הרוקח· רבנו אלעזר מגרמייזא
הלכות שבת · פח
המכבה בפרק ב"מ (דף כט) המכבה את הנר כחס על הנר כחס על השמן כחס על הפתילה שצריך להבהבה חייב לקח שמן מן הנר חייב. בפ"ב דביצה (דף כב) המסתפק מן הנר חייב משום מכבה. בפרק כל כתבי הקדש נר שאחורי הדלת לא יפתח וכן לא יפתח הדלת כנגד המדורה ר"ש בן ננס אומר פורסין עור של גדי על גבי שידה תיבה ומגדל שאחז בהן האור מפני שהוא מחרך ועושין מחיצה בכל הכלים אפי' מלאין שלא תעבור האור טלית שאחז בה האור נותן עליה מים מצד א' אם כבתה כבתה נר שעל גבי טבלא מנער הטבלא והנר נופל מאליו אם שכחה או נפלה עליה. ירו' ספר שאחז בו האור נותן מים בצד שני אם כבה כבה. אחז האור משני צדדיו נוטל וקורא בו אחז האו' בטלית מב' צדדין לובשה ומתעטף בה אם כבתה כבתה בכריתו' בשלהי ספק אכל חלב (דף כ) החותה גחלים בשבת חייב שתים מפני שמכבה העליונות ומבעיר את התחתונות דסבר כר"י מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב. בזבחים בשלהי התדיר (דף צב) ופ' כירה גבי מיחם. כתבי הקדש מצילי' מפני הדליק' בין קורין בהן בין אין קורין בהן היו כתו' תרגום או בכל לשון אין מציל' ס"ת אם יש בה ללקט שמונים וחמש אותיות מצילי' מפני הדליקה מצילין תיק הספר עם הספר ותיק התפילין עם התפילי' אעפ"י שיש בתוכן מעות ומצילי' למבוי שאינו מפולש ויש לו ג' מחיצות ולחי אחד מצילין מזון ג' סעודות בפ' כירה מצילי' את המת מן הדליק' אפי' בלא ככר ותנוק הציל פת הדראה מציל פת נקייה הציל פת נקייה לא יציל פת הדראה מציל סל מלא ככרות באותה חצר וחבית של יין בחצר המעורבת ולשם מוציא כל כלי תשמישו ולובש שמונה עשר כלים ומוציא וחוזר ומוציא. נכרי שבא לכבו' א"א לו כבה ואין זקוק לומר אל תכבה. קטן שבא לכבות אין שומעין לו בדליקה התירו לומ' כל המכבה אינו מפסיד ירושלמי ביומיה דר' אמי נפלה דליקה בכפר אפיק כרוז בשוקיהון דארמאי מאן דעבד לא מפסיד כבוי של עץ אסור מן התורה ולא של מתכת בפ' כירה גחלת של מתכת במקום שיזיק) לרבים מכבים בשלהי כירה אין נותנין מים בכלי מע"ש ליתן תחת הנר וכ"ש בשבת נכרי שבא לכבות אין אומר לו כבה ואפי' בע"ש אסור לומר לנכר עשה כן בשבת דדוקא מי שהחשיך לו בדרך נותן כיסו לנכרי דאי לא שרית ליה אתי לאתויי אבל בשאר דוכתי לא ואמיר' לכותי שבות.