת השחר שבת שחל בו תענית אומר של תענית בברכה חמישית ואומר עבודה והודיה וברכת כהנים. ראש חדש שחל בו תענית אומר של תענית במוסף אחר האל הקדוש. כל השנה אין מפטירין אלא בשבתות וימים טובים חוץ מט' באב ושאר תענית צבור אז מפטירין דרשו במנחה ולא בשחרית. אחר הפסח וסכות מתענין שלשה שני וחמישי ושני וקורין ויחל אבל אחר עצרת אין מתענין. ותעניות דגזירות קורין ויחל ומפטירין דרשו. בה"ג כתב אם התענה ושכח לומר עננו בשומע תפלה יאמר לאחר תפלה לפני אלהי נצור. בוויר"מש מתענין על גזירה שהיה בר"ח סיון ונהגו לקרות בשחרית בראש חדש ולערב ויחל ודרשו וט' באב וי"ז בתמוז וצום גדליה ועשרה בטבת וצום אסתר מפטיר למנחה. נוהגין שלא להתפלל עננו כי אם שליח ציבור בשחרית ושאר ציבור במנחה פן יארע אותו בולמוס ויצטרך לאכול.