הרוקח· רבנו אלעזר מגרמייזא
הלכות שבת · קיא
אשה נשים מושיבות אותה במים עד צוארה. וג' תלמידי חכמים עומדין מבחוץ ומודיעין לה מקצת מצות קלות. גר צריך ג' משפט כתיב בו ולא קרובים. אינו גר עד שימול ויטבול. ואין מטבילין גר בלילה. בפ' ב' דיבמות (דף כד) איש שנתגייר לשם אשה ואשה לשם איש וגירי חלומות כולם גרים הם.
בפרק א' דכתובות (דף יא) קטן גר מטבילין אותו על דעת בית דין לאחר הטבילה מברך על הטבילה ואינו כישראל אבל אם הכריחוהו להתגייר צריך י"ב חדש עד שישכח שם ע"ז מפיו כדאמרי' בע"ז.
וגרים מעידים זה על זה אפי' אחים דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי ולא חולצין ולא מיבמין האחים שנתגיירו ביחד אבל הורתו ולידתו בקדושה הרי הוא כישראל. כשמברכין על הכוס מטיפין מן הברכה בפה הנער אפילו ביום הכיפורים דלא דמי להא דאמרינן בפ' בכל מערבין (ד"מ) דאתי למיסרך היינו אם היה לנו לקדש ביוה"כ בכל שנה אבל מילה שאינו תדיר ביוה"כ אתי למסרך וכן בתעניות מילה ביום תענית מתפללין סליחות ווידוי ואין אומר והוא רחום אם ב' וה' ולא תחנון.
מילה בט' באב לאחר שיאמר קינות איוב וירמיה.
ביום הכיפורים כשפוסקין צדקה בר"ה קודם התקיעה אחר קריאת ס"ת בג' רגלים לאחר תפלת המוספין. ביום המילה אין נופלין על פניהם.